מה אתם אומרים, השמש זורחת בבוקר. מפתיע. כמעט מפתיע כמו הממצאים שהעלה חלקו הראשון של "שבויים בחלומה", פרויקט ירושלים של ברוך קרא ורביב דרוקר ב"המקור". מתברר שהמצב בשכונות הערביות בירושלים ממש נוראי. הביוב זורם על המדרכות, כלומר על הכביש כי אין מדרכות, יש פקקים בבוקר, אנשים לא משלמים חשבונות בזמן, הבנייה לא איכותית, פושעים מסתובבים ברחובות, המשטרה לא מתפקדת. ממש נוראי אבל באופן כללי, ממש ישראלי.
דרוקר וקרא יצאו לבדוק מה "המרחק בין בירתנו המאוחדת למציאות". בצל גל הפיגועים וכמעט שנה לפני חגיגות החמישים לאיחוד ירושלים (רק דמיינו כמה סרטי דוקו נקבל בשנה הקרובה על ירושלים, מזרח ירושלים, מזרח-מערב ירושלים, צפון-מזרח ירושלים ודרום-מערב ירושלים), נראה שתזמון השידור של פרויקט ירושלים הולם. בניגוד ל"קו אדום" של עמית סגל ואמנון אברמוביץ' ששודר בתחילת גל הפיגועים, לפרויקט ירושלים של "המקור" היה זמן לעכל מה שהוא רוצה להיות ומה שהוא רוצה להיות הוא לא רק הסבר למה השכונות הערביות של ירושלים לא אוהבות את ישראל ותומכות בגל הפיגועים אלא להיות גם קליידוסקופ פוליטי שאולי יצליח לפקוח את עיני הישראלים למה שמתרחש בארצם.
שהרי המצב שבו נמצאות השכונות הערביות בירושלים הוא אולי ייחודי בשל החלטות ממשלה שונות לגבי מיקום הגבול וחומת ההפרדה אבל המדיניות כלפי הערבים בישראל היא די עקבית לאורך השנים. הזנחה, תקציבים מזעריים, התעלמות ותיוג כאויב הם רק חלק מהצ'ופרים של חלק מאזרחי המדינה. כל מסמך טלוויזיוני שמשודר בפריים טיים ושמעלה את סוגיית היחס לערביי ישראל הוא מסמך חשוב. אבל יש טוויסט: בפני קרא ודרוקר ניצבת הזדמנות נהדרת לקחת את הפרויקט שלהם צעד אחד נוסף קדימה.
לא צריך לצפות לאמפתיה מיהודי ישראל ודרוקר אף מדגמן את המנטרה הזו בציניות כשהוא משוחח עם מרואיינים ערביים. עשרות שנים של מלחמות וטרור יכולות לצלק גם את האמפתי מכולם וחוץ מחומוס מזדמן פה ושם, ליהודים לא ממש אכפת מערבים. זו האמת המכוערת. אבל אם נפשיט את המשתתפים בפרויקט ירושלים מתיוגם האתני, נגלה דמיון מפחיד, אולי מעט מופרך אבל בהחלט קיים, למה שמתרחש בשכונות היהודיות בערים היהודיות. מדינת ישראל, איך נאמר זאת, היא אולי הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון והיא נחשבת למדינה מערבית אבל יש בה כל כך הרבה פגמים וכל כך הרבה רעות חולות שצריך לסלק.
ירושלים היא בירת ישראל ואכן, לפי דרוקר וקרא, נראה שמי שהחליט על מה שהחליט לגביה לא הבין בתהליכים אורבניים ובהיסטוריה של המקום. אבל כאמור, הדבר הזה לא כל כך שונה ממה שקורה בערים אחרות בישראל. הדבר הטוב ביותר שיכול לצאת מהפרויקט של "המקור" הוא שתושבי ישראל הלאומיים בואכה לאומניים כה יזדעזעו מהמצב בעיר שחוברה לה יחדיו, יביטו סביבם וידרשו מנבחרי הציבור, הן המוניציפליים והן הארציים, להצדיק את בחירתם ולפעול למען מי שבחר אותם. הדיון על חלוקת עיר הבירה הוא לא דיון החלוקה הנכון. אם כבר, צריך לדבר על חלוקת התקציבים ברשויות המקומיות. ביום שבו שר ביטחון לגיטימי מודח כנראה לטובת מחרחר מלחמה נטול ניסיון בתחום, מתברר שדרוקר צודק: אנחנו אידיוטים.