רוח טובה: "מכסחות השדים" הורג את הטרולים מצחוק

המתקפה המכוערת שסבבה את הפקתו והשקתו של האתחול מחדש לסרט הקאלט משנות ה-80, רק מדגישה עד כמה מוכשרות הכוכבות שעומדות במרכזו. גם אם לא נצפה בו שוב ושוב כמו במקור, מדובר באחד הסרטים החכמים והמצחיקים של השנה

  • מכסחות השדים
יח"צ - חד פעמי

כבר עם ההגעה למתחם יס פלאנט בראשון לציון, נראה היה שמשהו באוויר אינו כשורה, כאילו תופעה על-טבעית מסתורית מרחפת מעל הסופרלנד. הרחבה שמחוץ למתחם בתי הקולנוע היתה מלאה באנשים רדופים, עיניהם מתרוצצות לכל עבר והם נעים בתבנית לא ברורה. מהמסכים שלפניהם פרצו סימנים מוזרים, מסתובבים וזוהרים. יצורים משונים הופיעו משום מקום ועוררו זעקות רמות. באחד הרגעים המבעיתים יותר פרץ ילד צעיר אל הרחבה שמשקיפה על האגם והחל לזעוק: "מצאתי אותו, מצאתי פוקימון!". בשנות השמונים התנהלות כזאת היתה מובילה אותנו להתקשר לשירות אחד בלבד, אבל היום נראה שכולנו הפכנו ללוכדים, מאמנים ומכסחי שדים. רבע שעה לפני שעת ההקרנה המיועדת, נטשו מלקטי הפוקימונים את המסכים הקטנים שבידם ונכנסו פנימה כדי לצפות על מסך ענק בחבורת נשים קשוחות ומצחיקות, ששאיפתם הגדולה ביותר היא ללכוד ישות על-טבעית. ובזמן שההגדרה של מדע בדיוני קרסה לתוך עצמה, היה ברור שהערב הזה יהיה משעשע, כך או אחרת.

הסערה סביב האתחול מחדש של "מכסחי השדים" נראית כשלעצמה מוזרה מספיק כדי להוליד פארודיה מד"בית. במציאות שבה קלאסיקות עבר וסתם סרטים טובים מאוד עוברים מחדש במטחנת האפקטים והתסריטים הקלושים של אולפני הוליווד - במטרה לסחוט כל דולר של נוסטלגיה מהמבוגרים וליצור דור מעריצים חדש שייצר הכנסות לסרטים נוספים - דווקא "מכסחות השדים" עורר את "זעם" המעריצים הוותיקים, והכל בגלל התעוזה הבלתי נתפסת של הצבת נשים בתוך סרבלי המכסחים. הסיפור הזה אולי נשמע כמו איזוטריה, עד שמבינים עד כמה הוא היה אובססיבי. ציוני הגולשים בכל אתרי הסרטים הגדולים בעולם עומדים על ממוצעים של סרטי אדם סנדלר, כמעט מיליון גולשים הצביעו באגודל כלפי מטה על הטריילר הרשמי של הסרט ביוטיוב (פי חמישה מכמות התגובות האוהדות) והרשתות החברתיות התמלאו בסטטוסים גועליים וברדיפת כל מי שקשור בסרט, כולל כוכבי "מכסחי השדים" המקוריים שהתגייסו לטובתו.

עוד באותו נושא

סופר-קלאסיקו: "חולייטה" של אלמודובר הוא יצירת מופת מושלמת

לכתבה המלאה
מצחיקות ונהדרות. קייט מקינון, קריסטן וויג, מליסה מקארתי ולסלי ג'ונס (צילום: יח"צ)

זה המקום להזכיר שכוכבות "מכסחות השדים" משתייכות לצמרת הכישרון (גברים או נשים) בתעשייה האמריקאית של היום, רובן ככולן בוגרות "סאטרדיי נייט לייב", חממת בידור מובילה כבר 40 שנים. אולי יש בתופעה הזאת כדי להסביר משהו לגבי העובדה שאדם כמו דונלד טראמפ נמצא היום אחוזים בודדים ממעבר לבית הלבן. קריסטן וויג מגלמת את ארין גילברט, פיזיקאית מצליחה שמקווה לקבל קביעות באוניברסיטה היוקרתית שבה היא עובדת. אלא שספר אותו כתבה עם חברתה הנלהבת אבי ייטס (מליסה מקארתי) על תופעות על-טבעיות, הופך רלוונטי יותר מתמיד כששמועות על בתים רדופים והתקפות משונות ברכבת התחתית ממלאות את העיר ניו יורק. שותפתה של ייטס וממציאת גאדג'טים גאונה על גבול הפסיכוזה, ג'יליאן הולצמן (קייט מקינון) ועובדת נחושה וסקרנית של הרכבת התחתית, פטי טולאן (לזלי ג'ונס), חוברות לשתיים במטרה לגלות את פשר המסתורין ונתקלות באיום מעולם אחר.

פול פיג, במאי "מכסחות השדים", הוא הבחירה הטבעית ביותר לסרט מהסוג הזה. בשנים האחרונות הוא הפך את קומדיות הברומאנס הנשיות לסמל ההיכר שלו עם סרטים כמו "מסיבת רווקות", "מרגלת" ו"עצבניות אש", שבכל אחד מהם כיכבו כמה מכוכבות הסרט הנוכחי. החיבור בין הסגנון הפרוע של פיג, שמשלב בין אקשן פוטוגני להומור מהיר וחד, קומיקאיות מוכשרות כל כך טבעי ויעיל. התוצאה היא ש"מכסחות השדים" הוא בראש ובראשונה סרט קיץ מהנה מאוד ומצחיק מאוד. זה קורה בשנה שבה יבול הקיץ הקולנועי נראה ירוד וחסר מעוף יותר מאי פעם, בוודאי כאשר מתמקדים בסרטי לייב אקשן. שונאים ומיזוגנים לא באמת ישתכנעו מהטיעון הזה, אבל מי שמגיע לקולנוע בקיץ כדי לחוות אסקפיזם כיפי וחכם, יכול לאמץ את "מכסחות השדים" בשתי ידיים ולדעת שבחר נכון.

עוד באותו נושא

פט שופ בויז: "החיים הסודיים של חיות המחמד" הוא סרט קסום ומבריק

לכתבה המלאה
גונב את ההצגה בכל סצנה. כריס המסוורת' (צילום: יח"צ)
לזכותו של "מכסחות השדים" ייאמר שהוא לא באמת מתיימר להציג חזון חדש למותג הזה. מטרתו היא לרכב על הנמר ולא להנדס אותו מחדש. וכשמסתכלים עליו בתור מוצר שכזה, מגלים שבמקרים מסוימים (איכות המשחק למשל) הוא אפילו מתעלה על אביו הקדמון

מעבר להברקות כמו הרגע בו רוח אלימה נכלאת ברכבת התחתית לקווינס ומובילה את פטי לקבוע שהיא "הדבר השלישי הכי מפחיד ברכבת כרגע", לרפרנסים לסרט המקורי ולביקורי האורח של המכסחים המקוריים (בעיקר ביל מארי כפרופסור שתחום העיסוק העיקרי שלו הוא הפרכת תיאוריות על רוחות), אלה הדמויות של המכסחות שעושות את הסרט. בעוד וויג ומקארתי פחות או יותר משחזרות את הדמויות שלמדנו להכיר מהן בקומדיות של השנים האחרונות, ההופעה המופרעת-גאונית של מקינון היא כזאת שגונבת את ההצגה בכל סצנה מחדש. והדובדבן שעל הקצפת הוא ההפוך על הפוך שמכוון, כך נדמה, היישר אל המקטרגים. את דמותה של פקידת הקבלה האפתית של הסרט המקורי, מחליף כאן קווין (כריס המסוורת' הנהדר), חתיך חסר תועלת לחלוטין שלובש משקפיים ללא עדשות כדי שיוכל לשפשף את עיניו בקלות. קווין הוא התשובה לכל דמויות הנשים שנועדו להוות ממתק טיפשי ובלתי מודע לעיני הגיבורים הגברים שסביבה, ובמקביל תוספת נהדרת לעולם של "מכסחות השדים". המסוורת גילה יכולות קומיות מפתיעות כבר בסרטי "הנוקמים" ו"ת'ור", אבל כאן, בזכות היכולת להתמסר לחלוטין לקלולסיות של פקיד הקבלה, הוא משדרג את עצמו בכמה דרגות.

אחרי שמשכנו מספיק זמן, אין מנוס מלעסוק בהשוואה הבלתי נמנעת בין המקור לרימייק שלו, ובמקרה של "מכסחות השדים" התשובה קצת מורכבת. אז כן, כנראה שבעוד עשר שנים עדיין נתייחס למקור של איוון רייטמן כשנזמזם את "למי תתקשרו", ככה זה עם חזונות מקוריים - הם תמיד יאפילו על החיקויים. האפקטים המיוחדים והרוחות נראים טוב יותר בסרט הנוכחי, כפי שצפוי מסרט של שנת 2016, אבל לזכותו של המקור ייאמר שאין לו במה להתבייש גם היום. בעיקר כשהרוחות שואבות כל כך הרבה השראה ומתכתבות עם השדים האיקוניים של שנות השמונים. לזכותו של "מכסחות השדים" ייאמר שהוא לא באמת מתיימר להציג חזון חדש למותג הזה. מטרתו היא לרכב על הנמר ולא להנדס אותו מחדש. וכשמסתכלים עליו בתור מוצר שכזה, מגלים שבמקרים מסוימים (איכות המשחק למשל) הוא אפילו מתעלה על אביו הקדמון. כמה זכיר הוא? כנראה שלא מספיק, כמה חדשני ומעורר מחשבה הוא? בטוח שלא מספיק, אבל בקיץ שכולל המשכונים ל"צבי הנינג'ה", גרסאות מוזרות לטרזן ומה שנראה כמו טבח ברוטלי ב"בן חור" - "מכסחות השדים" עומד גבוה מעל כולם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully