היפים והצפויים: העיבוד המחודש של "מקגייוור" פוטוגני ושטחי

עם חבורת גיבורים שכאילו יצאה מז'ורנל, פתרונות קלים מדי לכל בעיה אפשרית וקלישאות של שעון ספרות ענק שסופר לאחור לקראת פיצוץ, "מקגייוור" המחודשת לא מביאה איתה בשורה טלוויזיונית חדשה. יחד עם זאת יש בה מספיק בידור וחן כדי להישען על אסקפיזם עד שייגמר לה הדלק

  • מקגייוור
צילום מסך

היה היו ימים שבהם המגוון הטלוויזיוני שעמד לרשותנו כצופים בישראל הכיל שתי אפשרויות בלבד: הערוץ הראשון או ערב של משחקי קופסה. כיאה לתקופות דוחק שכאלה, כל סדרה שהתעלתה במעט מעל המבחר הרגיל זכתה לעלות למעמד כמעט מיתולוגי בעיניי רבים. הפרט המפתיע לגבי "מקגייוור" הוא שגם הרחק מעבר לים ברשת ABC, שלא ממש האמינה בה יותר מדי, הפכו קורותיו של הסוכן החשאי רב התושייה ללהיט ו"מקגייוור" נבחרה להוביל את ערב הפוטבול המסורתי והיוקרתי של ימי שני במשך שש שנים ברציפות. כמו בהרבה מקרים אחרים של תופעות פשוטות ויעילות להחריד, קשה לשים את האצבע על הסיבה שהפכה את הסדרה להצלחה שכזו. היו בה את אותו סבב גנרי של בעיה ופתרון מדי פרק, הגיבור תמיד ניצח, הרעים תמיד הפסידו והעולם תמיד ניצל. ובכל זאת, אם ממש מתאמצים להצביע על יתרון, "מקגייוור" הכילה בתוכה קמצוץ של אלמנט חינוכי מרופד היטב באקשן נטוורקי טיפוסי. הטריקים והשטיקים שהצליח לייצר מקגייוור באמצעות ידע נרחב בכימיה, פיזיקה וביולוגיה, הפכו אותו לגיבור מגוון ומעניין יותר מהגיבור הממוצע.

ברוח התקופה ובהמשך לגל המיחזור הגובל בגיחוך שעובר על רשתות הברודקאסט בארה"ב, הוצאה גם "מקגיוור" מהנפטלין (הפעם ברשת CBS) בניסיון נואש לשלב מעט נוסטלגיה עם מיתולוגיה ולייצר פיצוץ שגיבורה היה גאה בו. את ריצ'רד דין אנדרסון המופלא מחליף בעיבוד המחודש לוקאס טיל (המוכר לחובבי "אקס-מן" כהאבוק) בתור אנגוס מקגייוור, סוכן חשאי המשרת בארגון ביון אמריקאי סודי. מקגייוור הוא המוח היצירתי של החבורה, כאשר ברקע מסייעים לו סייד-קיק עם יד קלה על ההדק בשם ג'ק דלטון (ג'ורג' אידס) ואשפית מחשבים בשם ניקי קרפנטר (טרייסי ספירידקוס). כבר בפרק הפיילוט נדרשים השלושה להתמודד עם נשק ביולוגי קטלני במיוחד המוחזק בידיו של טרוריסט קשוח, בגילומו הקאמפי של ויני ג'ונס, שהוקפץ להופעת אורח.

עוד באותו נושא

בתוך מאורת הארנב: "לפני כולם" של שרון גל מתרחשת במציאות אלטרנטיבית

לכתבה המלאה
החתיכים לביון. לוקאס טיל מתוך "מקגייוור" (צילום מסך)

לזכותה של "מקגייוור" ייאמר שחזותית תתקשו למצוא סדרה יפה ממנה בעונה הקרובה של הרשתות הגדולות, לפחות נכון לפרק הפיילוט. ג'יימס וואן ("מהיר ועצבני 7") נבחר לביים את הפרק עמוס האקשן, מרדפי המכוניות והחיתוכים המהירים, אבל זהו רק קמצוץ ממכלול היופי. הקאסט של "מקגייוור" כל כך יפה עד שכמעט כואב להביט בו. שריריו המשורגים של אידס מתנועעים בבירור מתחת לחולצתו גם כשהוא רק מנהל שיחות חולין, הפוני הבלונדיני של טיל נופל על עיניו הכחולות כמו בצילומי בושם פלצני, וקרפנטר נראית כאילו נשלפה הרגע מצילומי הקולקציה החדשה של "ויקטוריה'ס סיקרט". כשהחבורה נדרשת לחלץ האקרית מיומנת מהכלא, היא יוצאת בגופיה וסרבל אחרי תקופה ארוכה מאחורי סורג ובריח, ונראית טוב יותר מרובנו ביום חתונתנו.

ברור לחלוטין שהליהוק הפוטוגני להחריד הזה נועד למשוך את אפקט הריור הכמעט טבעי שלנו בכל הנוגע לתכנים הוליוודיים, אבל אפילו בסטנדרטים האלה מדובר בהגזמה. אף אחד לא ציפה מ"מקגייוור" להיות עמוקה או מורכבת, אבל הניסיון להשטיח אותה כמעט בכוח לכדי גופות יפים, טכנולוגיה מתקדמת ופיצוצים, פוגע בה. הפתרונות לאורך הפיילוט לכל בעיה קלים עד להדהים. אדם שמנסה לירות בגיבור מתקרב עד למרחק שבו יוכל האחרון לנטרל אותו, פריטים נמצאים במקום הנכון בדיוק ברגע הנכון, פושעים מתמקמים בקרבת מקום שעות ספורות לפני מהלך קטלני, והגימיק הנדוש והלעוס מכולם הוא זה של "טכנולוגיות מחשב", שמאפשרות לייצר חיפושים בלתי אפשריים ולהגיע לרזולוציות תמונה לא הגיוניות מלפטופ הממוקם בתוך מסחרית באמצע רחוב. לכך יש להוסיף את הנטייה של "מקגייוור" להידרדר לקלישאות אולד סקול שקיווינו שחלפו מהעולם, כמו השעון האדום הגדול עם ספרות הענק שסופר לאחור כדי שנדע בדיוק כמה זמן יש לגיבור לנטרל את הפצצה.

עוד באותו נושא

אס"ק ביש: "תאג"ד" היא חומר גלם לסדרת דרמה בעלת משמעות

לכתבה המלאה
שעון גדול וסיכת ביטחון - כל מה שסוכן חשאי צריך (צילום מסך)

"מקגייוור" היא קצת מהרבה דברים: יש בה שעטנז רעיונות שנלקח מ"צוות לעניין", "24" ו"שרלוק" (כולל הגימיק של הכיתוב האינטרקטיבי המלווה את פעולותיו של הגיבור) ודינמיקת חבורה שמזכירה את "סוכני שילד". הגיבור שלה בנוי משילוב נכון מאוד של שחצנות, חתיכות וחביבות, ובסך הכל כשהיא לא מנסה יותר מדי היא מצליחה להיות מבדרת וכיפית לפרקים. בעיקר מספק לגלות שהאלתורים המהירים והמחושבים של מקגייוור, רלוונטיים ועובדים היטב גם בטלוויזיה של 2016. אפילו העלילה שלה מצליחה להפתיע עם סוג של טוויסט שגם נמשך מעבר לפרק הראשון, ויכול למשוך איתו את מי שאינם נלהבים מסדרות עם קשת סיפורית ממוצעת של פרק אחד.

האם כל זה יספיק כדי להפוך את "מקגייוור" להצלחה כמו הלהיט המקורי שעליו היא מבוססת? קשה להאמין. המבחר האיכותי שמציעה הטלוויזיה כיום לצופה, ישאיר את "מקגיוור", על הפיצוצים האובר ממוחשבים והתפתחות העלילה המעט צפויה שלה, מאחור. ובכל זאת, בהתחשב בריבוטים הנוראים שהובאו אל המסך בשנים האחרונות ונעלמו כלעומת שבהם, יש בה משהו סקסי ומבדר שעונה ביעילות על הצורך באסקפיזם. בכלל לא בטוח שזה יספיק לאורך זמן, אבל עבור גיבור שחי מפרק לפרק ונדרש להגן על חייו לעתים קרובות כשברשותו רק סיכת ביטחון, גם זה משהו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully