עידן הענקים: הסרטים הגדולים של קיץ 2016 - חלק ב'

(בסרטון: הטריילר ל"העי"ג")

מה: עשרים שנים לאחר שהאנושות שרדה את מתקפת החייזרים ובנתה את עצמה מחדש עם אמצעי הגנה משופרים טכנולוגית, היא עומדת במבחן חדש כשהאויב החדש חוזר למתקפה נוספת, וגם הוא למד את הטעויות מהמפגש הקודם.

למה כן: בעיקר בגלל הנוסטלגיה.

למה לא: כי ממרחק הזמן צריך לומר את זה - "היום השלישי" היה סרט מטופש באופן די מדהים (רק כתזכורת: הוא הסתיים בכך שבני האדם ניצחו את החייזרים - בעלי הטכנולוגיה העילית - בעזרת השתלת וירוס בחללית שלהם). ההצלחה שלו נעוצה בעיקר בסצנות החורבן והאקשן המרהיבות יחסית לשנות התשעים. לא נראה שיש לסרט החדש משהו חדש להציע לנו מלבד נפנופי אגרופים פטריוטיים וסצנות חורבן עם טכנולוגיה מודרנית.

מתי: 23 ביוני.

מה: מבוסס על ספר הילדים האהוב מאת רואלד דאל. ילדה חולמנית בשם סופי מתיידדת עם ענק ידידותי, שלמרות מראהו המאיים מתברר כבעל לב רחב שבגללו נודה מבני עמו, כאשר סירב לאכול ילדים וילדות.

למה כן: אם זה לא מספיק מרגש שסטיבן ספילברג חוזר לעשות סרטי ילדים, הרי שגם מליסה מתיסון - התסריטאית של "אי.טי." - חוזרת לשתף איתו פעולה כאן (מתיסון הלכה לעולמה זמן קצר לאחר סיום הצילומים). העי"ג מכיל בתוכו את הקסם שמאפיין סרטים קלאסיים של ספילברג, והטיזר היפהפה שלו מלמד שהוא הולך בדרך הנכונה לשם.

למה לא: אנחנו לא באמת יודעים הרבה על הסרט בשלב הזה. הטריילר חכם מספיק (וזו לחלוטין נקודה לטובתו) כדי לא להסגיר כמעט דבר מהעלילה. יכול להיות שנגלה שמתחת לקסם הוויזואלי, אין ב"העי"ג" הרבה, אבל זאת עדיין לא סיבה מספיק טובה כדי להימנע ממנו.

מתי: 30 ביוני.

מה: בבניין דירות במנהטן, בעלי החיים נהנים מאיכות חיים, עד שארנב חמוד למראה בשם סנובול מחליט לאגד סביבו צבא של בעלי חיים שננטשו על ידי בעליהן, ולנקום במי ששפר עליהם מזלם.

למה כן: הבמאי כריס רנו יודע דבר או שניים על יצורים חמודים וסרטים שהופכים אותם לתופעות תרבות. אחרי הכל, זה האיש שחתום על "גנוב על הירח" ו"גנוב על המיניונים". הטריילר המצחיק מאוד של הסרט הוא עוד סימן לכך שהוא נמצא בידיים הנכונות.

למה לא: בשנים האחרונות עוד ועוד אולפנים מוכיחים שזירת האנימציה כבר מזמן לא רק בכיס של פיקסאר וזה בהחלט מבורך. עם זאת, אולפני Illimnation Entertainment אחראים עד כה כמעט אך ורק על סרטי המיניונים (עשו גם את "הורטון שומע מישהו") שלא באמת מצליחים לפנות לקהל בוגר יותר. כדי לאתגר את פיקסאר, "החיים הסודיים של חיות המחמד" צריך לספק גם לילדים הגדולים ביותר והילדים ברוחם את הערך המוסף שלהם.

מתי: 30 ביוני.

מה: ריבוט לסדרת סרטי הקאלט משנות ה-80. הפעם במוקד החבורה שנקראת לטפל בהופעות של יצורים על טבעיים, עומדת רביעיית נשים.

למה כן: קריסטן וויג, מליסה מקארתי, קייט מקינון ולזלי ג'ונס הן מהשחקניות המצחיקות והמוכשרות יותר של דורן. פול פיג ("מרגלת", "מסיבת רווקות") יודע לעשות מטעמים מסרטים בכיכובן של שחקניות פרועות, וכל זה עוד לפני שדיברנו על הנוסטלגיה הגדולה שכרוכה בכל הסיפור ועל הופעות האורח של דן אקרויד וביל מארי.

למה לא: חלק גדול מהקסם של "מכסחי השדים" הוא התחושה האייטיזית שלו. בבסיסו עומד כיפיות נוסטלגית שספק אם ניתן יהיה לתרגם לימינו. כלומר, ברור ש"מכסחות השדים" יעשה כסף. השאלה היא אם הוא יהיה סרט זכיר בפני עצמו לאורך זמן, וזה נראה הרבה פחות בטוח. גם תאריך ההפצה הצמוד לסרטי ענק אחרים עלול לפגוע בו.

מתי: 21 ביולי.

מה: מעט מאוד פרטים ידועים על עלילת הסרט החדש בסדרת "סטאר טרק". מה שבכל זאת ידוע הוא שהסרט יתמקד במסעה בן 5 השנים של האנטרפרייז אל מחוזות רחוקים בגלקסיה.

למה כן: שני הסרטים הקודמים, שהחזירו את מותג "מסע בין כוכבים" לחיים אחרי שנים ארוכות, התקבלו בהתלהבות גדולה על ידי המבקרים והרוויחו יחד כמעט מיליארד דולר ברחבי העולם. המתכון המנצח הזה של אקשן חללי והורדת מינון המדע למינימום ההכרחי, צפוי לחזור על עצמו גם הפעם. מי שסלדו מהבימוי האקסצנטרי של ג'יי ג'יי אברהמס בכלל, ומהשימוש המוגבר באופן קיצוני בגימיק "סינוור העדשה" בפרט, יקבלו הפעם את ג'סטין לין ("מהיר ועצבני 5" ו"מהיר ועצבני 6") בכיסא הבמאי, ואולי חשוב הרבה יותר: את סיימון פג על התסריט. ויש גם בונוס חשוב: דיימון לינדלוף, האיש שכוח העל שלו הוא הרס באמצעות כתיבה, לא משתתף הפעם.

למה לא: קשה להאמין שהסרט השלישי בסדרה יחזיר את "מסע בין כוכבים" להיות הסדרה הפילוסופית והמחושבת שהיתה במקור, לאכזבתם של מעריצי הסדרה הוותיקים. אבל מעבר לכך, גם עבור מי שציפו למד"ב קצבי ומגניב, "סטאר טרק: האויב בתוכנו" היה מאכזב, ארוך ובעל תסריט גרוע. מיעוט המידע על הסרט החדש לא מפיג עד כה את החששות שהליקויים תוקנו הפעם.

מתי: 21 ביולי.

מה: עוד סרט שעליו אנחנו יודעים כמעט שום דבר. מה שכן ידוע הוא שהעלילה תתמקד הפעם במציאות של משברים כלכליים ודליפת סודות מדינה בסגנון אדוארד סנודן.

למה כן: פול גרינגראס ומאט דיימון חוזרים לביים ולככב אחרי סרט רביעי רע שלא כלל אותם? יאיי, אליסיה ויקנדר בתפקיד מפתח? יאיי! בכלל, אחרי האכזבה הגדולה מ"ספקטר" וההבנה שג'יימס בונד כנראה בכל זאת כבר לא מצליח להחזיק את תחום הריגול בקולנוע על כתפיו, ג'ייסון בורן חוזר בדיוק בזמן ובמקום הנכון. בסרט החדש בורן כבר לא סובל מבעיות הזיכרון של העבר ויכול להתרכז באופן מלא בריסוק עצמות של נבלים. מה עוד אפשר לבקש בסרט קיץ?

למה לא: קשה מאוד להציג טיעונים נגד צפייה ב"ג'ייסון בורן". אם אתם מחובבי הז'אנר ובוודאי אם אתם מחובבי סדרת הסרטים, אין ספק שתצטרכו ללכת. הטיעון היחיד שבכל זאת ניתן להעלות הוא העובדה שכמעט שום דבר לא ידוע על הסרט, מה שיקשה על מי שאינם מעריצי הסרטים הקודמים להתלהב ממנו.

מתי: 28 ביולי.

מה: עם כל הכבוד ל"באטמן נגד סופרמן", הסרט המסקרן באמת של DC ואולפני וורנר מגיע באוגוסט. יחידת קומנדו סודית של נבלי על מוקמת על ידי הממשלה האמריקאית כדי לבצע משימות בסיכון גבוה בתמורה לחנינה.

למה כן: גיבורי על כבר ראינו עד כדי סתימת עורקים. "יחידת המתאבדים" היא הפעם הראשונה שבה הזרקור מופנה אל הצד האפל, כולל כמה דמויות עם פוטנציאל אייקוני (אנחנו מדברים עלייך הארלי קווין). דיוויד אייר הוא במאי שמתמחה באקשן פוטוגני ("סוף המשמרת", "זעם") והטריילרים מציגים חזון עיצובי קודר ומסקרן מאוד, אבל, וזה אבל חשוב, לא קודר מדי. "יחידת המתאבדים" נראה יותר קרוב לסרט מארוולי מבחינות המודעות העצמית של הדמויות שלו והיכולת לשלב בין רצינות והומור. ואם זה יתחבר, זה יכול להיות שילוב מנצח.

למה לא: כי וורנר ו-DC הצליחו לחרב כל סרט גיבורים מאז טרילוגיית "האביר האפל".

מתי: 4 באוגוסט.

מה: סיפורו של עובד ה-CIA שהפך לאחד האנשים המבוקשים בעולם בעקבות הדלפת מסמכים מסווגים על תוכנית מעקב עולמית שניהל הארגון.

למה כן: גם אחרי "האזרח מספר ארבע" הדוקומנטרי והמצוין, הצמא לכל פיסת מידע על אדוארד סנודן עדיין גדול. רבים בארה"ב רואים בו בוגד מתועב, רבים אחרים רואים בו כמושיע שהקריב את חירותו למען טובת הכלל. הנקודה הזאת היא למעשה הנקודה היחידה שעומדת לטובתו של הסרט, שבינתיים לא חשף כל פרט שבאמצעותו ניתן לשפוט את ערכו.

למה לא: אוליבר סטון לא עשה סרט ראוי לשמו כבר למעלה מ-20 שנים. אמנם מותחנים פוליטיים אמורים להיות המומחיות שלו, אבל ההקצנה הקונספירטיבית שעברה עליו בתקופה הזו (ראו ערך הסדרה "The Untold Story of the United States") מעלה הרבה חששות. גם העובדה שהסרט שובץ בתחילה בעונת הפרסים הקודמת והוזז לתאריך שיציב אותו בצבת התאריכים האכזרי שבין "מלחמת האזרחים" ל"אקס-מן: אפוקליפסה" לא ממש מעורר ביטחון באיכותו. וכן, גם העובדה שפחות מחודשיים לפני היציאה לאקרנים לא ראינו פריים אחד ממנו, היא… ובכן, כבר הבנתם.

מתי: טרם נקבע תאריך הפצה בישראל (13 במאי בארה"ב).

מה: סיפורו חייו של ריי קרוק, איש מכירות מאילינוי שפוגש במקרה בשני אחים שמנהלים דוכן המבורגרים בדרום קליפורניה ב-1950, ומצליח לשכנעם להרחיב את העסק לרשת שתהפוך לימים ל"מקדונלד'ס".

למה כן: במקור הוצב "The Founder" בנובמבר, תאריך קלאסי לסרטים עם ציפיות אוסקר. במקרה הנוכחי ההקדמה שלו לאוגוסט היא לא תוצאה של חוסר אמון, אלא של אסטרטגיה. הארווי ויינשטיין, מפיק העל שיודע דבר או שניים על אסטרטגיה, החליט להוציא את הסרט בכיכובו של מייקל קיטון מהריכוז הבלתי אפשר של סרטי החורף ולאפשר לו לקבל חשיפה ראויה רגע לפני כולם. מייקל קיטון שיגלם את קרוק הפך בשנים האחרונות לסוג של קמע עבור סרטים מצליחים ("בירדמן", "ספוטלייט") ולא פחות חשוב: אחד שהאקדמיה אכזבה פעמיים. מעבר לחשבונאות, "The Founder" נכתב על ידי רוברט סיגל שכתב גם את התסריט ל"המתאבק" המוערך של דארן ארונופסקי.

למה לא: בשלב זה כל מה שיש לנו כדי להעריך את הסרט הוא תיאור העלילה המעורפל מאוד, הקאסט המשובח (מלבד קיטון גם לורה דרן, ניק אופרמן ופטריק ווילסון) וזהו, פחות או יותר. כמו הרבה סרטים בעונת האוסקר, "The Founder" בונה את הבאזז סביבו על אווירה. בלא מעט מקרים מתברר שהכל אוויר חם ולא הרבה יותר, ועד שלא נדע משהו על "The Founder" קשה לפסול את האפשרות הזאת גם עכשיו.

מתי: טרם נקבע תאריך הפצה בישראל (5 באוגוסט בארה"ב).

מה: קומדיית אנימציה פרועה מבית היוצר של אוון גולדנברג וסת' רוגן. סיפורם של חבורת מוצרי מזון נאיביים ובראשותם נקניקייה, שעושים את דרכם מהסופר אל הבית של הרוכש שלהם, רק כדי לגלות את הגורל המחריד המצפה להם.

למה כן: גולדנברג ורוגן הם צוות מנצח שאחראי לשורה ארוכה של סרטים נהדרים ("סוף.", "סופרבאד", "50/50" ו-"הלילה שלפני" הם רק רשימה חלקית), ולפחות לפי הטריילר המצחיק מאוד נראה ש"Sausage Party" עומד להצטרף לרשימה הזאת. קומדיה שנראית נאיבית ופשוטה על הנייר, אבל עמוסה ברפרנסים מתרבות הפופ והומור פרוע.

למה לא: כי לגולדנברג ורוגן היו גם נפילות ("ראיון סוף", "הצרעה הירוקה") והאופי של הסרט הזה יכול להידרדר מהר מדי לילדותיות יתר.

מתי: טרם נקבע תאריך הפצה בישראל (12 באוגוסט בארה"ב).

לחלק א' של הפרויקט: האפוקליפסה כבר כאן