וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המדריך לכותב 19: לכתוב בשביל עצמכם בלבד

אוולין לוי

22.8.2016 / 6:54

לא כל טקסט נועד לפרסום, אבל עצם פעולת הכתיבה יכולה להיות מועילה גם ללא מטרה מוגדרת. עשר דקות ביום של כתיבה אינטואיטיבית ישחררו ויקלפו את השיפוטיות והמחשבות, ויותירו אתכם מפוקסים ומשוחררים לכתיבה יוצרת

כותב ספרים. finda.photo
עשר דקות בלי להרים את העט. כתיבה אינטואיטיבית/finda.photo

שאלה:

אני כותבת רומן במשך כשנתיים, הבעיה היא שהוא לא משאיר לי זמן לכתוב. יש לזה פתרון?
מוטרדת,
שירלי.

תשובה:

שירלי יקרה, הכתיבה אינה משאירה לך זמן לכתוב??

בדיוק.

נראה לי שתצטרכי לפרט קצת יותר למה את מתכוונת.

פשוט, כתיבת הרומן שואבת את כל הזמן שאני יכולה להקדיש לכתיבה, לא נשאר לי זמן לסתם כתיבה, ביני לבין עצמי.

הבנתי, הבנתי. את מדברת על ההבדל בין כתיבה יוצרת לכתיבה אינטואיטיבית.

בין מה?? נראה לי שתצטרכי לפרט קצת יותר למה את מתכוונת.

כתיבת הרומן שלך היא כתיבה יוצרת. היא מכוונת לייצר ולהוליד בסופו של דבר טקסט ספרותי, ומניחה קורא בסוף התהליך. כתיבה אינטואיטיבית, היא כתיבה חופשית של מה שנובע, צף ועולה מתוכך, אינה מיועדת לקורא, לעיתים אפילו לא לקריאה עצמית שלך, ועונה על צרכים שונים לחלוטין.

על זה אני מדברת, יש לי עוד שניים שלושה דברים לעשות חוץ מכתיבה, אז אם הקדשתי את זמן הכתיבה היומי שלי לרומן, אין לי את הכתיבה החופשית הזו. זה נורא חסר לי.

את יכולה להניח את האצבע על מה שחסר לך כשאינך כותבת אינטואיטיבית?

אין לי היכן לפרוק את המחשבות, לפרוש ולאוורר אותן, אין לי היכן לעבד חוויות, לעכל תהליכים, אין לי את הזמן הזה שבו אני יושבת עם עצמי, המחברת והעט, ופשוט נותנת לדברים להישפך החוצה. אני לשירותו של הרומן שלי, אבל אף אחד לא מטפל בי.

הגדרת נפלא את הכתיבה האינטואיטיבית, היא אכן מטפלת בנו.

זו הפעם הראשונה שאני שומעת את המונח הזה.

את אולי מכירה אותה בשמות אחרים, "דפי בוקר" כפי שכינתה אותה ג'וליה קמרון בספרה 'דרך האמן', או "כתיבת-רצף" שהיא תרגיל יומי מומלץ מאוד של כתיבה אינטואיטיבית.

איך עושים את זה?

כתיבת רצף כשמה כן היא: כתיבה רצופה של כעשר דקות יומיות, רצוי מאוד באותו שלב ביום, בבוקר לפני שהוא מתחיל, או בערב אחרי שהוא נגמר, מבלי להרים את היד מן הדף, ומבלי לבקר, לשפוט או לכוון את הכתיבה. פשוט לתת לכל מה שצף ועולה להשפך אל הדף. לכתיבת רצף יש הרבה יתרונות: הפעולה הפיסית (רצף כותבים ביד, המחשב כאן לא בתמונה) מכניסה אותנו למצב כתיבה. הכתיבה הרצופה עוזרת לנו להשתיק את התוכי שיושב לנו על הכתף, מבקר ושופט כל תהליך של יצירה. זו כתיבה שעוזרת לנו לנקות את אבק הבחוץ, ואחרי עמוד או שניים של ניקוי וקילוף כאלה, אנחנו מחוברים עמוק פנימה, מגיעים למקומות, תחושות, זכרונות, תובנות וחומרים שלא היינו מגיעים אליהם בשום דרך אחרת.

זו כתיבה מהנה מאוד, משוחררת ומשחררת, ברגעים שמוקדשים רק לנו ולעולמינו הפנימי. בתוך תוכי אני בטוחה שהיא מרפאה אולקוס, מונעת מחלות, חוסכת פסיכולוג, ומרזה מאוד. רק עוד לא בדקו את זה.

ואת כל הטוב הזה אני מפספסת! (חייבת להוריד שני קילו) מה עושים?

זה קל. למרות שהדבר היחיד שהכתיבה האינטואיטיבית אינה מכוונת אליו הוא הפקה של טקסט ספרותי, היא חשובה ומשמעותית ליצירתו. הכתיבה האינטואיטיבית והיוצרת תומכות ומפרות זו את זו, ולכן את לגמרי יכולה להתייחס אליה כאל חלק מן הכתיבה היוצרת שלך, חלק מכתיבת הרומן. הטוב ביותר הוא לשלב את שני סוגי הכתיבה. הסידור הוא כזה: כשאת מתיישבת לכתוב, עשר הדקות הראשונות של הכתיבה הן כתיבת רצף, במחברת נפרדת. אחרי עשר דקות שבהן נתת לכל מה שצף ועלה להישפך אל הדף, את מדליקה את המחשב, ושלווה רעננה, צלולה וממוקדת (ורזה בהרבה) את עוברת לכתיבת הרומן שלך. שלוש ציפורים במכה אחת.

עוד באותו נושא

המדריך לכותב 17: מה עושים כשנתקעים?

לכתבה המלאה
seperator

אוולין לוי היא מנחת סדנאות לכתיבה יוצרת, עורכת ספרות, מנהלת הוצאת סטימצקי, דוקטורנטית בחוג לספרות באוניברסיטת תל- אביב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully