לראשונה נפתח פרק של "ווסטוורלד" בלי שיחה בין ברנרד לדולורס. במקומם קיבלנו את פורד ואולד ביל המאזין הטוב, ששומע את הסיפור על כלב הציד שלא ידע מה לעשות אחרי שסוף סוף מימש את כמיהתו. "גרייהאונד הוא כלב מירוצים", מסביר לו פורד, "שמעביר את חייו בריצה במעגלים, רודף אחרי חתיכת לבד שנראית כמו ארנב". הקיום האנושי והאנדרואידי על רגל אחת - רצים במעגלים, בלופ, עבור משהו שאינו בהכרח אמיתי. פליקס הטכנאי מופתע לגלות את מייב על האלונקה. "זאת היא. שוב". בדיוק כמוה, כמו דולורס, כמו האיש בשחור, גם הוא מנסה לפרוץ את הגבולות שלו, להחיות את הציפור שבו, אם אפשר לומר זאת כך.
במקרה של הכלב זה נגמר בפלצות. "אחי הסיר את הרצועה", מספר פורד, "וברגע הזה הכלב איתר חתול. אני מניח שהוא נראה ממש כמו חתיכת הלבד ההיא. הוא רץ
עד שלבסוף תפס אותו, ולאימת כולם, הרג את החתול הקטן. קטע אותו לגזרים. ואז הוא פשוט ישב שם, מבולבל. הכלב הזה העביר את כל חייו בניסיון לתפוס את הדבר הזה. עכשיו לא היה לו מושג מה לעשות עם זה".
"לאחרונה תהיתי אם בכל רגע יש דרכים רבות, אפשרויות, תלויות באוויר כמו רוחות רפאים"
מאז שהחלה הניבה "ווסטוורלד" עשרות תיאוריות בנוגע למה שקורה בה, מי באמת רובוט ומי לא, מה פשר החזיונות שרואה דולורס, מה מתכנן פורד, מהו המבוך ומיהו האיש בשחור. נדמה שהגדולה והמשמעותית מכולן היא זו שגורסת כי החל מהפרק השני, מה שאנחנו רואים על המסך מתרחש בשני זמנים שונים: הסיפור של וויליאם ולוגן עם דולורס מתקיים בעצם יותר מ-30 שנה בעבר, וסופו הוא זה שמוביל אל הכשל הקריטי שעליו דיבר ברנרד בפרק הראשון. כל יתר הדמויות והאירועים - המעבדה, האיש בשחור, טדי, מייב בתפקיד המאדאם - קורה בהווה של הסדרה. שלב נוסף של התיאוריה גורס שוויליאם הפך ברבות הימים להיות האיש בשחור.
יש לכך המון טיעונים מחזקים שקצרה היריעה מלפרט את כולם, אבל על קצה המזלג: אנחנו הרי יודעים שדולורס היא המארחת הוותיקה ביותר בפארק, שחלקיה הוחלפו כל כך הרבה פעמים עד שאפשר לומר שהיא חדשה, כך שלא מן הנמנע שהיתה קיימת כבר אז. כאשר וויליאם ולוגן מגיעים אל ווסטוורלד, הלוגו המוצג בפניהם הוא הלוגו הישן, שונה מכל מה שאנחנו רואים בשאר המקומות במעבדה, אך זהה לסמליל המופיע על דש הבגד של אחד הטכנאים בפלאשבק של פורד, כלומר לפני מעל ל-35 שנה. כאשר השניים מגיעים אל העיירה, כמעט כל הדמויות הנפרשות בפניהם שונות ממה שראינו עד אז: במקום השריף שמחפש מתנדבים לצוד את הקטור, עומדים חיילי האיחוד ומנסים לגייס עוברי אורח. הפוסטרים של המבוקשים שונים מאלה שראינו שם לפני כן וגם אחרי כן, כל אימת שטדי בנמצא. במקום טדי צייד הראשים הם נתקלים באחר, זה שלוקח אותם איתו למסע. קלמנטיין, שבדרך אגב נאמר בפרק השני שכבר ביצעה בעבר את תפקיד המאדאם, היא זו שעומדת בחזית הבורדל, בשעה שמייב אף פעם לא נצפית כשוויליאם ולוגן שם. אולי כי היא עסוקה עם חייה בספר עם ילדה קטנה?
גם הסברה שוויליאם הופך לאיש בשחור מקבלת לא מעט אישושים, את חלקם אנחנו רואים כבר עכשיו בהתפתחות הדמות שלו, שפחות ופחות דואגת לרווחת המארחים שאינם דולורס, כולל ירי בחייל לא חמוש. אבל רוב הסימנים סמליים יותר ונובעים מהקבלות, כמו עצם העובדה שוויליאם מתחיל עם כובע לבן, נאלץ מעט אחרי כן לנקות אותו מכתמי דם וכן הלאה.
"המקום הזה הוא התשובה לשאלה שאתה שואל את עצמך", אמר לו לוגן כשהרכבת שלהם נכנסה לווסטוורלד.
"איזו שאלה?", אמר וויליאם.
"מי אתה באמת", ענה לוגן. "ואני לא יכול לחכות לפגוש את הבחור הזה".
הסצנה מיד לאחר מכן: האיש בשחור מגיע להציל את לורנס מתלייה. גם בפרק הנוכחי קיבלנו רמיזות מאוד עבות. האיש בשחור אמר, "אין בן אדם אחד בעולם שידבר אלי בנימה הזו. אולי בחיים קודמים"; וויליאם אמר, "מי שהיית קודם לא משנה כאן. אין חוקים או מגבלות. אתה יכול לשנות את סיפור חייך. אתה יכול להפוך למישהו אחר". כך שאחרי הפרק קשה להתעלם מהתיאוריה הזו גם אם ממש רוצים.
גם אם תיאוריית הזמנים תתבדה, נדמה כי היוצרים עושים הכל כדי לגרום לנו לחשוב שהיא אפשרית. פתיחת הפרק החדש דווקא בשיחה של פורד עם אולד ביל, למשל, "המארח השני אי פעם שבנינו", אמורה לגרום לנו להאמין שההבדל בין המארחים של פעם לאלה של היום הוא עצום. אך אם הוא השני שנבנה, המשמעות היא שככל הנראה לא הגיע כלל לכדי שימוש בווסטוורלד עצמו, אלא התקיים במסגרת שלוש השנים שבמהלכן הצוות עבד לפני שהפארק נפתח. גם הנאום של האיש בשחור לטדי על החלקים הפנימיים שהיו להם בשעתו אמור לגרום לנו לחשוב שהאנדרואידים של פעם היו משמעותית פחות אנושיים למראה, מכניים ונטולי דם ועצמות. אלא שאנחנו יודעים כי בהחלט היה להם דם - ראינו את פניה השרוטים והמדממים של אשת הנחש בפלאשבקים של פורד, וגם חזינו בהם רוקדים בצורה הרבה פחות נוקשה מאשר תנועותיו של אולד ביל.
תעתוע נוסף נובע מכך שוויליאם והחבורה נתקלו הפעם באל לאזו, הוא לורנס. אם מדובר בסיפור ליניארי, הרי שמדובר פשוט בחזרה של לורנס אל תחילת הלופ שלו כפושע מסוכן ומבוקש, אחרי שמת מידי האיש בשחור. אם מדובר בשתי תקופות שונות, ייתכן בהחלט שזוהי ההיכרות ההתחלתית של האיש בשחור עם לורנס, ראשונה מני רבות. "אתה ואני חברים", אמר לו בפרק השני. "אתה ואני צדנו את האמיצים של גוסט ניישן בארצות החורף שלהם. אני יודע איזה וויסקי אתה אוהב לשתות, אני יודע איזו מנגינה אתה שורק כשאתה משתין".
יש לא מעט סיבות לקוות שהתיאוריה הזו לא נכונה. ראשית, נדמה שהיא מורכבת מכדי שהסדרה תוכל להסביר אותה כדי הצורך בלי לפתוח מחדש את כל מה שראינו. שנית, אם מדובר בשתי תקופות נפרדות, היוצרים משטים בנו באופן די מעצבן ושותלים סצנות שכאילו מתייחסות למאורעות עם וויליאם אבל בעצם לא. בפרט כל מה שקורה במעבדה ומתייחס אל דולורס של העכשיו, כמו אשת הבקרה שהודיעה לסטאבס בפרק הקודם כי "אשת החוואי" התרחקה מהלופ שלה, ולא ברור אם היא נמצאת עם אורח או לא. זו מניפולציה די נלוזה, על פניה. בנוסף, גם יהיה מאוד מצער לגלות שוויליאם החמוד וטוב הלב עתיד להפוך לסאדיסט רצחני, שלא בוחל אפילו ברצח ילד-מארח קטן אם כמות הדם שלו היתה מספקת לצרכיו. שלא לדבר על כך שהדמיון בין ג'ימי סימפסון לאד האריס מזערי, במקרה הטוב.
יחד עם זאת, במקרה שאכן מדובר כאן בזמנים שונים, יש משהו מאוד יפה ומחוכם באופן הצגת סיפור. לגרום לנו לחוות את האירועים באותו בלבול ליניארי כמו של גיבורת הסדרה, ובאותו ניסיון מתמיד ליישב את הסתירות לכדי נראטיב אחד. שוב ושוב הקול בראשה של דולורס מורה לה להיזכר, והנה היא נזכרת, והנה זה נפרש לנגד עינינו בתעתועים ובמקטעים כשם שקורה לה. בפרק השלישי מצאה אקדח במגירה ואז הוא נעלם, מאוחר יותר ראתה אורחים שונים שהתערבבו לה בזמן טבח המשפחה שלה, אביה הירוי השתנה לכדי דמות נושנה, היא ירתה בריבוס, נורתה ודיממה ואז לא, ולאחר מכן נמלטה מהמקום. אם תיאוריית הזמנים נכונה, דולורס הגיעה בעבר אל זרועותיו של וויליאם, אך מה קורה לה בהווה?
בפרק החדש - שוב, בהנחה שנזרום עם אופציית שני הזמנים - הולך ומתחזק הרושם שדולורס עושה לבדה את אותו מסלול שעשתה פעם עם וויליאם. על כן דמותה פתאום מבליחה בפני עצמה כשהיא משוטטת בפארייה, היא באמת היתה שם לפחות פעם אחת לפני כן. על כן היא רואה חזיונות כמו הקוראת בקלפים וכמו בתו של לורנס במזרקה בפרק הקודם. על כן רגע אחד היא בקרון עם וויליאם ולורנס, ובמשנהו היא שם לבדה לצד ארון הקבורה (ראו תמונה למעלה). ואם כך, ההתייחסויות אל דולורס במעבדה מקבלות אף הן הסבר. באופן הזה שוחחה עם ברנרד בתחילת הפרק הקודם למרות שלכאורה היתה עם אורחים, זו הסיבה שלאחר מכן סטאבס קיבל דיווח על חריגה שלה מהלופ והורה לשלוף אותה לצורך בדיקה, ואולי בשל ההוראה הזו נשלפה הפעם מהקרנבל אל המעבדה לשיחה עם פורד. "את שוב חולמת, דולורס?", הוא אומר לה. "מדמיינת שאת פורצת מהלופ הקטן והצנוע שלך?".
"שוב". ארנולד, ההתעוררות של דולורס, הניסיון להפסיק להיות העלמה - האם באמת כל זה כבר קרה בעבר? דולורס שימשה ומשמשת כמיופת כוחו של ארנולד בניסיונו להרוס את הפארק אפילו אחרי מותו (שקשה להאמין כי אכן היה התאבדות, בהיותו מאוד, מאוד זהיר)? טדי הומצא כדי "לשמור על דולורס בלופ" שלה, כדבריו של פורד בפרק השלישי, בעקבות הפיאסקו הזה? ומה היה תפקידו של האיש בשחור בכל הסיפור, לנוכח הקרדיט שהוא מעניק לעצמו על הצלת הפארק אחרי מה שארנולד עשה? כי אם אכן מדובר בשתי תקופות נפרדות ואם האיש בשחור הוא אכן וויליאם, הוא עשוי להיות זה שעצר את דולורס לפני שלושים שנה. או שמא סתם תרם המון כסף וכך קנה לו את החופש לעשות ככל העולה על רוחו בפארק.
קטנות
שם הפרק, "קונטראפסו", לקוח מ"התופת" של דאנטה. זהו שם העונש של הנשמות החוטאות, המתבסס על שיקוף או דמיון לאופיו של החטא שבוצע. בפרק לוגן היה המושא המובהק של גורל כזה, אבל יש יסוד סביר להאמין שהוא רחוק מלהיות האחרון.
לראשונה ראינו את פורד מעט נסער, וזה קרה אחרי השיחה שלו עם דולורס. אולי משהו בה טומן בו את השריד האחרון ממי שהיה שותפו וחברו, מה שמסביר את דבריו המורכבים אליה. "לא הייתי אומר שאנחנו חברים", אמר לה, "לא הייתי אומר את זה כלל".
גילינו משפט נוסף שאפשר להשפיע באמצעותו על המארחים מלבד "מי יתן ותנוח בשינה עמוקה ונטולת חלומות". פורד אמר לטדי, "עלינו להביט לאחור ולחייך כנגד סכנות עברו", והמארח חזר לאיתנו בבת אחת.
ניתן היה לצפות שבעתיד המתקדם כל כך של "ווסטוורלד", משדרים לווייניים יהיו הרבה פחות מאסיביים ובולטים מזה ששלפה אלסי מהענק המעוך. אם זהו אכן ריגול תעשייתי, מדובר באנטי קליימקס.
אפרופו חטאים, סצנות האורגיות ההמוניות היו מן הסתם העילה לחוזה הניצבים הדרקוני שדרש מהם לעשות מעשים שלא יעשו. מ-ביך.
ואיזה אומץ יש לתנדי ניוטון להיות עירומה לגמרי בכל הסצנות שלה בפרק, וכמה זה בוודאי מביך גם לשחקנים שלצדה האמורים להיות מקצועיים. מלכה.
האפשרות להחליף סוף סוף בגדים ודאי היתה הקלה עצומה לאוון רייצ'ל ווד. עד לפעם הבאה.