פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המדריך לכותב 14: אין דבר כזה "אין לי זמן"

      מג'נגלים קריירה, ילדים, לימודים ולא מצליחים להגיע לספר שבוער בכם? נסו להתחיל את המסע בצעדים קטנים, שיהפכו בחלוף הזמן לרגעים הטובים ביותר שלכם בשבוע

      כותב ספר (ShutterStock)
      (צילום: Shutterstock)

      שאלה:

      תגידי, אני היחיד שלא מצליח להגיע לכתוב? אני מג'נגל קריירה-ילדים-לימודים-חיים, ופשוט לא מגיע לזה. במקום להתקרב, הספר שלי הולך ומתרחק.
      בתסכול וביאוש,
      אסף.

      תשובה:

      אסף יקר,
      אם היית יודע כמה פעמים בשבוע אני נשאלת את השאלה הזו, היית מבין שאתה בחברה מצוינת. אל יאוש, אלה לא החיים, זו התארגנות פנימית שלך.

      תאמיני לי שפנימית אני מאורגן פיקס. מת לכתוב, הספר הזה מתבשל בתוכי כבר שנים. אלא שחיצונית, אני ממלא משימות מצאת החמה עד צאת הנשמה, אין לי רגע דל.

      יש לי שאלה אליך: תוך כמה זמן מהיום היית רוצה להחזיק את הספר שלך ביד?

      את חולמת? לא יקרה.

      אני שואלת על הרצון הטהור שלך, לא על המציאות. בעולם שאין בו "אי אפשר, אין זמן, לא מצליח, לא מגיע" בעולם שבו אתה מחליט. תוך כמה זמן היית רוצה להיות עם הספר ביד?

      אפילו אם תגידי לי שבעוד שנה-שנתיים אני מסיים לכתוב את הספר שלי, אני אהיה מאושר.

      מצוין. עכשיו, בוא נכנס לראש של 'כל מסע גדול מתחיל בצעד אחד קטן' ונעשה חשבון פשוט: נניח שאתה כותב כ-500 מילים, רק עמוד וורד אחד, ורק שלוש פעמים בשבוע. תוך קצת יותר מחצי שנה, יש לך ספר בן מאתיים וחמישים עמודים ביד.

      איך הגעת לזה? תוכיחי.

      בהנחה שאתה כותב 1500 מילים בשבוע, צריך בסביבות 35 שבועות כדי לקבל 52,500 מילים שהן בין 200-250 עמודי ספר, תלוי בגודלו. אבל לא רק את זה אתה מקבל. יהיו לך שלוש פעמים בשבוע של התפנות לעצמך והתפננות מהכתיבה.

      שכחת רק שהתחלנו בזה שאין לי את השלוש פעמים בשבוע האלה?

      תגיד, אתה בודק מדי פעם מה העניינים בדף הפייסבוק שלך? או שאין לך זמן לזה? כמה זמן ביום מוקדש לטלויזיה? או לשיחות וואטסאפ? אני לא אומרת שלכל אלה אין מקום. אני מנסה לומר שהזמן מתגמש לצרכינו. אם מה שאתה צריך זה פייסבוק, למרות עומס המשימות – יש לך זמן לפייסבוק. אם אתה זקוק לכתיבה, יתארגן לך זמן לכתיבה. אתה לא חושב בבוקר אם יש או אין לך זמן לצחצח שיניים נכון? אתה פשוט מצחצח אותן (אנחנו מקווים). ככה עם הכתיבה. אתה סוגר לך זמן לבן ביומן. חצי שעה, שלוש פעמים בשבוע. לא רק שלא תחוש בחסרונן, אתה תגלה שהן ממלאות אותך כוח ואנרגיה למשימות האחרות. סיפוק נעים יגדל בתוכך מעצם זה שאתה מגיע לעשות את מה שאתה אוהב, מצליח לנהל סדר יום מאוזן שלוקח גם אותך בחשבון, מתבטא ומתחבר לעולם הפנימי שלך, שהיה מושתק במשך כל היום שבו תקתקת משימות.

      חייב להגיד לך משהו. חצי שעה יקח לי רק לגמור לבהות במחשב, לקום להכין קפה, לפתוח את הקובץ (כי בדרך בדקתי את הפייסבוק והג'ימייל ועניתי לאיזה מייל). חצי שעה תעבור ועוד לא התחלתי לכתוב. לא כל כך מהר אני נכנס למצב כתיבה.

      ברור. מכירים. לכן מתחילים בכתיבת-רצף. קפה ועניינים תכין לפני. ברגע שהגעת לשולחן הכתיבה, אתה פותח קובץ שקראת לו "כתיבת-רצף". זו כתיבה מחוללת פלאות, אינטואיטיבית לגמרי, שמטרתה להוות שרוול כניסה לתוך הכתיבה, מתוך היומיום העמוס שלנו. כשמה כן היא – כתיבה רצופה, ללא שיפוט, בקרה או ביקורת, מהראש, או מהבטן, היישר לדף או למחשב. אחרי עשר דקות כאלה אתה רגוע, ממוקד, ובמצב כתיבה, ואז פותח את קובץ הספר שלך ומתקדם בו עוד עשרים דקות. יהיו ימים שתרגיש שאתה מפוצץ ברעיונות ולא מספיק לכתוב את מה שהדמויות שלך אומרות, ויהיו ימים שבהם להניח מילה אחת על יד עוד אחת יראה כמו קריעת ים סוף. תמשיך לכתוב בכל מקרה. חצי שעה שלוש פעמים בשבוע, וזה יקרה.

      והנה טיפ: אחרי שהכנסת לשגרה את שלושת הסשנים השבועיים שלך, ואתה כבר נחשב למיטיב לכת, מצא לך ערב פנוי יחסית בשבוע, ולך לקבוצת כתיבה או לסדנה לכתיבה יוצרת. מדובר בעוד שעה וחצי או שעתיים עם קבוצת אנשים שכמוך זקוקים לכתיבה, ובהעשרה, בלימוד ובהתפתחות שיכול לתת מנחה טוב לכתיבה. זה דשן מעולה לכתיבת הרומן שלך, ורוח גבית חזקה שתדחוף אותך קדימה. בהצלחה, לא לשכוח ליהנות.


      אוולין לוי היא מנחת סדנאות לכתיבה יוצרת, עורכת ספרות, מנהלת הוצאת סטימצקי, דוקטורנטית בחוג לספרות באוניברסיטת תל- אביב.