פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הג'יהאד הוא לאידיוטים ולוזרים": ריאיון עם ניקולה בוקריף, במאי "תוצרת צרפת"

      המותחן "תוצרת צרפת" חזה את גל הפיגועים בפריז. המפיצים הצרפתיים נבהלו וגנזו אותו, אבל עכשיו, בסמוך ליום השנה למתקפת הזוועות בעיר האורות, הוא מגיע לישראל, והבמאי ניקולה בוקריף מסביר למה יש לכך משמעות סימבולית

      "הג'יהאד הוא לאידיוטים ולוזרים": ריאיון עם ניקולה בוקריף, במאי "תוצרת צרפת"

      לפני ארבע שנים, מיד לאחר הדיווח על הפיגוע באוצר התורה, בית הספר היהודי בטולוז, התיישב הקולנוען הצרפתי ניקולה בוקריף והחל לכתוב תסריט על הטרור האיסלמי במדינתו. כך החלה מסכת ייסורים שהוא לא דמיין את ממדיה. קודם כל, איש לא הסכים לשתף פעולה עם סרט שביקש לעקוב אחר עיתונאי המסתנן לתא גי'דהאיסטי בפריז, בו חברים כמה צעירים מוסלמים מן הפרברים. לאו דווקא בגלל פחד, אלא כיוון שגופי השידור והמפיקים השונים סברו שזה "סיפור זניח, פראנודי ותלוש מן המציאות", כפי שמספר הבמאי בראיון לוואלה! תרבות.

      בסופו של דבר, הצליח היוצר לגייס תקציב קטן וגם כמה שחקנים שלא נרתעו מן הפרויקט, והשלים את צילומי הסרט, "תוצרת צרפת". אך אז החל הפרק השני והכואב עוד יותר בסיפור: הפצת המותחן תוכננה לינואר 2015, אלא באותו זמן אירעו הפיגועים במערכת שרלי הבדו והיפר-כשר, והמפיץ המקורי שלו חטף פאניקה והחליט להסיר ממנו את ידיו.

      לאחר כמה חודשים, בוקריף מצא חברת הפצה אחרת, שתיכננה להעלות את הסרט לאקרנים באמצע נובמבר. כרזותיו, שהחליפו את מגדל אייפל ברובה, כבר עיטרו את תחנות הרכבת התחתית והכל היה מוכן ליציאה, ואז ספגה פריז את מתקפת הטרור העקובה מדם בתולדותיה, הדומה להפליא לזו שזוממים הגיבורים הבדיוניים של "תוצרת צרפת". בוקריף זכה לתואר נביא, אבל נאלץ להסתפק במחמאות, שכן הפוסטרים של המותחן שלו הוסרו מן המטרו, והוא עצמו נדחה שוב ובסופו של דבר נגנז והופץ ישירות ל-VOD. באווירה הציבורית שהשתררה בארצו, איש לא העז להקרין תוצר כזה באולמות.

      לכל הפחות הגניזה הגבירה את העניין הבינלאומי בסרט. נוסף לכיסוי תקשורתי גלובלי רחב, הוא גם הוקרן בפסטיבלים רבים וזכויותיו נרכשו למדינות רבות, כולל ישראל, בה הוא עולה כעת, מעט לפני יום השנה לאותו ערב מזוויע בפריז. "התחלתי לכתוב את הסרט בגלל הפיגוע נגד היהודים בטולוז" אומר הבמאי, "אז מבחינתי זו סגירת מעגל שבסופו של דבר הוא עולה אצלכם".

      תוצרת צרפת (יח"צ)
      הפוסטר שחולל מהומה. כרזת "תוצרת צרפת" (צילום: יח"צ)

      אף שעבר כבר זמן, בוקריף עדיין נסער, והוא מדבר בשטף שקשה להפסיקו. "אפשר היה למנוע את הפיגועים בשרלי הבדו והבטקלן, לו רק היינו נעמדים על הרגליים מיד לאחר הפיגוע בטולוז", אומר הבמאי, בן לאב ממוצא אלג'יראי ואם שנולדה בצרפת. "אבל בזמנו לאיש לא היה אכפת, כי זה קרה בשטח בית ספר יהודי. ככה זה – אם דעאש היה תוקף רק את היפר כשר ולא גם מערכת של עיתון אנרכיסטי, אתה חושב שמישהו היה יוצא לצעוד ברחובות למען הנטבחים היהודים? מובן שלא. כשמוחמד מראח ביצע את הפיגוע בטולוז, חשבו שהוא סתם מטורף בודד שטוף שנאה ליהדות, ולא הבינו שהוא מייצג חלק ממשהו רחב יותר שהולך להתפוצץ לנו בפנים. אחרי הפיגועים בנובמבר האחרון אמרו שזו הפעם הראשונה בה המחבלים הורגים ילדים. למה מה, בטולוז לא הרגו ילדים? בגלל האדישות הזו והשאננות הזו איבדנו ארבע שנים יקרות".

      הבמאי, לדבריו, לא הופתע לא מהטבח בשרלי הבדו ולא מזוועות נובמבר. "כולם כל הזמן אומרים לי שאני נביא, שראיתי את העתיד. עם כל הכבוד, זה ממש לא נכון", הוא מסתייג. "במהלך הסרט עשיתי תחקיר נרחב, דיברתי עם שוטרים ועם אנשי מודיעין, ולכולם היה ברור שמשהו נורא הולך לקרות. עם זאת הופתעתי מהדמיון בין התסריט שלי למציאות. זה די מטריד האמת, מה עוד שאלמנטים מתוכו כל הזמן ממשיכים להתגשם, למשל בפיגוע בניס או בפיגועים שנמנעו לאחרונה בפריז".

      בוקריף אומר גם כי הוא אמנם שמח שהמותחן שלו מופץ בישראל, אך מבחינתו, היה לו קהל יעד מרכזי אחד – הצעירים בפרברי צרפת. "הסרט הזה בשבילם", הוא מכריז. "אני רוצה שיראו אותו וילמדו ממנו שהג'יאהד זה ללוזרים, ושאם הם יילכו בדרכו, הם ימותו כמו אידיוטים. אני רוצה שיבינו שהג'יהאד זה לא האיסלאם האמיתי, אלא פשוט דרך מניפולטיבית להשתמש בו כדי להרעיל אותם ולהפיל אותם. זה סרט עם אמירה, ולכן לא אכפת לי שכל כך הרבה אנשים ראו אותו באופן פיראטי, בלי לשלם. הפעם, לא מזיז לי שגונבים ממני - העיקר שיראו את הסרט וישמעו את מה שיש לו להגיד. לכן גם ביימתי אותו כמותחן. אם הייתי עושה סרט איכות לפסטיבלים, זה לא היה מעניין את קהל היעד שלי, אבל סרטי ז'אנר בסטייל הוליוודי כן תופסים את תשומת לבם".

      יש יוצר הוליוודי מסוים שהיה לך השראה?

      "כן, סמואל פולר. הוא תמיד היה לוקח נושאים חברתיים בוערים ודן בהם באמצעות מותחנים - למשל, הגזענות ב'כלב לבן'. כמו כן, הסרטים שלו תמיד היו מהודקים, דחוסים, אפקטיביים ומלאי מחויבות פוליטית וחברתית. זה היה הכיוון שלי".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      "אם הייתי יהודי, לא הייתי יכול לעשות סרט כזה". מתוך "תוצרת צרפת" (צילום: יח"צ)

      בוקריף, החתום על כמה סרטי אקשן שלא זכו לתהודה מיוחדת במשך השנים, הגשים את שאיפותיו הפעם ו"תוצרת צרפת" מתגלה כחווית צפייה מותחת ואפקטיבית. אך למרות איכותה, ההדרה שלה במולדתה עדיין נמשכת. "שמעתי על מורים בתיכון שרצו להקרין אותו, אבל המנהל אסר עליהם", מספר היוצר, בן 53. "במקום זאת מקרינים לתלמידים כל מיני קליפים אנטי-ג'יהאדיסטים שעשויים בצורה אימבצילית לחלוטין, ובכלל לא מתכתבים עם התרבות ועם השפה של הצעירים הללו. חבל, הם פתיונות כל כך קלים ובמקום לעשות משהו נגד זה, ממשיכים להזניח אותם".

      נוסף לכל הצרות שהיו סביב הסרט, האם גם איימו עלייך אישית?

      "לא, ואתה יודע למה? כי איפה כל האיומים קורים? ברשתות החברתיות, שם לכולם יש אצבע קלה על המקלדת. אבל אין לי טוויטר ואין לי פייסבוק – לא בגלל הבלגן סביב הסרט, אלא בגלל שהדברים האלה אף פעם לא עניינו אותי. אני לגמרי מחוץ לרשת, אז גם האיומים נחסכו ממני".

      אתה חושב שהיותך בן לאב ממוצא אלג'יראי היא שבכלל איפשרה לך עשיית סרט כזה?

      "ברור. אם צרפתי ממוצא קתולי היה עושה אותו, היו אומרים שהוא איסלמופוב. אם צרפתי ממוצא יהודי היה עושה זאת, היו אומרים שהוא פרו-ציוני. עליי, מה אפשר להגיד? איך יגידו שאני שונא מוסלמים אם אבא שלי היה מוסלמי בעצמו? הייתי בעמדה המושלמת לעשות את הסרט הזה".

      יש במאים שנבהלו מאיך שהמציאות חיקתה את הסרט שלהם, ולכן ניסו להבטיח שלא תהיה כל דרך לראותו, לפחות במקומות מסוימים – כמו למשל במקרה של סטנלי קובריק ו"התפוז המכני". גם בראשך חלפה מחשבה כזו?

      "לא. ההסתייגות היחידה שהיתה לי, זה שלא רציתי להוציא את הסרט מיד לאחר הפיגועים בנובמבר, כי אמרתי לעצמי שלא נספור את השטרות בזמן שפצועים שוכבים בבתי חולים, ולצערי לאחר מכן הוחלט לבטל את הפצתו לחלוטין. אין סיבה שאבקש לגנוז אותו, כי המסר שלו חיובי עד מאוד. הוא לא מצדיק את הג'יאהד בשום צורה וגם לא מסמפט אותו, אלא מציג אותו בצורה די מרתיעה, ולדעתי יש קונצנזוס שהוא אכן כזה. אתה יודע, בימינו לכל אחד יש דעה על כל דבר וכולם מדברים שטויות על הכל, אבל אפילו בתנאים האלה, לא קם מישהו שבא ואמר ש'תוצרת צרפת' פרו-ג'יהאדיסטי או איזה שטות כזו".

      אמרת שלא רצית להפיץ את הסרט בסמוך לפיגועים בצרפת, אבל בארץ בכוונה הפיצו אותו בסמוך ליום השנה. אין לכך טעם לפגם בעיניך?

      "תשמע, אני לא ידעתי מזה בכלל, אני שומע זאת ממך. מה אני אגיד לך, זו החלטה של המפיץ, אבל זה אכן מעט מפוקפק וקצת ביזארי, אם כי העיקר שהוא יוצא. ואגיד לך גם משהו נוסף – הסיפור כאן הוא לא ה-13 בנובמבר וגם לא הפיגוע בשרלי הבדו או איזשהו תאריך או אירוע מסוים. הסיפור של הטרור האסלאמי הרבה יותר גדול מזה".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      "כל כך חבל שאוסרים על הקרנת הסרט בתיכונים בצרפת". מתוך "תוצרת צרפת"

      תמשיך לעסוק בנושא גם בסרטייך הבאים?

      "ממש לא. סיימתי עכשיו סרט על משהו אחר לגמרי, ואין לי כוונה לחזור לנושא. 'תוצרת צרפת' דפניטיבי מבחינתי, ואמרתי בו את כל מה שהיה לי לומר".

      אם כך, שלום ותודה רבה לך.

      "תודה לך, אבל רגע, רק תאמר לי – באיזה שפה הראיון יתפרסם?"

      בעברית.

      "בעברית? אם כך, תשלח לי את הכתבה בבקשה. אם זה בעברית, זה סימבולי מבחינתי, זה חשוב לי מאוד".