בבוקר שאחרי הביזיון בטקס פרסי אופיר 2016, התמלאה הרשת בתגובות של אמנים ואנשי תרבות לסערה שהתחוללה אמש (חמישי) באשדוד. רובם הפנו אצבע מאשימה כלפי שרת התרבות מירי רגב והתנהלותה במהלכו, אולם גם קברניטי הטקס זכו לחיצי ביקורת משלהם.
"אני לא מבין למה בישראל 2016, בטקסים או כנסים תרבותיים, עדיין נותנים לכל הקומיסרים, יושבי הראש, בעלי השררה, ראשי הערים ושאר ירקות לנאום", כתב השחקן ליאור אשכנזי בעמוד הפייסבוק שלו. "למה מנהג סובייטי שנזרע עם הקמתה של המדינה (בחסות מפלגת הפנקס האדום) עדיין מתקיים? למה אין אחראי/ת על הנאומים של כל הפקידים ושאר הירקות, שיבקרו ויתזמנו ובעיקר ידאגו של תאמר אף מילה פוליטית. הפארסה של אתמול היא בושה לכולנו".
השחקן רועי אסף, שעמד אמש במרכז הסערה כשקרא "אפס מי שנשאר לשבת" לעבר הקהל וניסה לפרוץ אל הבמה, הגיב אף הוא בסטטוס סגור לחברי הפייסבוק שלו בלבד בעמודו האישי. "השרה טענה (בין היתר...) על אפליה עדתית בקולנוע הישראלי", פתח אסף", רציתי לעלות לבמה ולבקש לומר כמה מילים. ביקשתי לדבר, אמרו שאי אפשר, אז יצאתי מהבמה.
"רציתי לשאול בכנות על איזו אפליה בדיוק היא מדברת? הרי כבר שנים רבות, באופן כמעט גורף, רוב הגדול של המעומדים והזוכים הם מזרחיים... וגם הערב. (רשימה חלקית) בין מגישי הפרסים: אלון אבוטבול, יעל אבקסיס, יובל דלשד, זוהר יעקובסון ואנוכי.
"ובין המועמדים, הזוכים והיוצרים: אלון דהאן, שמיל בן ארי, אסף סודרי, מוריס כהן, מני יעיש, לימור שמילה, כרמית בוזגלו ועוד... מרגיז בכלל לכתוב את זה ולהתעסק בזה. אבל באקדמיה הישראלית לקולנוע אפליה עדתית לא קיימת, אז למה לזרוק נתונים לא מדוייקים שסתם רק מתסיסים?
חבל...
"היוצרים שעשו קולנוע מעולה השנה, נדחקו הצידה, ובפרס הגדול שוב זכתה הפוליטיקה הישראלית.עכשיו סיכוייו של 'סופת חול' המצויין לזכות באוסקר האמריקאי, עלו פלאים... אז יש גם צד חיובי".
הבמאי והמפיק דרור מורה, שיצר בין השאר את הסרט התיעודי "שומרי הסף" שנכלל בין חמשת המועמדים הסופיים לפרס האוסקר התיעודי, אמר לוואלה! תרבות: "לצערי הרב, שוב פעם חברי האקדמיה נפלו קורבן לפרובוקציות המתוכננות של השרה רגב. אין ספק שהשרה רגב עשתה את זה במכוון, היא ביקשה לעורר פרובוקציה, היא קיבלה בדיוק את מה שהיא רצתה, היא קיבלה את דקת התהילה שלה ממי שהיא יצאה נגדו. לטעמי היה צריך לא להתייחס אליה בכלל ולא לעורר את הדבר הזה. בשנה שבה הסרטים המרכזיים שמתחרים הם אחד שעוסק בבדואים בנגב, השני בנשים חרדיות, השלישי בעבריינים שבאים מהפריפריה, בשנה כזאת שאלה הסרטים המתחרים באה השרה וטוענת לקיפוח של השקופים?! הרי זאת בדיחה. לא היה אף סרט כמעט שלא התעסק באלה שהם השקופים. היא סתם עוררה פרובוקציה בשביל הקהל שלה. לצערי שוב פעם הצליחה בפרובוקציות המטופשות שלה. היא לא מבינה בעיני מה זה להיות שרת תרבות. אלה הם פנינו בזמן האחרון. זה פשוט נורא".
הבמאי רני בלייר האשים את השרה רגב כי פגעה בטקס עליו עמלו שלושה חודשים. "היא הבטיחה שתתנהל באיפוק , הכל היה סגור מראש, היא ידעה בדיוק מה יהיה בתוכנית האמנותית, מוש דנון קרא נאום חזק של אהבה ופיוס, היא קיבלה את כל הכבוד והערכה שהגיעו לה, ואז היא פתחה את הפה המלוכלך שלה, העליבה, השפילה, קראה לנו שקרנים ותחמנים, האשימה את הקרנות בגזענות והעדפות לא ראויות, דרשה לחקור מי הלקטורים...
"תגידי מה יש לך מירי ? כמה שינאה מבן אדם אחד ? וכלפי מי ? כלפי מני יעיש ? רמה בורשטיין ? למה ? שלוש חודשים עמלו אנשים כדי להרים את מפגן התרבות הנפלא הזה, ואת באת , בחוסר כבוד ובהתנשאות וחרבת את הטקס, חרבת אותו על הראש של האחים אדרי, האשכנזים, חרבת אותו על הזיכרון לרונית אלקבץ האשכנזיה, חרבת אותו על העיר אשדוד".
הבמאית מור לושי, שסרטה "שיח לוחמים" זכה בשנה שעברה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר, הגיבה בחריפות: "אפשר להגיד היום שמירי רגב היא מטורפת, פשיסטית, מסוכנת ופרובוקטיבית".
"היא הגיעה אל השדה שלנו כמו צבא משוכלל וכובש, מחריבה, מתלהמת, מקטבת, משסעת ולוקחת - כל התקציבים אצלי! אני הבוס! אני מחליטה! לזה מותר לדבר ולזה לא!", כתבה השחקנית שירה קצנלנבוגן. "שרת התרבות קוראים לה, והיא בכלל הגיעה מהצבא... והרי אמנות היא דבר עדין, היא מקום להשמיע קולות אחרים, לא שגרתיים, היא מקום לשאול שאלות, לתהות, להרהר וכן גם לערער".
הבמאי ערן קולירין, שסרטו "מעבר להרים ולגבעות" היה מועמד השנה לפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר, תקף אף הוא: "האקדמיה הזו פאתטית".
הבמאי דרור שאול פנה ישירות אל השרה רגב בפוסט משלו: "מירי יקרה, לא אצטרף למתלהמים המעליבים ולצורחים כנגדך, רק אשאל אותך ברוגע - האם בכנות מלאה את מאמינה שאת ראויה לתפקיד שרת התרבות שלנו, האם התרבות שלנו היא רק יהודית או כוללת את כל אזרחי ישראל? האם בתור שרת התרבות עדיף היה לו הצלחת לחבק ולאמץ את כל גווני התרבות שהוצגו בערב חגיגי זה למרות שאינך מסכימה עם כולם? ובהנחה שלא יכולת לעשות כך, ושידעת שישירו שיר זה - מדוע בכל זאת בחרת להגיע לטקס?"
השחקן תומר שרון בחר להגיב בהומור כשקבע שאין מקום לכעוס אם מירי רגב עוזבת מקום. לעומתו, השחקנית חלי גולדנברג טענה שהחלק הבעייתי באמת בדבריה של השרה רגב היא ההכללה. "הדבר שהכי מכאיב ומכעיס אותי בעניין מירי רגב זה ה'אתם' שלה", כתבה גולדנברג, "כאילו 'אנחנו' מורכבים מזהות שמאלנית אחת ומאוחדת, אטומה, מתנשאת וחמדנית. כשאני מתייחסת אליה, היא לגמרי 'היא' בעיניי, אדם, אשה, שאין לי מושג מאיזה עור היא בנויה".
"כ"כ שמח בשביל הבריאות שלי שלא נסעתי לאשדוד לטקס פרסי האקדמיה. כ"כ עצוב שזה האקלים התרבותי בישראל", כתב הבמאי רפאל בלולו בפוסט משלו. "רגב טועה בגדול ומפספסת את המהות הבסיסית של חופש יצירה, זכות תרבותית וזכות ייצוג והיא עושה זאת מתוך תפיסה רעה של בדלנות יהודית לאומית גזענית שהיא נשמת אפה של מדינת ישראל ומנהיגיה משחרית...
אז מי יותר אלים וגזעני? זו שלא מאפשרת ביטוי ערבי-פלסטיני או אלו ששומרים על זהות מערבית-ליברלית חד-גונית של התרבות הישראלית? כמובן שהתשובה ברורה והיא גם וגם אך האם ההמולה שמתרחשת בפיד הקולנועי שלי כרגע ובמאות התגובות כלפי רגב יכולה להתקיים בכלל אל מול הגזענות התשתיתית המובנת של התרבות הישראלית? האם אנשי התרבות רואים את זה בכלל? האם זה חמור בעינים? האם הם פועלים או מביעים דיעה נחרצת בעניין הזה?
זו לא הומניות, כמיהה לצדק ושלום ולזכותו של אמן או אמנית לייצוג פרטי או קולקטיבי אם הביקורת היא סלקטיבית בצורה בוטה".
אסי עזר עקץ את רגב על תקרית שנויה במחלוקת אחרת, כשקבע: "הסיבה האמיתית לעזיבה של רגב את האולם: באולם הצמוד הקרינו סרט של הבמאי האהוב עליה, ק.טרנטינו".
כזכור, הסערה בטקס פרסי אופיר פרצה כאשר השרה רגב בחרה לעזוב את האולם במהלך ביצוע קטע משירו של המשורר הפלסטיני, מחמוד דרוויש. בתגובה נטש חלק מהקהל את האולם במהלך נאומה בהמשך הערב, ואילו רגב הטיחה בהם: "יש כאן הרבה גרבוזים ואורשרים, לא אלך עד שאומר את דבריי".
במהלך הנאום ניסה השחקן רועי אסף להתפרץ אל הבמה והורחק מן האולם. השחקנית רובא בלאל, שסרטה "סופת חול" זכה בפרס הסרט הטוב ביותר, סירבה לעלות לבמה במחאה על אמירותיה של רגב.
(השתתף בהכנת הידיעה: שגיא בן נון)