נראה היה ששנת 1993 מיטיבה עם הגברת אורסולה תומליין מפרנקפורט שבגרמניה. שני בניה היו צעירים ומצליחים, הפנים של גרמניה החדשה, והיא כאמא היתה גאה. בנה הצעיר פרנק פנסלאו היה רק באמצע שנות העשרים לחייו כשסיים לימודי כלכלה ומנהל עסקים בגרמניה ובבריטניה. אחרי הלימודים פרנק קיבל ג'וב נחשק ומתגמל כיועץ עסקי לחברת פיננסים אמריקאית גדולה שפעלה באירופה, מתוך שאיפה להמשיך להתקדם בתחום. ההצלחה של פרנק לא הפתיעה את אורסולה. הוא תמיד היה תלמיד טוב עם מחשבה חדה והיה ברור לה שיצליח.
זה היה בנה הגדול, טורסטן פנסלאו, שהדאיג אותה. טורסטן היה הילד האמנותי. הוא בחר בדרך אחרת; לא רצה לימודים, רצה ליצור מוזיקה. הוא ניסה להוציא להיטי דאנס עוד מ-1989 אבל זה לא ממש עבד לו, וכדי להתפרנס בכל זאת הוא שימש כתקליטן במועדון הדוריאן גריי המקומי ושידר תכנית דאנס בתחנת הרדיו האזורית של פרנקפורט. והנה, ב-1993 זה הצליח גם לו.
לטורסטן היה הרכב טכנו, קאלצ'ר ביט, ולאחר ארבע שנות פעילות בתחתית המצעדים, ההרכב הבשיל להצלחה. הכל התחבר באותה תקופה לטורסטן: השלוחה הגרמנית של חברת התקליטים סוני מיוזיק דשדשה אחרי מתחרותיה שיצאו לעולם באותה תקופה עם אמני יורודאנס על ימין ועל שמאל, סוני מיוזיק רצתה גם והרעיפה על טורסטן תקציבי ענק להפקת יורודאנס מושקעת ששווקה בצורה אינטנסיבית. טורסטן ניצל את התקציבים נכון, וכך, בדומה למתכונת של סנאפ ו-2 אנלימיטד, הוא שכר זמרת וראפר שיובילו את ההרכב. אלו היו טניה אוואנס הבריטית וג'יי סופרים האמריקאי. במקביל שכר גם את שירותיו של כותב השירים החם נוזי קצמן, שבאותה תקופה כתב להיטים לקפטן הוליווד, ג'ם אנד ספון ודיג'יי בובו, כדי שיכתוב קטעים להרכב. התוצאה היתה בדיוק מה שסוני מיוזיק ציפתה לה. קאלצ'ר ביט הוציאו בחודש אפריל את "Mr. Vain", קטע יורודאנס היסטרי שהפך ללהיט הגדול ביותר של השנה. אחרי "מיסטר ויין" הגיע עוד להיט ענק, "Got to Get it" וכשהאלבום "Serenity" יצא לחנויות בחודש ספטמבר, הוא מכר מיליונים בשבועות הראשונים. אורסולה, כאמור, היתה מרוצה.
ואז הגיע האסון. ב-6 בנובמבר טורסטן חזר מארצות הברית, נסיעה לקידומו של "מיסטר ויין" שבדיוק יצא למכירה לשוק האמריקאי. בדרכו חזרה משדה התעופה היו לו עוד משימות שיווקיות רבות בגרמניה. פה ריאיון, שם פגישה. היה לו יום ארוך שבסופו נהג הביתה במכונית ה-BMW הווינטג'ית שלו. טורסטן היה עייף. מאוד. התוצאה היתה תאונת דרכים שקיפחה את חייו של הכוכב הצעיר כשהוא בן 29 בלבד.
המוות של טורסטן פנסלאו היה אמור לסיים את הקריירה של קאלצ'ר ביט ולהשאירה כאגדה, אבל באופן ציני, קאלצ'ר ביט המשיכו להקליט ולהוציא שירים 15 שנים אחרי התאונה הטרגית. המון אנשים ראו בקאלצ'ר ביט פרה חולבת והיה להם אינטרס להמשיך ולחלוב אותה: סוני מיוזיק, משפחתו של טורסטן שירשה את המותג, זמרי ההרכב, כותביו ומפיקיו. כולם ניסו להמשיך עם המותג, אבל כמו בסרט אימה - על ההרכב כאילו הוטלה קללה. לא רק שהמייסד שלו מת, אלא כל מי שהיה קשור בלהקה אחר כך נכווה קשות.
סוני מיוזיק ניסתה בכל זאת להמשיך לדחוף את החומרים של קאלצ'ר ביט. החשיבה היתה שטורסטן היה המפיק, איש הצללים, ושהציבור מזהה את קלאצ'ר ביט כהרכב של טניה אוואנס וג'יי סופרים. סוני הוציאה עוד שני סינגלים מ-"Serenity", עם קליפים מושקעים שכוללים את הזמרת והראפר. הסינגל הראשון, "Anything", עוד חי על הבאזז של הסינגלים הקודמים והמוות של טורסטן וזכה להצלחה יפה, אבל הסינגל שיצא אחר-כך, "World in Your Hands" הנוגה, דישדש. מתוך הבנה שמותג קאלצ'ר ביט שהיה שווה פוטנציאלית הרבה כסף עלול ללכת פייפן, אחיו הצעיר של טורסטן, פרנק, החליט לקחת עליו פיקוד. פרנק עזב את הקריירה שלו בעולם הפיננסים ומינה עצמו לראש הלהקה. מכיוון שכישרון מוזיקלי לא ממש היה לו, הוא עשה זאת מעמדת הניהול. כבוס הגדול הוא התווה מי יכתוב, מי יפיק, מי ישיר, מי יביים את הקליפים וכו'. באופן אבסורדי, אף אחד לא עצר את פרנק ואמר לו שזה רעיון מטופש. כולם שיתפו עמו פעולה: הזמרים, סוני וקצמן.
סוני המשיכה לתקצב את ההרכב ופרנק שכר את הרמיקסר הצעיר והחם דאג לורנט (שעשה באותה תקופה רמיקסים לסין ווית' סבסטיאן, לופט ולה-בוש) כמפיק. הם עבדו יחד שנה באולפן וב-1995 ניסו לעשות קאמבק. זה לא ממש עבד. שני הסינגלים הראשונים, "Inside Out" ו-"Crying in the Rain", זכו להצלחה בינונית באירופה וכך גם האלבום שממנו הם לקוחים, "Inside Out". היעדר ההצלחה בהתאם לציפיות שנוצרו חירפן את פרנק, אבל לא היו לו את היכולות של אחיו להבין את השינויים בעולם המוזיקה, ובמקום להתקדם עם ההרכב הוא התנהג כמו מטורף. הוא פיטר את אוואנס וג'יי סופרים, הפסיק לעבוד עם נוזי קצמן ככותב וזרק את דאג לורנט מכל המדרגות.
הבעיה של פרנק היתה שהוא לא חישב נכון את השינויים בעולם הפופ והדאנס. אמנם היורודאנס דעך מאמצע הניינטיז והיה קשה לתחזק את ההרכב באותן רמות של הצלחה, אבל הוא יכול היה, לכל הפחות, לשמור על חברי ההרכב המקוריים והמזוהים אתו. תחת זאת הוא לקח את ההרכב למחוזות לא מתאימים והחליף אינספור זמרות. פרנק למעשה בנה הרכב חדש לחלוטין, אבל זה לא שההרכב הזה לקח את קאלצ'ר ביט קדימה. הלהקה המשיכה ליצור יורודאנס שבלוני, ובזמן שיצא אלבומם הרביעי ב-1997, היורודאנס כבר היה חדשות האתמול. האלבום כשל וסוני, שהשקיעה הון עתק על הפקות, יח"צ וקליפים בשני האלבומים הקודמים, ביטלה את החוזה עמם.
פרנק וסוני נקלעו לסכסוך. פרנק הקשה על חברת התקליטים להשתמש ברפרטואר של הלהקה לאוספים ולמדיות דיגיטליות חדשות, ובמקום ששני הצדדים לפחות יכניסו כסף מהקטלוג של קאלצ'ר ביט, הסכסוך הוביל לכך שהוא העלה עובש. כדי לנסות בכל זאת לעשות קצת כסף מההרכב, פרנק הביא ב-2004 זמרים חדשים והקליט את "מיסטר ויין" מחדש. זה היה ניסיון פתטי להציל משהו מהמורשת של אחיו הגדול, ואחרי שההקלטה המחודשת התקבלה באדישות על ידי הציבור, גם פרנק הבין שאין ממש עתיד לקאלצ'ר ביט. מאז הם הקליטו רק עוד סינגל אחד "Your Love" ב-2008. פרנק חזר ללימודים, עשה עוד תואר, הפעם בתקשורת, ומאז הוא בעיקר מעביר הרצאות ומנהל את קלאצ'ר ביט, שביחד עם זמרת בשם ג'קי, מתפקדים כהרכב הופעות שמכניס קצת כסף מפסטיבלי רטרו לניינטיז.
כאמור, לא רק סוני ופרנק נכשלו עם קאלצ'ר ביט. גם שאר המעורבים בלהקה נפלו, כחלק מהמזל הרע שאפף אותה. נוזי קצמן, שעד קאלצ'ר ביט כתב עשרות להיטים, לא הצליח לכתוב אפילו עוד להיט אחד לאחר מכן; דאג לורנט, שהיה מפיק חם ומבטיח כשנשכר לעבוד עם קאלצ'ר ביט, לא הצליח לממש את ההבטחה ונשכח; טניה אוואנס ניסתה להצליח בקריירת סולו, אבל אחרי סינגל כושל אחד סוני מיוזיק ביטלה את החוזה עמה. כיום היא מופיעה בפסטיבלי רטרו תחת השם המוגן מתביעות "Tanya Evans Ex Culture Beat"; אחרון, הראפר ג'יי סופרים, או בשמו האמיתי ג'ף קארמייקל, נעלם מעל פני האדמה. השמועות מספרות שהוא נפטר לפני שנתיים בארצות הברית ממנת יתר של סמים.
תודה לאהרון "יורודאנס" מזרחי, שסייע בהכנת הכתבה.