פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שדרוג תוכנה: העונה השנייה של "מר רובוט" מתמקדת ומשתכללת

      הדרמה על ההאקר שלא מצליח לפצח את עצמו פתחה עונה שנייה, ונושאת בה הבטחה בעיקר כי הדמות הכי גרועה נעדרת מהפתיחה. גם אם הרעות החולות של העונה הראשונה יחזרו, דמותו הנהדרת של אליוט והטיפול שלה בעצמה כמו האקר במערכת משוכללת, מספיקים כדי להשאיר אותנו מסוקרנים

      שדרוג תוכנה: העונה השנייה של "מר רובוט" מתמקדת ומשתכללת

      בואו נודה על האמת, למרות שש המועמדויות לפרסי האמי שקיבלה "מר רובוט" ביום חמישי שעבר, בכללן לדרמה הטובה ביותר, היא רחוקה מלהיות מושלמת. יש לה לא מעט מעלות, כמובן: היא מהממת ביופיה - כמעט כל שוט בה יכול להיות תמונה מרהיבה בפני עצמה; היא חכמה, מעוררת מחשבה ולפעמים אפילו השראה; השימוש שלה בפוליטיקה אמיתית מרבד ומעגן אותה במציאות גם ברגעיה התלושים. ועם כל זה, הרגעים התלושים הללו מטילים בה מום שקשה להתעלם ממנו.

      הדרמה האפלולית, שחזרה אתמול (שלישי) לעונה שנייה עם פרק כפול בסלקום TV וב-HOT, עוקבת אחר דמותו של אליוט אלדרסון (רמי מאלק), האקר צעיר ובודד עם בעיות חברתיות קשות, המאגד סביבו קבוצת אנשי מחשבים לטובת אג'נדה רדיקלית ושאפתנית: לאפס את כל החובות הבנקאיים של אזרחי העולם. לקראת סוף העונה הראשונה ראינו שהמשימה שלהם צלחה - אם כי בלי שנדע איך זה קרה בדיוק - אבל חשוב מכל היה הגילוי שאליוט משוגע בהרבה מכפי שחשבנו בתחילה, ושהטראומות של עברו הותירו בו צלקות נפשיות עמוקות לאין ערוך.

      מר רובוט (יח"צ)
      משוגע הרבה יותר מכפי שחשבנו. רמי מליק מתוך "מר רובוט" (צילום: יח"צ)

      למעשה, דמותו של אליוט היא העוגן המשמעותי של "מר רובוט", מה שאירוני בהתחשב בכך שהוא הכל פרט ליציב. בסוף הפרק השביעי של העונה הראשונה, ברגע הכי יפה בסדרה עד כה, הוא ישב מול הפסיכולוגית שלו והתוודה בפניה שפרץ למחשב שלה, שהוא פורץ לכולם, ושכמוה הוא רק רוצה לא להיות בודד. זהו לב לבה של "מר רובוט". עם כל המורכבות האפלה, הטכנולוגיה המנכרת והתאגידיות קרת-הלב; עם הריפ-אוף הבוטה מ"מועדון קרב" שהיה שם 16 שנה לפניה (יותר, אם מחשיבים את הספר) ונמשך גם בעונה החדשה - בבסיסה "מר רובוט" היא סיפור על אדם בודד שלא יודע איך להתחבר, שיודע לפרוץ לכל דבר מלבד עצמו ולפצח כל דבר מלבד השפיות שלו.

      אלא שכנגדו יש בסדרה מספר חזיתות ודמויות שאינן מצליחות לתת קונטרה ראויה. הגרוע מכולן הוא טיירל ווליק, שמגלם את כל חולשותיה ומגרעותיה של "מר רובוט". ווליק ורעייתו - שניהם סקנדינבים ומדברים ביניהם שבדית ודנית, בלי נימוק או הצדקה עלילתית - הם חובבי סאדו-מאזו, שאפתניים, לא בוחלים בכלום כדי להשיג את מטרתם, אבל גם גחמניים באופן שמעורר סימני שאלה. בעונה הראשונה טיירל פיטר שלושה מעובדיו סתם כך, החטיף מכות רצח להומלס אקראי פשוט כי בא לו, רצח את רעייתו של הבוס שלו בלי שום סיבה ובעיקר בלי היגיון, ועוד ועוד. אז במה בעצם מתבטא התכנון המוקדם של הזוג ווליק שהביא את טיירל כל כך רחוק, אם כל מה שאנחנו רואים על המסך הוא קפריזות או ניסיונות לכבות שריפות? אלה תשובות שהסדרה מעולם לא טרחה לספק.

      מר רובוט (יח"צ)
      אדם שיודע לפרוץ לכל דבר מלבד עצמו (צילום: יח"צ)

      ביקום כה מוכוון-אנרכיזם כמו ב"מר רובוט" יש על פניו היגיון מסוים לדמות כה שרירותית כמו ווליק, כזו שעולה בקנה אחד עם התחושה שכל דבר יכול לקרות. ובכל זאת, יש הבדל קריטי בין דמות מעורערת לבין דמות מערערת, כזה שהופך את אחת הדמויות המרכזיות בסדרה לגורם שגורע מהאמינות שלה. למזלה של "מר רובוט", את הגיבור המשוגע שלה, אליוט, היא משרטטת באופן מחושב בהרבה, ועוזר מאוד גם משחקו הנפלא של רמי מאלק, שבצדק מועמד לאמי על תפקידו כאן. אליוט הוא התגלמות המספר הבלתי מהימן. אמנם מוחו שיטה בו ובנו לאורך רוב העונה הראשונה, אבל בניגוד לחוסר העקביות של טיירל, את הפערים של אליוט אנחנו חווים יחד איתו. הוא התעורר ברכב של טיירל בלי לזכור דבר ובלי שידע איפה הוא, ובתחילת העונה השנייה העביר לילה שלם בלי לדעת מה עשה בו. חשוב בהרבה מחוויית התעתועים המשותפת - אליוט מעורר הזדהות.

      רוב הזמן "מר רובוט" היא השתקפות תודעתו של אליוט, וככזו כמובן מהווה מיינדפאק בוחן גבולות וסבלנות, אבל גם מצליחה לשכנע אותנו בתחושת הדחיפות והשליחות של גיבורה, ומעבירה היטב את השבריריות והפרנויה שעומדת בבסיס הכל. זה לא עניין של מה בכך, לחבר אותנו אל דמות כה קיצונית, אבל הסדרה ורמי מאלק מצליחים בזה באופן מעורר התפעלות. העובדה שהפרק הכפול הפותח את העונה השנייה מכניס אותנו ביתר שאת אל מאבקיו הנפשיים של אליוט, ובמקביל מוותר כמעט לגמרי על טיירל, עושים חסד עם הסדרה. טוב היה לו היה מוותר גם על רעייתו, שתפקידה בסדרה נראה כל כך כפוי ומיותר, אבל גם כך ישנה תחושה ש"מר רובוט" מצליחה להשתכלל ולהתמקד בעונתה השנייה. פחות דחוף לה לקדם את העלילה ולנצל את אישיותו החצויה של אליוט לטובת הרפתקאות האקינג נוספות, ותחת זאת היא צוללת אל מעמקי נפשו של גיבורה, שמבקש לנער מעצמו את מר רובוט, הווירוס שמשבש את מערכת ההפעלה שלו.

      מר רובוט (יח"צ)
      הסדרה מצליחה לשהתכלל ולהתמקד בעונתה השנייה (צילום: יח"צ)

      המאבק העיקש של אליוט להתנתק, להיות נורמלי, עומד בניגוד גמור לכל מה שקורה מסביב. אנג'לה, שהיתה פעם נציגת התום, מתמסרת כעת לגיג החדש שלה ב"אי קורפ". גדעון הופך לשעיר לעזאזל על חשבון אליוט. המהפכה מתפוצצת לפסוסייטי בפנים - במהלך בריוני כל כך הגיוני, תאגיד "איבל קורפ" מצליח לנצל לטובתו את מחיקת הנתונים ויוצא מנקודת הנחה שכולם חייבים כסף.

      על כן סביר להניח שהמשך העונה השנייה יאלץ את אליוט לחזור מהחופשה האנלוגית שלו ולהתמודד עם כל זה ועם השדים של עצמו, כלומר עם מר רובוט, אבל ההפוגה שלקח הפרק הראשון הכפול איפשרה לסדרה להפגין כמה מהנקודות החזקות שלה: התכתבות מתמדת עם הלך הרוח הפוליטי הסוער, כושר המצאה, סיפור מעניין ובעיקר כמובן חקירה פסיכולוגית מסקרנת. לא בטוח שלא ניתקל גם הפעם באותן בעיות כמו של העונה הראשונה, אבל ישנה סמליות מבטיחה בהיעדרו של טיירל מהפתיחה. וגם אם "מר רובוט" לא תצליח לממש לגמרי את הפוטנציאל שלה, לנצח נזכור אותה בחיבה כיצירה העוסקת במחשבים ולא משתמשת בשלל צלילי "בלופ בלופ" בכל פעם שמחשב מבצע פעולה פשוטה. לא דבר להקל בו ראש.