מאות אנשים ליוו בבית העלמין מנוחה נכונה בכפר סבא את חתן פרס ישראל המלחין נחום נחצ'ה היימן בדרכו האחרונה. היימן הלך לעולמו בגיל 82. "חתן פרס ישראל לא צריך למכור דיסקים בגיל 80 כדי לחיות", אמר בהלוויה אבי נעים, ראש מועצת בית אריה שבה התגורר היימן. נעים הוסיף כי היימן "בחר באהבה" וכי על שאר הישראלים לבחור כך גם כן. במהלך הטקס שקדם להלוויה ביצעה הזמרת חני ליבנה את השיר "שירים עד כאן". הנוכחים במקום הצטרפו לשירתה. "הייה שלום אבא אהוב, אני מתגעגעת", נפרדה בתו סי. בזמן שקברו של היימן כוסה בחול, זמזם הקהל את השירים "חופים" ו"כמו צמח בר". כמו טקס האשכבה, גם הלוויתו של היימן הסתיימה במחיאות כפיים ממושכות.
מוקדם יותר נערך טקס אשכבה בתיאטרון הקאמרי בנוכחות מאות אנשים. בטקס נשאו דברים בתו של היימן - סי היימן, נעם סמל, שרת התרבות והספורט מירי רגב, חנן יובל ואנשים נוספים. משה דץ ועומר דץ, מירי אלוני ורוחמה רז ביצעו משיריו של היימן. הטקס הסתיים, כאמור, במחיאות כפיים ממושכות לזכרו של המלחין.
בתחילת הטקס שרה רוחמה רז את השיר "החול יזכור" ולאחריה נשא דברים נעם סמל. "אנחנו נפרדים היום מעמוד תווך של הזמר הישראלי", ספד סמל. לאחר מכן עלתה לבמה שרת התרבות והספורט מירי רגב. "ביותר מאלף שירים שהלחין, נחצ'ה הוכיח שוב ושוב את כוחה של המנגינה: לחניו לימדו אותנו מהי אהבת העם ומהי אהבת מולדת, הוליכו אותנו בשדותיה של הארץ שלנו, הסעירו את הדמיון וכבשו את הלב", אמרה רגב, "ביותר מאלף שירים שהלחין, נחצ'ה הוכיח שוב ושוב את כוחה של המנגינה: לחניו לימדו אותנו מהי אהבת העם ומהי אהבת מולדת, הוליכו אותנו בשדותיה של הארץ שלנו, הסעירו את הדמיון וכבשו את הלב. הציבור הישראלי אהב את נחצ'ה, כי הוא היה גשר בין תרבויות, בין זמנים ובין מקומות. הוא ידע יותר טוב מכולם איך לחבר את המילים למנגינה, כך שיוכלו לדבר לכל אחד לא משנה מאיפה הגיע ואיפה נולד, לא משנה אם גר בקיבוץ או בעיר, לא משנה אם היה צעיר או מבוגר, דתי או חילוני: עם כולם מצא נחצ'ה שפה משותפת. זה מה שהפך אותו למשמעותי כל כך, בעיצוב התרבות וההוויה הישראלית, וזה מה שעשה את שיריו לנפוצים ולאהובים כל כך. הציבור הישראלי אהב את נחצ'ה, כי הוא היה גם גשר בין מציאות לחלום".
"נחצ'ה היה מלחין מקורי... הוא כמעט ולא כתב ללהקות המובילות של תקופתו אלא תמיד שמר על ייחודו העממי... נחצ'ה חי את החלום. הוא לא התכופף גם כשזכה באכזבות... הוא הותיר אחריו שירים מופלאים ומציאות עצובה", אמר המשורר יורם טהרלב. סי היימן נשאה דברים לקראת סוף הטקס: "אני לא פה בשם הצעקה שאבא השאיר אחריו. גם לא בשם מנגיונותיו המדהימות. לא בשם אלו שהפך להיות להם פה וסמל במאבקו בחייו. אני פה, להספיד אותך אבא שלי. את האבא הפרטי שלי. נכון, קראתי לך 'איש השירים שלי' אבל לפני הכל ואחרי הכל, היית אבא שלי... עוד יספרו וידברו כל כך הרבה על שנותיך האחרונות על אלה שהיו פחות ונוחות לנו כחברה אבל אני רוצה לקחת איתי את כל מי שהיית. את כוסות היין, את החברים ששרו איתך לתוך הלילה, את היכולת שלך לקחת זמרים לא מוכרים ולהפוך אותם לכוכבים. היית אדם נדיר, וגם זאב בודד. ככה חיית וככה הלכת. תמיד הלכת עד הסוף בכל בחירה, וככה הלכת. בעשרות אלפי בתים ישירו את שיריך. אני מקווה שאתה יודע שעשיתי כל מה שביכולתי ששנותיך האחרונות יהיו קליות יותר ונעימות יותר".
ננסי ברנדס שוחח עם וואלה! תרבות לפני הטקס והתייחס, בין היתר, למצבו הכלכלי הרעוע של היימן המנוח. "זו נקודה שלילית של הממסד. שאנשים כאלה מתים בכזו מצוקה", אמר ברנדס.
היימן, מגדולי המלחינים בזמר הישראלי וזוכה פרס ישראל, חתום על יותר מאלף לחנים. בין הקלאסיקות הרבות שיצר: "ניצנים נראו בארץ" (שירו הראשון, שהלחין בגיל 16), "חופים", "כמו צמח בר", "מרדף", "שיר אהבה ישן" ("אניטה וחואן"), "שירים עד כאן", "סוס מעץ", "החול יזכור", "ריח תפוח אודם שני", "את ואני והרוח", "עוד חוזר הניגון" ו"אילו כל האוהבים". בנוסף להיותו אחד היוצרים הגדולים במוזיקה הישראלית לדורותיה, הוא בלט בפעילויות רבות נוספות שלו שתרמו לתרבות, בין השאר כאחד המייסדים של להקת הגבעטרון, כמדריך מקהלות וחבורות זמר, כמייסד וכמנהל אמנותית של העמותה למורשת הזמר העברי, במקים חברת תקליטים, כמטפח אמנים רבים בתחילת דרכם, בהם חוה אלברשטיין, הפרברים, עליזה עזיקרי, מאיר בנאי, משה ואורנה דץ, חני ליבנה וכמובן בתו סי היימן, שחידשה את "כמו צמח בר", שאלברשטיין ביצעה במקור. היימן זכור גם בשל שיתוף הפעולה המיוחד שלו עם המשורר נתן יונתן.
(עדכון אחרון: 19:24)