שאלה:
אני כל הזמן שומע שמדברים על "כתיבה חושית". מה הדבר הזה ולמה צריך אותו?
מבולבל,
ספי.
תשובה:
ספי יקר,
בוא נבין את זה מתוך החוויה שלך. נסה לשחזר רגע קריאה משמעותי, שבו הרגשת שהספר שאתה קורא נוגע בך, משנה בך משהו, מפעיל אותך. זוכר רגע כזה?
אני זוכר כמה כאלה.
מה הרגשת ברגע כזה של קריאה?
אלה רגעים שבהם הרמתי את העינים מהספר, כי רציתי להתמסר לזיכרונות, לתחושות, לחוויות שפתאום צפו. תחושה חזקה שמה שאני קורא מזכיר לי משהו.
אתה יודע מה עשית? עכשיו?
עניתי לשאלה שלך?
הגדרת כתיבה חושית מתוך החוויה שלך כקורא. הרגעים המשמעותיים שבהם סיפור מציף זיכרונות, תחושות, מעורר מחשבות, הם רגעים בהם הסופר ידע ללחוץ אצלך על נקודה שתחולל את זה ותפעיל אותך.
איך הוא עושה את זה?
הוא השתמש בחושים שלו כדי להפעיל את שלך. בוא נתחיל מהתחלה: כתיבה חושית היא כתיבה שבה החומרים עוברים דרך המסננת של אחד או יותר מן החושים. כאשר, למשל, אתה רוצה לתאר רחוב מנקודת מבט חושית, אתה תעמוד בו (או תדמיין את עצמך עומד בו), תעצום עינים (כדי לנטרל לרגע את החוש המרכזי הראיה), תריח את הריחות שמשבי האוויר נושאים עימם: ריחות כביסה תלויה על החבל, או אדי מייבש הכביסה, תבשיל מתבשל, (או לחילופין ריח ערפיח ואספלט...) תאזין לקולות ולצלילים שלו, תחוש את מגע האוויר על העור, את השמש והצל. תדמים מנועים לכמה רגעים ותרגיש איך זה לשהות ברחוב הזה, מה הוא מעורר בך? תחושה מזמינה של בית ונעימות? או דווקא תחושה מרתיעה של זרות וניכור? יש מקומות שאנחנו מגיעים אליהם ורוצים להשאר, ויש מקומות שמהם אנו מיד רוצים להסתלק. מה מעורר בנו את כל אחת מן התחושות הללו?
אוקי, וכשאני אתאר ריח של קפה טחון טרי שעולה מבית הקפה הקטן בפינת הרחוב, אצל הקורא שלי יתעורר זיכ?רון חוויה חושית דומה?
גם, אבל לא רק. יחד עם החוויה החושית של שתיית קפה טרי וריחני, יעלו אצלו גם הר?גשות הקשורים אצלו לאותה חוויה חושית. האם ריח של קפה גורם לו להרגיש בבית? או אולי מזכיר לו דווקא בית קפה בחו"ל שאליו הוא מגיע מפעם לפעם בנסיעות עסקיו? אולי זה מעלה תחושת כעס או אכזבה בגלל ריב על כוס קפה עם אהובתו?
לכתיבה החושית יש המון כוח על הקורא כי היא מעלה ומציפה רגשות. תיאור בית שמתמלא בניחוחות אפיה של עוגות שמרים ביום שישי אחר הצהריים, ריח פריחת הדרים, כל אלה מעבר להיותם חוויות חושיות, מחברים אותנו לרגעים, לאנשים, למצבים, ול?רגשות ולתחושות הקשורים בהם.
אני מבין, אבל איך אני עושה את זה? זה שאכתוב "עוגות שמרים" לא יגרום לקורא להניח את הספר מהיד ולהתמסר לחוויה.
נכון מאוד. אתה נוגע בנקודה הכי חשובה ומשמעותית בסיפור הזה, שעליה מבוססת כתיבה חושית: המקום שממנו יוצאות המילים אצל הכותב, הוא המקום שבו הן נוגעות אצל הקורא. מילים שנכתבו מן הראש, יפעילו את ראשו של הקורא. לעומת זאת מילים היוצאות מהקשקעס או מהלב, יכנסו לקשקעס או ללב. כאשר סופר כותב מתוך החויה החושית שלו, הוא יצליח לעורר תחושות אצלך, שבתורן יזכירו לך חוויות רגשיות, שאליהן תרצה לרגע להתמסר, לעזוב את הספר ולהיות עם עצמך, ועם מה שהוא עורר בך. אחר כך תחזור אליו לחפש בו תיאורים, דיאלוגים ומילים ששוב יפגישו אותך עם עצמך, וחוזר חלילה.
אוולין לוי היא מנחת סדנאות לכתיבה יוצרת, עורכת ספרות, מנהלת הוצאת סטימצקי, דוקטורנטית בחוג לספרות באוניברסיטת תל- אביב