האפוקליפסה כבר כאן: הסרטים הגדולים של קיץ 2016 - חלק א'

מה: הסרט שמשיק רשמית את העולם המורחב של DC קומיקס, שיילך ויתעצם בשנים הקרובות. מבחינת ציר הזמן, "באטמן נגד סופרמן" ממוקם כעשור לאחר סיום טרילוגיית "האביר האפל". באטמן הבוגר, המיואש ולמוד הקרבות, שירד למחתרת ונטש את שאיפתו להילחם בפשע, מחליט לצאת ממחבואו כשהוא מזהה בפולחן האישיות סביב סופרמן איום על האנושות. את ההתנגשות בין שני הגיבורים מנצל לקס לותור כדי להנחית על העולם איום חדש וקטלני במיוחד, כזה ששני הגיבורים יזדקקו לכל עזרה אפשרית כדי לנסות ולמגר.

למה כן: בגלל גל גדות. קשה להפריז בהיסטוריה שתעשה השחקנית הישראלית בסרט הזה. וונדר וומן היא אייקון קומיקס גדול וחשוב לא פחות משני הגיבורים האחרים, ויהיה מסקרן מאוד לראות כיצד תשתלב לצידם. אם מסתכלים קצת מעבר לפרובינציאליות, "באטמן נגד סופרמן" הוא מדד מצוין למה שנראה בשנים הקרובות מצדה של DC. הצלחה כאן עשויה לקחת את הגיבורים לכיוונים חדשים ומפתיעים, כישלון יכול למוטט תוכנית אב שמתוכננת עד 2020.

למה לא: כיאה לסרט באורך שעתיים וחצי, "באטמן נגד סופרמן" נראה עמוס מדי עוד לפני שהחל. המון דמויות (מלבד אלו שהזכרנו, גם סייבורג, אקווהמן, הפלאש ועוד דמויות שנשמרות בסוד) - רובן המכריע מופיעות כאן לראשונה - שלא ממש ברור מתי ואיך יהיה זמן להעניק לכולן את זמן המסך הראוי. מה שמוביל אותנו אוטומטית לאיש שממונה על ההצגה. זאק סניידר עשה עבודה איומה ב"איש הפלדה" (ושם היה רק גיבור אחד), שהרגיש לפרקים כאילו מישהו הלביש סיר גדול על הראש שלנו ודפק עליו מבחוץ עם כף עץ. הטריילרים של הסרט לא ממש מפיגים את התחושה שהמשימה הזאת קצת גדולה מדי על הבמאי.

מתי: 24 במרץ.

מה: סרט אנימציה מקורי מבית היוצר של דיסני, המתרחש בעיר שבה בעלי החיים אימצו לעצמם תכונות אנושיות. במרכז העלילה עומדת בלשית צעירה שמגייסת לצדה את שירותיו של עבריין הונאה ממולח כדי לנסות ולפתור קונספירציית פשע שמסעירה את תושבי היער.

למה כן: מאז "הקול בראש" לא נרשמה התלהבות כל כך חד משמעית ממבקרי קולנוע באשר לסרט חדש. גם הצופים עלו לאוטובוסים ונהרו בהמוניהם אל בתי הקולנוע ברחבי העולם, שם שבר הסרט כמה וכמה שיאי קופות. יותר מכל "זוטרופוליס" מכיל, כך נדמה, את נוסחת הקסם של הפנייה לכל הגילאים. עבור הקטנים הוא מציג שלל דמויות אהובות ומשעשעות, ועבור הגדולים יותר תסריט חכם עם שלל התייחסויות לסוגיות אקטואליות.

למה לא: רק אם יש לכם אישור מהרופא.

מתי: 24 במרץ.

מה: בצעד ג'יי ג'יי אברהמסי טיפוסי, שונה במפתיע באמצע ינואר שמו של סרט אימה מסתורי בשם "The Cellar" לטייטל שמרמז על ייעודו האמיתי. אברהמס מכנה את הסרט כ"בעל קרבת דם" ל"קלוברפילד" המקורי מ-2008, אולם באותה מידה לא מהווה המשך במובן הסטנדרטי של המילה. העלילה מתמקדת באישה צעירה (מרי אליזבת וינסטד) שמתעוררת במרתף תת-קרקעי אחרי תאונת דרכים, כדי למצוא את עצמה לצדו של גבר (ג'ון גודמן) שטוען כי הוא ניצול של מתקפה כימית שהפכה את העולם שבחוץ לקטלני. בהיעדר כל מידע אחר, עליה להחליט אם לסמוך על דבריו או לצאת ולגלות מה מחכה מעבר לדלת.

למה כן: "קלוברפילד" לא היה יצירת מופת בז'אנר האימה, הוא בוודאי לא השפיע או חידש את הז'אנר. מנגד, קשה להתווכח עם זה שהדברים הטובים בו (האווירה המצמררת, המפלצת, הצילום) היו טובים מאוד. הביקורות על "דרך קלוברפילד 10" כל כך טובות עד שהן משאירות אבק לסרט המקורי. וכל זה מתווסף לגישה המבורכת שמספרת לנו את המינימום ההכרחי על סרט, בעידן שבו קמפיינים קידומיים מספרים לנו הכל עוד לפני שהגענו לעולם.

למה לא: מקטרגי "דרך קלוברפילד 10" מחזקים את התחושה שגם הפעם ההפקות של ג'יי ג'יי אברהמס סובלות מהסימפטומים של הבמאי/מפיק. זה אומר המון גימיקים וניסיון לייצר מעטפת של מסתורין, שמתחתיהם אין שום דבר אמיתי, בוודאי שלא בכל הקשור לתסריט חכם או מקורי.

מתי: 31 במרץ.

מה: גרסת לייב אקשן ראשונה לסיפור הילדים המיתולוגי מאת רודיארד קיפלינג. נער יתום מאומץ על ידי להקת זאבים וגדל לחשוב ולהתנהג כאחת מחיות הג'ונגל. חייו משתנים כאשר טיגריס בנגלי מאיים על חייו ונשבע להבריחו מהג'ונגל.

למה כן: גלריה מרשימה של כוכבים התקבצה לדבב את הדמויות בסרטו של ג'ון פאברו ("איירון מן"). בין היתר תמצאו כאן את לופיטה ניונגו (ראקשה), ביל מארי (בלו), סקארלט ג'והנסון (קא), בן קינגסלי (בגירה) ואידריס אלבה (שירחן). הטריילר עורר הרבה מאוד התלהבות כשנחשף לראשונה בפסטיבל קומיק קון והצילום והאפקטים המרשימים אמורים לשחק כאן תפקיד מכריע.

למה לא: אין באמת סיבה לעשות גרסת לייב אקשן ל"ספר הג'ונגל". סרט האנימציה האלמותי עדיין רלוונטי ונהדר גם היום, ונראה שבדיסני פשוט זיהו כאן הזדמנות לנצל את מחירי כרטיסי התלת ממד ולעשות קופה. בסופו של דבר, גם אם הדובים והנמרים ייראו אמיתיים יותר, הם יספרו את אותו הסיפור, וזאת לא באמת סיבה טובה מספיק לשלם על כרטיס פרימיום.

מתי: 14 באפריל.

מה: הקרע שהחל להיווצר בחבורת הנוקמים, מגיע לשיאו בסרט השלישי בסדרת קפטן אמריקה. העלילה מתרחשת שנה לאחר עלילת "הנוקמים: עידן אולטרון" כאשר חקיקה ממשלתית מבקשת להסדיר את פעילותם של גיבורי העל, בשל הנזק הסביבתי שיוצרות הופעותיהם בציבור. החקיקה מחלקת את מחנה גיבורי העל לשניים: מחנה סטיב רוג'רס (קפטן אמריקה), המתנגד להסדרה ושואף לאוטונומיה עבור גיבורי העל, ומחנה טוני סטארק (איירון מן) התומך בשיתוף פעולה עם הממשל. בעוד שני הצדדים מפנים את תשומת ליבם לעימות ביניהם, מנסה נבל חדש לנצל את הקרע כדי להטיל חורבן.

למה כן: אחרי עזיבתו של ג'וס ווידון, האחים אנתוני וג'ו רוסו הם התקווה הגדולה החדשה של מארוול. "קפטן אמריקה: חייל החורף" של השניים היה הסרט הטוב ביותר מאז היווצרות העולם המורחב של האולפנים. "מלחמת האזרחים" צפוי להיות אף הוא סרט גיבורים שונה ממה שהורגלנו לקבל עד כה, עם קונפליקטים וסוגיות רלוונטיות לצד אקשן מרהיב ומסוגנן. ההשלכות שלו על עולם הגיבורים כולו ועל מה שנראה בעקבותיו מרתקות, כמו גם האתגר להחזיק בכל כך הרבה דמויות במקביל. בהרבה מובנים "מלחמת האזרחים" מורכב עוד יותר מ"הנוקמים: עידן אולטרון", אבל בידי האחים רוסו זאת יכולה להיות עוד קפיצה קדימה של עולם הגיבורים.

למה לא: ככל שעולם הגיבורים של מארוול הולך ומסתעף, יותר ויותר צופים מתקשים לשלוט בפרטים ובקונטקסט של המתרחש על המסך. העניין הזה עומד להיות קריטי בסרט הנוכחי. השלכות "הנוקמים: עידן אולטרון", "קפטן אמריקה: מלחמת החורף" ואפילו "אנטמן" הן הבסיס שעליו נבנה סיפור הסרט הנוכחי. הימים שבהם ניתן היה להגיע לסרט גיבורים בלי שיעורי בית נגמרו, ולא כולם בנויים לעומס הרגשי הזה.

מתי: 28 באפריל.

מה: הסרט השלישי בטרילוגיית הפריקוול של הבמאי בריאן סינגר, שהחלה עם "אקס-מן: הדור הבא" ונמשכה עם "אקס-מן: העתיד שהיה". אחרי ששני הסרטים הראשונים החזירו אותנו בזמן אל ימי מלחמת העולם השנייה ואל שנות ה-70, מתרחש העלילה הפעם בשנות ה-80. מוטנט רב עוצמה ומסוכן בשם אפוקליפס מתעורר מתרדמת ארוכה ומחליט "לטהר" את העולם מבני האדם. כוחו הרב מאלץ את המוטנטים להתאחד תחת פיקודו של פרופסור אקס כדי לעצור אותו.

למה כן: שני הסרטים שקדמו ל"אפוקליפסה" היו טובים מאוד. הסרט החדש הוא לא רק ההזדמנות האחרונה לראות את מייקל פסבנדר וג'ניפר לורנס מככבים כרייבן ומגנטו, אלא גם את אוסקר אייזק הנהדר בתפקיד הנבל הראשי וגם את סופי טרנר ("משחקי הכס") כג'ין גריי ואוליביה מאן ("ניוזרום") בתפקיד פסיילוק. השלכות "אפוקליפסה" יכתיבו במידה רבה את העתיד של עולם המוטנטים, וכל מי שירצה להגיע אליו מוכן יצטרך לסמן וי על הסרט הזה.

למה לא: הטריילר הראשון של הסרט היה בעייתי. ליתר דיוק, העיבוד הממוחשב נראה רע. יכול להיות שהבעייתיות הזאת היא רק מנת חלקו של הטריילר, ובכל זאת קשה שלא לחשוש שתחזור על עצמה גם בסרט. "העתיד שהיה" סבל מכמה סצנות בעייתיות בהקשר הזה. ובכלל, בשנה שכבר כוללת שני סרטי גיבורי על ענקיים ("באטמן נגד סופרמן", "מלחמת האזרחים"), נראה ש"אקס-מן אפוקליפסה" עלול להיות זה שייפגע יותר מכל מתחושת המיצוי.

מתי: 19 במאי.

מה: לי גייטס (ג'ורג' קלוני) הוא מנחה פופולרי וכריזמטי ברשת טלוויזיה מובילה בתחום הפיננסים (*שיעול* בלומברג *שיעול*), ונחשב לגורו בכל הקשור לשוק ההון. אולם לאחר שהמליץ לצופיו על מניית הייטק שהתרסקה, פורץ משקיע זועם (ג'ק אוקונל) אל האולפן במהלך השידור ולוקח את גייטס, המפיקה שלו (ג'וליה רוברטס) ויתר צוות האולפן כבני ערובה באיומי אקדח.

למה כן: "מפלצת הכסף" מתהדר בקאסט של סרטי אוסקר. מלבד קלוני, רוברטס ואוקונל, מככבים בו גם ג'יאנקרלו אספוזיטו הנהדר ("שובר שורות"), דומיניק ווסט ("הסמויה", "הרומן") וקטרינה בלפה ("זרה"). מאחורי הקלעים עומדת ג'ודי פוסטר עם סרטה הרביעי באורך מלא כבמאית. למרות ההתאוששות של ארה"ב מהמשבר הגדול של 2008, נדמה שסרטים על הצד האפל של וול סטריט ("הזאב מוול סטריט", "מכונת הכסף") הם הימור בטוח למדי כעת. האמריקאים רדופי הטראומה מעריכים סרטים שמספרים להם את האמת על הכלכלה שלהם. ובכלל, צריך הרבה ביצים לשים את הסרט שלך באותו סופ"ש בו יוצא סרט מסדרת "אקס-מן". או שסוני מרימים ידיים מראש או שהם יודעים שיש להם כאן מוצר מנצח.

למה לא: משהו בבחירת הסרטים של קלוני ושל רוברטס לאחרונה נראה מעט מוזר, כאילו שהגיעו לנקודה שבה הסוכנים הונחו לומר כן לכל הצעה. הרעיון של טרור בשידור חי כבר נחקר ב"מראה שחורה" וקשה להאמין של"מפלצת הכסף" יש משהו חדש להציג לנו בנושא. ג'ודי פוסטר ביימה עד היום בעיקר סרטים קטנים וצנועים, והמעבר הזה לסרט פעולה גדול עלול להתברר כקפיצה מעט גדולה מדי.

מתי: 19 במאי.

מה: אליס מוצאת את עצמה נמשכת חזרה לארץ הפלאות ולמסע מסתורי בזמן, במסגרתו היא מנסה להציל את חברה הכובען המטורף מסכנה גדולה.

למה כן: כי זה יהיה צבעוני ופרוע?

למה לא: קשה לטעון כלפי סרט שעשה 1.16 מיליארד דולר שהוא מחורבן, אבל זה בדיוק ש"אליס בארץ הפלאות" היה. קקופוניה חסרת שליטה, חסרת תסריט ובאופן כללי מאוד קשה לצפייה בהנהגתו של טים ברטון. את ההצלחה שלו בנה הסרט הקודם בעיקר על אבק הכוכבים של ג'וני דפ (שהתפזר מאז כמעט לחלוטין) וההתלהבות מהתלת ממד שרק עשה אז את תחילת הקאמבק שלו (ומאז הפך לסיבה לא ללכת לסרטים שכוללים אותו). ג'יימס בובין, הבמאי והתסריטאי של "החבובות" ו"המופע של עלי ג'י"' אמנם מחליף כאן את ברטון, אבל מהטריילרים נראה שהוא ממשיך את הקו ההזוי/מאוס של הסרט הקודם.

מתי: 26 במאי.

מה: סדרת משחקי המחשב המצליחה מגיעה לראשונה לקולנוע בסרטו של דנקן ג'ונס ("Moon", "קוד מקור"). העלילה מתרחשת בממלכת אזרות' שעומדת בפני מלחמה עצומה. בני האדם, הגמדים והאלפים, תושבי אזרות' מנסים להגן עליה בכל מחיר מפני גדודי האורקים ויצורי האופל הפולשים אליה מהעולם החרב דריינור.

למה כן: דנקן ג'ונס הוא במאי נהדר והיצירתיות שלו יכולה לעשות פלאים בעולם העצום והמורכב של "וורקראפט". כמו עולמות פנטזיה גדולים אחרים ("שר הטבעות", "משחקי הכס", העולם המורחב של מארוול) הפוטנציאל של וורקראפט עצום, הן מבחינת הקונפליקטים והסוגיות שיציג והן מבחינת רוחב היריעה וסצנות הענק שהוא יכול להביא אל המסך הגדול. במילים אחרות אנחנו אומרים שיש כאן פוטנציאל להרבה מאוד סרטי המשך.

למה לא: צריך להודות, מה שראינו עד כה מ"וורקראפט" נראה מאוד לא מרשים. אם מבחינה עלילתית אף אחד לא ציפה כאן לגדולות ונצורות, הנראות הבעייתית של חלק מהסצנות שאליהן נחשפנו היא כבר צרה של ממש. ככה לא אמור להיראות סרט עם תקציב של יותר מ-100 מיליון דולר. ג'ונס עשה את ההצלחה שלו בסרטים קטנים יחסית שבהם היה לו החופש היצירתי לעשות את שלו. הפעם זה נראה כאילו המכונה ההוליוודית משתמשת בשם שלו כדי להעניק לסרט בעייתי חותמת של איכות, וזה עלול להיגמר עם סרט רע מאוד.

מתי: 9 ביוני.

מה: סרט ההמשך ל"מוצאים את נמו" שמתרחש שישה חודשים אחרי סיום עלילת הסרט מ-2003. פרץ זיכרון פתאומי גורם לדורי, הדגיגה הכחולה והשכחנית, להיזכר במשפחתה האובדת. כשהיא מלווה בחבריה נמו ומרלין, הם יוצאים למסע למכון הימי במונטריי, קליפורניה, אבל באופן טיפוסי אובדים בדרך.

למה כן: "מוצאים את נמו" הוא אחד הסרטים האהובים ביותר של פיקסאר מאז ומעולם. האפשרות לצלול חזרה אל העולם התת מימי הזה, על גיבוריו הצבעוניים, בהחלט נשמעת אטרקטיבית. אנדרו סטנטון עשה עד כה רק סרטי אנימציה מעולים ("מוצאים את נמו" ו-"וול-אי"), וחזרתו לעולם הזה בהחלט מעוררת ציפייה.

למה לא: להוציא את "צעצוע של סיפור", סרטי ההמשך של פיקסאר היו מאכזבים למדי. בין אם מדובר ב"מכוניות" או "מפלצות בע"מ", משהו בקסם הראשוני אובד בניסיון לשחזר את ההצלחה. למעשה, למעט ההצלחה העצומה של "הקול בראש", פיקסאר נמצאת בתקופה יצירתית די בעייתית כבר תקופה די ארוכה. "הדינוזאור הטוב" היה הכישלון הקופתי הראשון בתולדות האולפנים, ולא בטוח שסרט המשך שמגיע 13 שנים אחרי הוא ההימור הנכון כרגע. ואנדרו סטנטון? הוא מגיע לכאן אחרי "ג'ון קרטר" האיום והנורא. לא כל במאי יודע להרים את עצמו מכישלון כזה.

מתי: 23 ביוני.

לחלק ב' של הפרויקט: עידן הענקים