(בודאו: שיחה באולפן וואלה! NEWS על דו"ח מבקר המדינה העוסק בניהול הבימה)
כמעט 100 שנים לאחר הקמתו של תיאטרון הבימה ב-1917, מפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, דו"ח חמור על ניהול התיאטרון הלאומי במסגרת הדו"ח השנתי 66ג' לשנת 2015. בדיקת משרד מבקר המדינה התקיימה בין החודשים מרץ לאוגוסט של שנה זו, בתקופה בה אודליה פרידמן שימשה כמנכ"לית התיאטרון.
אחת הקביעות הבולטות בדו"ח המבקר היא כי הנהלת התיאטרון לא עמדה במימוש מלוא היעדים שנקבעו בהסכמי ההבראה, כתנאי להזרמת עשרות מיליוני השקלים לסיוע והבראה לתיאטרון במהלך השנים. משרד מבקר המדינה מציין כי הוא רואה בחומרה את התנהלותו של התיאטרון בראשות המנכ"לית פרידמן, והחשב המלווה, רו"ח בועז גזית, בכך שלא ביצעו את מלוא סעיפי הסכם ההבראה. המבקר רואה בחומרה את התנהלותם גם בכך שלא נתנו עדיפות עליונה להעברת כספים שנגבו מעובדים לקופות עובדים (פנסיה, גמל והשתלמות), למס הכנסה ולביטוח הלאומי ולארגוני עובדים. "אי-העברת הכספים במועד לגופים אלו הוגדרה בחוקים כעברה פלילית", קובע המבקר.
הליקויים העיקריים עליהם מצביע מבקר המדינה וחלק מהמלצותיו:
"פקיעת תוקף מינויה של מועצת הנאמנים"
תוקף כהונתה של מועצת הנאמנים פג ב-16 בינואר 2015, בתום חמש שנים ממועד המינוי ולא הוארך, אך למרות זאת הם המשיכו להתכנס.
מבקר המדינה ממליץ: "על משרד התרבות ומועצת התרבות לפעול בהקדם למינוי הוועדה הבוחרת את מועצת הנאמנים של ההקדש, הליך שארך בעבר יותר משנה".
"אי-הובלה בהיקף הפעילות והאיכות למרות הובלה בהיקף התמיכה הציבורית"
המבקר קובע כי תיאטרון הבימה ממוקם נמוך ביחס לתיאטראות אחרים במדדי האיכות והמצוינות, הכוללים את ניקוד המשתנים איכותיים על ידי מדור תיאטרון במועצה הישראלית לתרבות ואמנות ואת פרסי התיאטרון.
"אי-קביעת יעדים הנדרשים מתיאטרון לאומי ומדדים להשגתו"
בדו"ח נמתחת ביקורת על כך שלאורך כל השנים הממשלה, משרד התרבות ומועצת התרבות לא הציבו לתיאטרון יעדים הנובעים ממעמדו כתיאטרון הלאומי של ישראל, ועל כך שלא נבחנה מחדש התמיכה החורגת שמקבל הבימה נוכח קביעת המבקר שהתיאטרון מתנהל בחוסר יעילות, ושהישגיו האמנותיים נמוכים בהשוואה לתאטראות אחרים.
מבקר המדינה ממליץ: "על משרד התרבות ומועצת התרבות, בתיאום עם משרד המשפטים, לקבוע מהם היעדים והתפוקות הנדרשים מתיאטרון לאומי בהתאם למטרות שאישר בית המשפט העליון בתקנון החל"צ, והנובעים ממעמד זה, ולפקח על עמידת התיאטרון ביעדים ובתפוקות כתנאי לתקצוב הנוסף הניתן לו. כל זאת מבלי לפגוע בחופש היצירה. על מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים להכריע בסוגיית התמיכה החורגת הניתנת לתיאטרון בשל ההכרה בו כתיאטרון לאומי".
"ביצוע חלקי של הסכמי ההבראה לאורך השנים"
המבקר מציין כי בשנים 1995 ו-2011 חתמה הממשלה עם התיאטרון על הסכמי הבראה, שבמסגרתם העבירה לו עשרות מיליוני שקלים כחלק מתכנית הסיוע וההבראה. בדצמבר 2012 נחתם הסכם הבראה נוסף, שבמסגרתו התחייבו הדירקטוריון ומנכ"לית התיאטרון, כתנאי לקבלת סיוע נוסף של עשרות מיליוני שקלים, להשיג הפעלה שוטפת של התיאטרון, להגיע לפתרון הגירעון הצבור ולפעולה באיזון תקציבי לאורך זמן. ועדה שמינתה הממשלה ב-1995 פיקחה על ביצוע ההסכמים.
המבקר קובע כי התיאטרון לא עמד במלוא התנאים שנקבעו בהסכם ההבראה מ-2012 ובלוח הזמנים שעליו התחייב; הוא דיווח כי עמד בהצלחה ביעד הפחתת החוב לספקים, אך במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2015, עוד היו ספקים שהוא חב להם כספים; הוא דיווח על הפחתה בשכר עובדיו, אך בפועל הפער בין ההכנסות מהופעות להוצאות השכר לא הצטמצם כנדרש ונותר כשהיה; הוא לא פרע במועד את חובותיו ליוצרים. לאורך השנים, מוסיף המבקר, הבימה לא עמד בהתחייבותו לספק לוועדת המעקב, במועדים קבועים, מגוון דוחות המעידים על ביצוע סעיפי הסכם ההבראה מ-2012.
בסוף שנת 2012 עמד סכום הגירעון בנכסים נטו של התיאטרון על סך של כ-47.4 מיליון ש"ח ובסוף 2014 על סך של כ-33 מיליון ש"ח. מקור הירידה בגירעון במחיקת הלוואת ממשלה והפיכתה למענק בסכום של כ-13.3 מיליון ש"ח וברווח בהיקף של 1.6 מיליון ש"ח.
המבקר מצביע על חוסר יכולתו של התיאטרון לממש את היעדים שנקבעו בהסכמי ההבראה כתנאי לקבלת הסיוע מהמדינה. בתחילת 2016 הבימה מתקשה לשמור על איזון תקציבי, מתקשה לפעול באופן שוטף ועדין לא פתר את בעיית הגרעון הצבור.
"חובות התיאטרון לקופות העובדים (פנסיה, גמל והשתלמות), לרשויות המס, לביטוח הלאומי, לארגוני העובדים, לספקים וליוצרים"
המבקר קובע כי חלו פיגורים בהעברת כספים שנגבו מהעובדים וכן בהעברת הפרשות המעביד לקופות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות של העובדים; כי הנהלת התיאטרון ניכתה משכר העובדים והשחקנים דמי חבר עבור ארגוני עובדים, אך לא העבירה אותם כנדרש לארגונים; כי הבימה לא העביר במועד כספים למס הכנסה ולביטוח לאומי שנוכו ממשכורות העובדים במועד. המבקר קובע כי אי העברת כספים במועד שניגבו מעובדים לקופות עובדים (פנסיה, גמל והשתלמות), למס הכנסה ולביטוח הלאומי ולארגוני עובדים "הוגדרה בחוקים כעברה פלילית".
בנוסף, הוא קובע כי נמצאו פיגורים בהעברת תשלומים ליוצרים ושחקנים בארץ; ובנוסף הוא מתייחס לחובות ליוצרים בחו"ל. המבקר מזכיר בדו"ח כי עוד בשנת 2012 פנה משרד החוץ למשרד התרבות בבקשה לטפל באי-העברת תשלומי תמלוגים על ידי הבימה ליוצרים בחו"ל, על מנת למנוע "נזק תדמיתי נוראי" ו"למנוע מבוכה והכפשה של ישראל". במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2015, עוד נותרו חובות שלא נפרעו.
המלצתו של מבקר המדינה: "על משרדי התרבות והאוצר לנקוט צעדים חמורים במקרים שבהם כספים שנגבו מעובדים לא מועברים במועד לקופות העובדים, לרשויות המס ולביטוח הלאומי ולארגוני עובדים. התנהלות זו מנוגדת לכל דין והוגדרה בחוקים כעברה פלילית והיא מהווה כפגיעה יסודית בזכויות העובדים. על שרת התרבות להיכנס בעובי הקורה כדי להבטיח את תפקודו השוטף של התיאטרון, ואת הצעדים להתייעלותו".
ביקורת הנוגעת לתמיכות בשיפוצים
המבקר מציין כי בשנים 2013 ו-2014 אישרה ועדת התמיכות של משרד התרבות תמיכה בתיאטרון מתקציב התמיכות בשיפוצים, בהיקף של 840,000 ש"ח ו-800,000 ש"ח בהתאמה. התמיכה אושרה למרות חוות הדעת של מנהלת מחלקת התיאטרון במשרד התרבות שהתנגדה לה, מאחר שטרם חלפו חמש שנים מתום השיפוץ היסודי של מבנה התיאטרון, שעלה כ-109 מיליון ש"ח, ושהוא תנאי סף לתמיכת משרד התרבות בשיפוצים. המבקר כותב כי ועדת התמיכות לא נימקה את החלטתה לתמיכה, ולא קבעה לאילו פריטים מהרשימה שהגיש התיאטרון מאושרת התמיכה. ברשימת הפריטים לתשלום שהגיש התיאטרון ואושרה על ידי משרד התרבות, כלולים פריטים שלא הופיעו בבקשה המקורית.
"ראוי להפסיק את דפוס ההתנהלות החוזר ונשנה, לפיו הבימה נקלעת לקשיים כלכליים והמדינה, קרי משרד התרבות ומשרד האוצר, מחלצים אותה מקריסה באמצעות הזרמה תקציבית, שמאפשרת לה הישרדות זמנית", מוסיף המבקר בדו"ח. "דפוס זה אינו מבטיח שהבימה תנוהל במקצועיות וביעילות ושהיא תיישם את המחויבויות שנטלה על עצמה, בכדי שתוכל לעלות סוף סוף על דרך המלך שתאפשר לה התנהלות באיזון תקציבי לאורך זמן".
"משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי התרבות והאוצר ולתיאטרון הבימה כי נדרש טיפול יסודי, מעמיק ומקיף בתיאטרון, תוך ניתוח הסיבות לאי-עמידתו ביעדים שנקבעו בהסכמי ההבראה הקודמים, במטרה לצאת מהמשבר הכספי ולהעלותו על דרך המלך. לשם כך, על תיאטרון הבימה להמשיך ולהתייעל, לרבות ביצוע קיצוצים. על מנת שיוכל לנסות לשקם את מצבו ותפקודו, על שרת התרבות והספורט להיכנס בעובי הקורה ולהבטיח את תפקודו השוטף של התיאטרון, ואת הצעדים להתייעלות".
מתיאטרון הבימה נמסר בתגובה: "ראשית יש לציין כי הדו"ח אינו חמור וממצאיו טכניים בלבד. התיאטרון הלאומי מכבד את מוסד המבקר ואת הדו"ח. חלק מההערות כבר תוקנו והיכן שעדיין יש לתקן, כך ייעשה. לצד אלו, יש היבטים בדו"ח שלחלוטין אינם מקובלים עלינו ואינם משקפים את המציאות. תיאטרון הבימה הינו המוביל בהיקף ובאיכות העשייה, וברפרטואר העשיר המוצע לאלפי מנוייו ולציבור הרחב. לא בכדי זוכה הבימה להכרה והערכה לאומיים ובינלאומיים לאורך 100 שנות פועלו, בהיותו חלק מהותי ובלתי נפרד מהנוף התרבותי של מדינת ישראל. זאת, למרות שכתיאטרון לאומי הוא מנוע לעיתים מלפעול משיקולים מסחריים. יודגש - הבימה עמד בכל התחייבויותיו מתוקף הסכם ההבראה, ואף סיים את כל שלוש השנים האחרונות ברווח תפעולי! בשל חרב הסגירה אשר היתה מונפת מעל צווארו, נאלץ התיאטרון לנקוט לעיתים בצעדים דרסטיים שיצרו עיכוב מאולץ במועד העברת תשלומים לגופים שונים, אך אלה הוסדרו לאחר זמן קצר, כמתחייב, כולל הריביות הנדרשות, וזכויותיו של אף שחקן ועובד לא נפגעו! יודגש כי הדאגה לעתיד התיאטרון שעמדה על כף המאזניים באותם ימים, והדאגה לשלם בזמן ולפני הכל את משכורות מאות השחקנים והעובדים שלנו, הם שעמדו לנגד עינינו ולו היינו נדרשים לכך שוב, היינו מקבלים את אותה החלטה גם עתה! החלטה זו וכל ההחלטות הניהוליות נעשו תוך ליווי צמוד של החשב המלווה מטעם משרד האוצר שהינו מורשה חתימה ושל רואה החשבון שכפוף למשרדי האוצר והתרבות. באשר לפרס התיאטרון - מדובר באירוע מסחרי ואין להסתמך על כך כקריטריון איכותי, מה גם שעם כל הכבוד - אין זה מתחום מומחיותם וסמכותם של עובדי משרד מבקר המדינה להפעיל שיקול דעת בכל הקשור לתכנים אומנותיים. הנאמנים, הדירקטוריון ואגודת ידידי הבימה עומדים באופן מלא מאחורי הנהלת התיאטרון וסבורים כי בנסיבות בהן נאלצה הנהלת התיאטרון לפעול, היא פעלה נכון ומצליחה בכל יום מחדש לקיים את התיאטרון הטוב ביותר בישראל".
משרד התרבות מסר בתגובה: "דו"ח המבקר לעניין 'הבימה' נדון ונלמד בצוות רב מקצועי במשרד התרבות. המשרד נתן את התייחסותו המפורטת למבקר המדינה בהבטים השונים העולים מטיוטת הדוח כולל שאלת מעמדו כתאטרון לאומי. העקבות הדוח השרה רגב הקימה ועדה מייעצת מקצועית בראשות יו"ר המועצה לתרבות ולאמנות, מר יגאל עמדי, לבחון את מהותה של הגדרת 'הבימה' כתאטרון לאומי ואת השלכותיה של הגדרה זו בכל ההיבטים".
תגובת שרת התרבות מירי רגב: "המשרד ילמד את הדוח הסופי ויפעל למימושו. חשיבותו של תאטרון 'הבימה' אינה מוטלת בספק וראוי שהגדרתו כתאטרון לאומי תשען על פרשנות מקצועית. לכן, הקמתי ועדה מקצועית מייעצת לרדת לשורש ההגדרה ולהביא בפנינו המלצות קונקרטיות. המשרד ילווה את תהליך הפקת הלקחים ותיקון הליקויים כדי להבטיח את שגשוג התאטרון וביסוסו".
(עדכון, 25.5, 16:00): השחקן הוותיק והמוערך דב רייזר, ששיחק בהבימה כבר בילדותו ובנוסף לאורך מעל ל-30 שנה במהלכן גילם תפקידים ראשיים רבים, אמר לוואלה! תרבות בתגובה לדו"ח המבקר: "לגבי החלק הכלכלי, אין תגובה; בעיקר מאחר ונמסר לי כבר לפני כמה חודשים, שהליקויים, תוקנו וממשיכים בתהליך התיקון (שח"ם וועד השחקנים). בחלק האמנותי, בעשור האחרון העלה התיאטרון הרבה יותר הצגות איכותיות שזכו לביקורות מעולות, יותר מכל התיאטראות, ומן הסתם אלה הצגות שמושכות פחות קהל מ'האח הגדול' או הצגות מסחריות גרידא, ומכח זה פחות קופתיות. מוסד מבקר המדינה והעומד בראשו יקרים מכל ויש לכבד בכל מחיר, אבל אני מאוד מצר על הטענה של המבקר. לגבי מיעוט פרסי תיאטרון והיעדר פרסטיז'ה בחו"ל, להזכיר רק שהמנהל האמנותי של הבימה, אילן רונן, היה נשיא תיאטרוני אירופה, משך שתי קדנציות, והצלחת הצגות תיאטרון הבימה בכל רחבי אירופה ועוד יבשות בעולם, הייתה ענקית; ואין צורך להזכיר, כמה מתעבים אותנו שם בתחומים אחרים! ההערות לגבי אי קבלת פרסים וחוסר פופולריות בחו"ל נשמעות כמו טוקבקים מתלהמים ומשמשות מזון לטוקבקיסטים מתלהמים יותר".