פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דיבר אליה: אדריאנה אוגרטה, כוכבת "חולייטה" של אלמודובר, מסבירה איך הבמאי נגע בנשמתה

      אדריאנה אוגרטה תמיד חלמה לככב בסרט של אלמודובר והודות ל"חולייטה", זכתה להגשים את הפנטזיה. לרגל עליית הדרמה לאקרנים בארץ, היא מסבירה למה הבמאי הספרדי לא דומה לאף אחד אחר

      דיבר אליה: אדריאנה אוגרטה, כוכבת "חולייטה" של אלמודובר, מסבירה איך הבמאי נגע בנשמתה

      פדרו אלמודובר ידוע כבמאי שכמעט תמיד מציב דמויות נשיות במרכז סרטיו, ובדרך כלל מלהק לתפקידים הללו אותן כוכבות. פנלופה קרוז, כרמן מאורה, ססיליה רות, מריסה פארדס ואחרות שיתפו עמו פעולה פעם אחר פעם לאורך השנים, לשמחת מעריציהן ברחבי העולם ולמגינת לבן של שחקניות אחרות, שכך נמנעה מהן האפשרות לעבוד גם כן עם הקולנוען המהולל.

      בשל כך, אדריאנה אוגרטה לא חשבה שתזכה להגשים את חלומה ולככב בסרט של אלמודובר. אמנם, הקריירה של השחקנית הספרדייה הלכה ופרחה במולדתה, בעיקר בזכות הופעתה ב"זמן בין התפרים", להיט טלוויזיוני על פי ספרה של מריה דואניס, אבל היא ידעה שהבמאי בדרך כלל מאחד כוחות עם שותפותיו מן העבר, אז אין לה מה לשבת ליד הטלפון.

      לכן, כשהפקידו בידיה תסריט בלי לספר לה של מי הוא והזמינו אותה לאודישן מסתורי, לא חשבה לרגע כי מדובר בסרט של אלמודובר. רק בתום מבחן הבד השני נחשפה זהות הבמאי, ומה רבה היתה הפתעתה לגלות כי סוף כל סוף זכתה להיבחן לתפקיד בפרויקט החדש של מי שהיה הקולנוען האהוב עליה, עוד מימי ילדותה במדריד.

      סערת הרגשות הזו היתה כאין וכאפס לעומת התגובה הנלהבת של אוגרטה עת התבשרה כי קיבלה את התפקיד, וכך זכתה לגלם את חולייטה, גיבורת הדרמה החדשה של אלמודובר, הנקראת בשם זה. היום (חמישי), הסרט יפתח את פסטיבל הקולנוע בירושלים, ומחר כבר יתגלגל לאולמות ברחבי הארץ.

      אדריאנה אוגרטה (GettyImages , קלמנס בילן)
      כולן רוצות לעבוד איתו, רק מעטות זוכות לכך. אדריאנה אוגרטה (מימין) עם פדרו אלמודובר ואמה סוארז (משמאל) שמככבת איתה ב"חולייטה" (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

      הפצתו כאן מגיעה כחודש בלבד לאחר שהשתתף במסגרת התחרות הרשמית של פסטיבל קאן, שבה התקבל באהדה רבה בידי המבקרים ברחבי העולם, שהגדירו אותו כסרטו הטוב ביותר של אלמודובר מזה זמן רב. אחת הסיבות להצלחתו היא עבודת המשחק הנפלאה של אוגרטה, שבתפקידה כחולייטה, מגלמת אשה שנושאת על גבה משא של חרטה ורגשות אשם לאורך כל חייה.

      כדי להבין למה זה כך, עוקב הסרט אחר החיים הללו בכמה נקודות זמן. אוגרטה, בת 31 כיום, מגלמת את חולייטה בצעירותה, וכיוון שאלמודובר לא רצה להשתמש באיפור ושאר אמצעים מלאכותיים כדי להמחיש את התבגרותה, שחקנית אחרת נכנסת לעורה בבשלותה. זוהי אמה סוארז, שכיבדה בנוכחותה את ההקרנה בירושלים.

      חבל שאוגרטה עצמה לא הגיעה לכאן גם כן. לפחות לפי התרשמותי, מדובר באחת מן השחקניות הכי מקסימות שמסתובבות כרגע בעולם הקולנוע. הכוכבת הספרדייה היא מסוג האנשים שאנו פוגשים ומיד רוצים לאמץ כחברינו הטובים ביותר. ביום המפגש שלנו, מזג האוויר בריביירה דווקא אינו חם במיוחד, ובכל זאת כל מי שנקרה בדרכה נמס, וזאת לנוכח קסמה, כנותה, חוש ההומור שלה וגישתה הכללית.

      חולייטה (יח"צ)
      "השיער שלך אומר הרבה עלייך". אדריאנה אוגרטה בלונדינית ב"חולייטה" (צילום: יח"צ)

      "כן כן, זו אני, נשבעת שזה אני", אומרת אוגרטה מיד כשהיא מתיישבת בקוקטייל בר בו אנו נפגשים בקאן, ובכך מתייחסת לעובדה שבמציאות, היא נראית מעט אחרת מאשר ב"חולייטה".

      "השיער שלי כהה ממש, כמעט שחור, אבל פדרו התעקש שאצבע אותו ואהיה בלונדינית בסרט", היא אומרת. "בשבילו, שיער זה לא סתם משהו חיצוני, אלא משהו שמדבר בשבילך ומעיד עלייך - חלק מן האישיות שלך, ובעיניו האופי של חולייטה הצריך שהיא תהיה בלונדינית, מאוד מאוד בלונדינית. בכל מקרה, מה אתה אומר, אני יפה יותר ככה או עם בלונד? טוב, כך או כך, מה שחשוב זה היופי הפנימי, האנרגיות".

      חוץ מיופי פנימי, אוגרטה מודה כי בדיוק כמו לדמות בגילומה, יש בתוכה גם רגשות אשם. "'חולייטה' זה סרט שנוגע לי בנשמה, כי אני מכירה את מה שקורה בו מקרוב", היא אומרת.

      "הגיבורה חשה אשמה בצורה עמוקה ואלימה עד מאוד, וככה גם אני, אולי בגלל שהלכתי לבית ספר קתולי. גם פדרו הרגיש שזה האופי שלי, והוא כל הזמן אמר לי בצילומים 'טסורו, תירגעי. את בחורה טובה, ואת עושה עבודה טובה, למה את מרגישה רע עם עצמך כל הזמן'? הסברתי לו שאני כזו מלכתחילה, והדמות גרמה לי להחצין את זה עוד יותר. עם זאת, כמובן שאנחנו גם שונות בהרבה מובנים. אותה רואים בתחילת הסרט שוכבת עם גבר שזה עתה פגשה ברכבת. לי זה לא היה קורה. אני הייתי עושה סקס עם זר רק במקום אינטלקטואלי – בספרייה, למשל".

      אם כבר מדברים על ספריות, אז בכל זאת יש עוד ממשק מסוים בינך לגיבורה: היא מורה לספרות קלאסית, ואת למדת פילוסופיה.

      "נכון, בצד לימודי המשחק שלי, הייתי גם בחוג לפילוסופיה, כי ההורים שלי הכריחו אותי. אמנם סבא שלי היה איש קולנוע ובין השאר עבד עם בונואל, אבל הדור שאחריו כבר הלך לכיוונים אחרים לגמרי. אבא שלי שופט, האחים שלי עורכי דין, ואמנם כולם מסביבי אוהבים תרבות וצופים בסרטים, אבל הם לא ראו במשחק מקצוע. מאז ומעולם היו לי על זה מריבות איתם. כבר בגיל חמש אמרתי שאני רוצה להיות שחקנית, וההורים שלי היו צוחקים ואומרים 'תפסיקי להגיד שטויות. לכי לישון, ומחר בבוקר תראי את הדברים אחרת'. המשכתי להתעקש גם בנעוריי, ובסופו של דבר הם הסכימו שאלמד משחק, אבל בתנאי שאשלב בזה גם לימודים אחרים".

      במבט לאחור, מה את מרגישה שלימודי הפילוסופיה תרמו לך?

      "אני חושבת שאלה לימודים חשובים לכל מי שרוצה להיות בעולם המשחק, או בכלל לעסוק במשהו יצירתי, כי הם מנקים לך את הראש מדעות קדומות, פותחים לך אותו ומאפשרים לך להבין הכל ולהגן על הכל. מצד אחר, אני לא בטוחה שהם הדבר הנכון למישהי בת 18, כמו שאני הייתי. פילוסופיה זה עסק קצת מיוחד, קשה ומסובך מדי לגיל הפגיע הזה. עדיף לחכות איתו קצת".

      אדריאנה אוגרטה (GettyImages , איאן גאוון)
      שני קעקועים, שלושה כלבים ואשה נפלאה אחרת. אדריאנה אוגרטה בקאן (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

      לאוגרטה, שחיה בכפר ומתניידת על אופניים, יש שני קעקועים, שלושה כלבים – ואלפי סיפורים על אלמודובר, אותם היא שמחה לחלוק עם גרופיז אחרים שלו. "צורת העבודה שלו שונה מזו של כל במאי אחר איתו עבדתי קודם לכן. למשל, אני רגילה לכך שהחזרות מספקות את הבסיס לצילומים. אצלו, הן תרגיל ולא יותר מזה, כי ברגע שהמצלמה מתחילה לעבוד, הוא פשוט בונה מחדש את הדמות, ואז מוחקים את הכל וצריך להתחיל מאפס. זה קצת מערער, ומצד אחר זה גם מסעיר, כי יש לך חופש מוחלט ואת מבינה שאת לא צריכה דבר - שום דבר שידעת, שום דבר שלמדת. כלום כבר לא משנה, הכל פתוח בפנייך.

      "עוד משהו שאני יכולה להגיד על פדרו - הוא יודע שאפילו את המילה 'שלום' אפשר להגיד באיזה 25 דרכים שונות, ורוצה לשמוע כל אחת מהן. הוא תמיד רוצה לנסות הכל, הוא תמיד רוצה יותר. חולייטה לא היתה קיימת כפי שהיא לפני סוף הצילומים. חזיתי בלידה שלה מדי יום ביומו".

      ובשלב מסוים של התפתחות הדמות, אנו רואים אותה מתמודדת עם הבת הטיינאיג'רית שלה. את בסך הכל בתחילת שנות השלושים לחייך, אז זו בטח הפעם הראשונה שאת משחקת דמות עם ילדה בגיל הזה, לא?

      "בהחלט. למעשה, זו הפעם הראשונה שיש לי בת קולנועית, ועוד גבוהה ממני! אני חושבת ש'חולייטה' גרם לי, לראשונה, להבין את אמא שלי. הייתי נערה קשה, מרדנית, ולא היה קל איתי. תמיד אמרתי 'אני לא מסכימה, אני לא רוצה לעשות מה שאמרת לי'. עכשיו גיליתי איך אמי הרגישה כשכל זה קרה".

      בואי נמשיך להעלות זיכרונות: את זוכרת מה היה הסרט הראשון של אלמודובר שראית?

      "'נשים על סף התמוטטות עצבים'. הפעים אותי איך הוא מצליח לרקוד על כל החתונות: גם להכניס טאץ' אישי, אבל גם להיות קונקרטי ועמוק; גם להיות מסוגנן, וגם לבנות דמויות מורכבות. נוסף לכך, כמובן, אהבתי את העיסוק שלו בנשים. בדרך כלל, בסרטים ספרדיים, נשים הן לא יותר מקישוט. פדרו הוא אחד הבמאים היחידים שאוהב אותן, מכבד אותן ומבין אותן. בחלק ניכר מ'חולייטה', אנחנו עוקבים אחר הדמות כשהיא בשנות הארבעים לחייה, אצל איזה עוד במאי ספרדי זה היה קורה? רוב הקולנוענים מתעלמים מנשים בגיל הזה, וחבל שכך, כי אשה בת 45 הרבה יותר מעניינת מבחורה בת עשרים".

      אחרי שראו את "חולייטה", ההורים שלך כבר השלימו עם הבחירה שלך בעולם המשחק?

      "הם פשוט דאגנים, כמו כל ההורים, וחוששים שאולי לא תהיה לי עבודה בתחום כשאהיה מבוגרת יותר. מצד אחר, המשבר בספרד כל כך חזק עכשיו, שבהרבה מקצועות אין ממש אופק, וגם אין סיבה להיות מוטרדים בעיקר מעתידן של שחקניות. אני ממש מקווה שהם יפסיקו לדאוג. הייתי שמחה לעולם בלי רגשות אשם. לא שלי ולא של אחרים".

      מיטב השירים מסרטיו של אלמודובר