בתחילת הפרק השני של "Looking", בערך בדקה הרביעית, עוזב אוגוסטין את דירת השותפים שלו ושל פטריק, וזה נפרד ממנו ב"רק רציתי לומר לך - תודה על שהיית חבר". מעבר לעובדה שגייז שאוהבים את "בנות הזהב" זו קלישאה לכשעצמה, הרפרנס הזה היה יכול להסתיים כאן ועדיין להיות חמוד. אבל לא, פטריק המשיך לצטט את השיר - "הלכנו יחדיו במורד הדרך ובחזרה, לבך נאמן" וכו' וכו', כדי שמי שבכל זאת לא קלט שמדובר בשיר הפתיחה של הסדרה ההיא חלילה לא יפספס. זה הרגע שבו הבנתי שתחכום, אלגנטיות ושבירת קלישאות הם לא חלק מהבייבל של "Looking", שעלתה בשנת 2014 ב-HBO, בוטלה לאחר שתי עונות קצרות ונחתמה סופית בסרט מיותר של שעה ועשרים דקות ששודר אמש ב-yes.
אני לא יודע למה אני צופה בסרטים האלה. אפילו הטרחתי את עצמי לצפות בסרטים של "Hello Ladies" ו-"ורוניקה מארס" ואם יהיה בסוף סרט ל"קומיוניטי" הנודניקית סביר להניח שאראה גם אותו, למרות שאני כבר אדם מבוגר שיודע שלא באמת חייבים לסיים את כל מה שיש בצלחת אם האוכל לא טעים. "Looking" אף פעם לא היתה טעימה, כמו שמנת עם כוסברה לא באמת טעימה לך כי אתה לא אוהב כוסברה, אבל משכנע את עצמך שזה לא כזה נורא כי זה כבר כאן, ועם כל טעימה אתה מקווה שתתרגל אבל רק אחרי הביס האחרון אתה מבין שזה היה מיותר, וחבל, ורצית בעצם משהו אחר.
מעניין מי האנשים שהתבאסו שהסדרה בוטלה. כתבתי שהסרט היה מיותר, אבל אני בטוח שהיו צופים שבאמת עניין אותם דברים כמו מה קורה לדום (הולך לו ממש טוב עם הדוכן והוא כנראה מפסיק עם הסטוצים), במי בחר פטריק (באופן מפתיע, בלאב אינטרסט שהוא פגש כבר בפיילוט כי צריך סגירת מעגל), האם אוגוסטין והדוב שלו עדיין ביחד (לגמרי, אפילו התחתנו), ומה יגרום לדוריס להפסיק להתנהג כמו פאג האג (היא מנסה להיכנס להיריון, אז יש לקוות שזה). בקיצור, כולם מתמסדים, לכולם טוב עם זה, והיה אפשר לקשור את הקצוות האלה בשורה של שקופיות על רקע תמונות דוממות בה כותבים מה קרה לכל אחד ולהעלות ליוטיוב. אבל למה ש"Looking" תוותר על סצנה שבה הגיבור עומד לבד במועדון ומביט בכל חבריו רוקדים ומאושרים, ואז מגיח האהוב מהפינות החשוכות של התסריט, בוהה לו בעיניים ומדביק לו נשיקה? למה שהסדרה הזו תצליח להפוך בשעה ועשרים למשהו שהוא מעבר לרום-קום בינוני וזב דבק? כי היא על הומואים וזה נועז? האם היא באמת על הומואים? האם לכל אורך הסרט, וגם הסדרה לצורך העניין, אי אפשר היה להחליף את הגיבורים בגברים סטרייטים ומושאי אהבה נשיים, ולקבל בדיוק את אותן עלילות, אותן בעיות, אותן נקודות מפנה ואותן אנחות רווחה בסוף? אפשר היה. יש אנשים שיגידו שזה יפה כי הבעיות של כולנו אוניברסליות בלי קשר לזהות מינית, ושסדרה שמציגה גייז בצורה ריאלית ולא "צבעונית" זה צעד בכיוון הנכון. וזה באמת אחלה, אבל זה לא הופך את "Looking" לסדרת טלוויזיה טובה, בטח שלא לסדרה מעניינת ובטח שלא לסדרה שמצדיקה השקעה בסרט סיכום.
אנחנו מזמן לא בניינטיז, נטייה מינית זה כבר לא טוויסט קסום שיכול להגדיר מוצר כנישתי ולגרום למיינסטרים להתעניין בו ככזה. שעון החול של ז'אנר הקומדיה הקווירית החל לתקתק ברגע שנישואים חד-מיניים הפכו לחוקיים בכל רחבי ארה"ב, ו-"Looking" דווקא היתה יכולה להתיישב טוב על התפר הזה: הסרט כנראה צולם קצת אחרי שזה קרה, אבל מלבד התייחסות של שתי שורות מונולוג להאם האישור הזה באמת הכרחי ולמה הקהילה הגאה בעצם כל כך רוצה אותו - דממה. עדיף באמת לצלם עוד סצנה על חתן שמקבל רגליים קרות לפני החתונה אבל בשניה האחרונה מתעשת, ולהתמקד בפאנצ'ים על כדורי בשר (Balls).
אף פעם לא הבנתי למה נקשר שמה של "Looking" בזה של "בנות" למה "Looking" תוקשרה לקהל הרחב כגרסה ההומואית של האנה ובנותיה? הרי "Looking" לא מצחיקה או מנסה להצחיק, לא נישתית אלא שואפת בבירור לפנות לכולם (חוויות אוניברסליות וכו'), לא צוחקת על עצמה או מפגינה כל סימן של מודעות עצמית, ולא מלמדת אותנו שום דבר חדש על דור ההומואים של סן פרנסיסקו, מלבד זה שכולם אולי רוצים סקס וסמים אבל בעצם מחפשים אהבה וקידושין. אז הנה, כל מי שמחפש - מוצא בסוף, וזה לקח שכמה שהוא נדוש, כוללני ולא מדויק בשיט - ככה הוא נאמן לרוח הסדרה. אז כן, מיותר. אפילו מקומם קצת.