וואלה מורגוליס

      תורת המשחקים 14: מקדש הארורים

      "ספר הזר", הפרק הרביעי בעונה השישית של "משחקי הכס" היה מייגע ובעיקר חשף במלואן את כל החולשות שעימן מתמודדת הסדרה, כולל ההבנה שדאינריז נשארה באותו מקום מאז העונה הראשונה

      • משחקי הכס
      באדיבות yes

      צריך לומר מילה טובה על יוצרי "משחקי הכס". אחרי כל הביקורות שהוטחו בסדרה לאורך השנים, נראה שהמסר הופנם ב"ספר הזר", הפרק הרביעי של העונה. זה היה הפרק הראשון בהיסטוריה של הטלוויזיה שבו מתו יותר צופים משעמום מאשר דמויות על המסך, וזה בהחלט הישג יפה. בייחוד כשגם הפרק הקודם נראה לפרקים כמו לקט של "מגרש פתוח" עם טל ברמן וטליה סלנט. בטירת שחור ג'ון שלג כבר מקפל ציוד. כמו כל שירות סדיר, גם זה נראה במשך זמן רב כאילו לא יסתיים לעולם, אבל הנה הוא כבר רואה את האפסנאות. "לאן תלך?", שואל אותו אד, והוא עונה "דרומה". סוף סוף! היינו צריכים רק ארבעה נרצחים פלוס תינוק שלא נולד, אונס, מאסר, עיוורון וסבל בלתי יתואר כדי שמישהו במשפחה הזאת יבין לאן צריך ללכת. היה שווה את זה. אלא שאז השערים נפתחים ואל תוך החצר נכנסים סאנסה, בריאן ופוד, שנראה מאוד לא מרוצה מכמות הטקסטים שקיבל בפרק הזה. ובכלל, סאנסה הצליחה לעשות בפרק וחצי את אותו המרחק שלקח לבראן לגמוע במשך שתי עונות וחצי. אז כן, נכון שהודור היה צריך לסחוב אותו על הידיים וזה קצת האט את קצב ההתקדמות, אבל הבדל של שתי עונות? זה קצת מוזר.

      הפעם האחרונה שבה ג'ון ואחותו החורגת התראו היתה כשהיו עדיין ילדים בווינטרפל. סאנסה היתה ליידי מפונקת וסנובית וג'ון היה האח שנולד מרומן של אבא, ומושא ללעג. מאז שיצאו את החומות של הטירה המוגנת ידעו שניהם בעיקר זוועות, כמו יתר בני סטארק. סאנסה חשבה שתמצא אושר ובעל במעלה מלך, שם ראתה את אביה מופלל ומוצא להורג והפכה לכלי משחק בידי ג'ופרי. ג'ון חשב שימצא משמעות לחייו במשמר הלילה, וסיים עם חורים של סכינים בבטן. ובכלל טיימינג זה הכל בחיים: יום אחד קודם לכן וסאנסה היתה מוצאת את ג'ון מת, יום מאוחר יותר והוא כבר היה עוזב. כעת הם סוף סוף יחד, ניצולי המשפחה המקוללת. מה הפלא שסאנסה רק רוצה לחזור? ולא סתם לחזור, היא גם מציבה בפני ג'ון בחירה בין שתי אפשרויות קשות: או שיעזור לה לכבוש מחדש את הטירה כשהוא במחסור חמור של כוח צבאי וציוד, או שהיא תעשה את זה לבד. כלומר תביט על אנשי בולטון בהבעה המדכאת הרגילה שלה עד שכולם יתבאסו, ינטשו את החומות וילכו הביתה. ובכלל, זה די משעשע כמה ג'ון מתכחש לעובדה שצבא מתים עושה את דרכו אל החומה, ובדיוק עכשיו להתחבר לפציפיסט שבתוכו. כי מי צריך להיות לוחם כשיש לך כל כך הרבה כריזמה וכישורי הנהגה טבעיים?

      עוד באותו נושא

      תורת המשחקים 13: סכין בגב האומה

      לכתבה המלאה

      האיש מהאו"ם

      ובינתיים בבקעה, רובין ארין ממשיך להפגין יכולות של קלע ישראלי באולימפיאדה. הלורד המטורלל הפך לאחר מותה ליסה לאיש החזק בבקעה, סוג של רמזי בולטון עם פיגור. ובדיוק כשנראה כשהצליח לקבוע את הקריטריון האולימפי, מפציע פיטר בייליש חזרה לחיינו. בפעם האחרונה שראינו אותו הוא היה במעלה מלך, טווה עם אולנה טיירל את המזימה שתוביל למאסרה ולצעדת הבושה של סרסיי. כעת הוא חוזר לתוכנית הישנה שלו: השאיפה להפוך לשליט הצפון. אחרי שסילק מהדרך את ג'ון וליסה ארין, הטיפול ברובין קל ההשפעה הוא כמעט קל מדי. במשך שנים ארוכות שמר על עצמו הצבא הגדול והחזק של הבקעה מחוץ לקרבות בממלכה, נאמן לחזונם של ראשי בית ארין שהעדיפו לכרות בריתות (עם בית טארגאריין ובית סטארק) מאשר להילחם. עם הכוח הזה, בנוסף לפראים, יש לג'ון את הכוח והאמצעים להסתער על שעריה של ווינטרפל הכבושה. עכשיו רק נותר העניין הקטן הזה של קלף המיקוח שמחזיק הסדיסט הכי מפורסם בממלכה קרוב אליו.

      אחרי שבשבוע שעבר התלוננו על גורלה העצוב של דאינריז, הנה הזדמנות לבכות גם את מר גורלו של טיריון. הדמות הכי חכמה בסדרה הפכה לסוג של ג'ון קרי, יוזמת פסגות שלום שמהן ברור שלא יצמח דבר ומנסה להפיח תקווה במקום שבו שני הצדדים לא מוכנים להקשיב. טיריון חושב כמו אדם שנולד בווסטרוז, הוא מאמין במאזן כוחות, במקל ובגזר. גם בווסטרוז הפשרות הללו מחזיקות זמן מוגבל אם בכלל, אבל בצד הזה של העולם אף אחד לא מאמין בשינוי בהסכמה. חוסר האמון עצום ויותר מכך חזקה המסורת שנמשכת כבר מאות שנים. בייאושו נראה שטיריון עושה את הדבר היחיד שנותר: למשוך זמן עד שנס כלשהו יקרה ויעביר אותו למקום שבו נוכחותו תקדם את העלילה. בשלב הזה כבר לא באמת משנה אם מדובר ב-12 או 7 שנים של עבדות, טיריון רק רוצה לחזור הביתה בשלום, עדיף על גבו של דרקון. אולי אפילו אחד מאלה ששחררת לפני שני פרקים ופשוט נשכחו מאז במרתף? איך זה בכלל הגיוני לשכוח דרקון במרתף?

      עוד באותו נושא

      תורת המשחקים 12: נשמה מן האפלה

      לכתבה המלאה
      למה לעשות דברים מעניינים כשאפשר לדבר על שלום? (צילום: יח"צ)

      זורקים חול בעיניים

      בעונה שעברה זכינו לקבל את קו העלילה המטופש של דורן, ונראה שהשנה קם לו יורש ראוי: קו העלילה של וואיז דותראק. מהגאונים שהביאו לנו את ג'יימי וברון "מסתננים" לתוך דורן כדי לחטוף את האדם הכי מוכר בממלכה, ואת בריאן ופוד מסתכלים עונה שלמה מהחלון בתקווה לחטוף את סאנסה מווינטרפל המבוצרת, מגיע "טיפשים בלי הפסקה 3" עם ג'ורה מורמונט ודאריו נהאריס. דאינריז נחטפה על ידי שבט עצום של דותראקים? בוא פשוט נצעד אל תוך העיר המלאה בלוחמים ונגיד שאנחנו סוחרים. אז מה אם אחד מאיתנו לבוש בשיריון והפנים של האחר מלאים בחתכים מדממים? כל סוחרי היין נראים ככה. ובכלל, זה כל כך פשוט למצוא מישהי בתוך מקום כזה גדול, ועוד כשהיא יוצאת לטיול עם חברה מהמקדש. אינטואיציה פשוטה תיקח אתכם למקום הנכון. זה כמו ווייז. והכי חשוב: בואו נחזור על הטמטום מהפעם הקודמת וניכנס אל העיר בלי נשק, כי במקרה הכי גרוע תמיד אפשר לזרוק על היריב שלך קצת חול. ואם בכל זאת מישהו מאיתנו פיקח והגניב נשק? כדאי שנפצפץ לכל מי שנהרוג את הראש. כי אנשים עם פצעי דקירה מקפיצים מיד את כל העיר לחיפושים, אבל מוח מרוח על הקיר? זה סתם עוד יום שני.

      עוצרים לרגע בתוכנית המבאסת ביותר בשבע הממלכות: הדרור העליון מארח (והפעם: "איך קמתי בבוקר שאחרי האורגיה וחזרתי בתשובה?" או בשם המוכר ביותר: "בבקשה, שמישהו משבעת האלים, מי מכם שפנוי, ייקח אותנו עכשיו"), רק כדי לקפוץ מיד לשיחה מאלפת בין המלומד העליון פייסל לטומן, כולל בערך חמש דקות שלמות שלוקחות לו לצעוד החוצה מהפריים, כי חשוב שנקבל את כל הפרטים החשובים בפרק הזה. וכל זה כדי לגלות שוב שטומן הוא הדוגמא הטובה ביותר למה שקורה כשאבא ואמא אחים. "את לא אוהבת את מארג'רי, נכון?", הוא שואל את סרסיי בזמן שכולנו מבכים את העובדה שלא בחר בקריירה של מאבחן פסיכוטכני. נראה שהדרור העליון הצליח לנצל את תמימותו של טומן כדי לגרום לו לשקול חזרה בתשובה בחיוב, אלא שסרסיי לא מתכוונת לתת לזה לקרות. כמו אצבעון, גם היא מזהה את הרגע הנכון לגייס לטובתה צבא גדול וחזק. אבל האם המלך בכלל מתכוון להשתמש בו כשיגיע הרגע האמת?

      עוד באותו נושא

      תורת המשחקים 11: נשף המסכות

      לכתבה המלאה
      כן, זאת נשמעת כמו תוכנית מעולה (צילום: יח"צ)

      קציר הדמויות המשניות מאוד של הסדרה נמשך כבר פרק רביעי ברציפות. אושה, שהיתה לא יותר ממלווה לריקון במה שזה לא יהיה שעשה בצפון, הגיעה לסופה המר בידיו הפסיכיות של רמזי בולטון. נבלים כמו רמזי לא מתים בחדר חשוך עם דקירה בצוואר מדמות נשכחת, זה גורלן של הדמויות הטובות. ובזמן שרמזי מנשנש תפוח וחולם על הרגע שבו ג'ון יגיע לשעריו, חוזרים לקייטנת המאותגרים עם אישור הזקן בוואיז דותראק. הסצנה האחרונה היא כמעט מופת של משחק נורא וטקסטים מחפירים. הסוכנות שסיפקה את נחשות החול כנראה סגורה בשת"פ לטווח ארוך עם יוצרי התוכנית, שהיו חייבים להשתמש גם בחבורת "הגברים" המרתיעה הזאת. ואחרי שסיימנו למנות את כל מה שהם יעשו לדאינריז (איומים שהחלו כבר בפרק הראשון של העונה הזאת, והפכו מאז מעייפים, וולגאריים וצפויים להחריד), הגיע זמנם למות. ובסופו של דבר, כל מה שקיבלנו הוא רק הוכחה לכמה מעט עשתה דאינריז באמת בסדרה הזו. חמש עונות אחרי שצעדה עירומה מתוך השריפה הגדולה שכילתה את גופתו של חאל דרוגו עם דרקון על כתפה, והפכה ל"בלתי נשרפת", מנהיגת הדותראקים, היא סגרה מעגל שלם רק כדי לעשות זאת שוב. ג'ורה ודאריו עוזרים לה לעשות את קטע ה"ממזרים חסרי כבוד" שלה, כשהם נועלים את שערי מקדש הדוש חאלין, מקום מנוחתם האחרון של הדושים הגדולים ביותר עלי אדמות. עכשיו, בבקשה, שמישהו יביא כבר את הדרקונים האלה וייקח אותנו לעלילות חדשות.

      וכעת נעבור לשידור החוזר של עונה 1 (צילום: יח"צ)

      בטח שמתם לב

      שפתאום נשים יכולות להיכנס לטירת שחור בלי שום בעיה. האמת היא שהם פשוט מעדיפים ג'ינג'יות אבל מתביישים לספר.

      שהחומרים מהם עשויים המבנים של הדותראקים מאוד דליקים. אולי עדיף להבא להחליף חומרי בנייה, או נגיד, לא להדליק אש בתוך הבית?

      שכולם כורעים ברך לרגלי הבלתי נשרפת חוץ מג'ורה שלא מתאפק להרים מבט, בכל זאת זה הכי קרוב שייצא לו לראות את דאינריז עירומה.

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully