פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שביל בצד 39: אלבומי האינדי שיעשו את 2017

      עונת הסיכומים לפנינו ובקרוב נתחיל לסרוק את המיטב של 2016, אבל רגע לפני זה הזמן להפנות מבט אל העתיד ולסמן את ההרכבים שעשויים להכות גלים בתעשיית האינדי בשנה הבאה: מהטמפלס, דרך פונד ועד הפליימינג ליפס שחוזרים בגדול

      אם מוזיקה היתה כדורגל ומצעדי סיכום השנה היו טבלת הליגה, אז המנצחת הגדולה של השנה שעברה היתה טיים אימפלה עם אלבומה המצוין "Currents". אם סיכום השנה היה תחרות האירוויזיון (השוואה גרועה אחרונה, אני מבטיח) אז דגל המדינה אותה טיים אימפלה ייצגה בתחרות היה דגל הנאו-פסיכדליה. הם הנציגים הבולטים והמצליחים ביותר של סגנון מוזיקלי שמבעבע בעיקר בשוליים. הטאצ' הפופי שהוסיפו באלבום האחרון הצליח להנגיש אותם לקהלים רחבים יותר ושם את הסגנון על מרכז המפה. השנה מי שכנראה ייקחו את האליפות יהיו וטרני רוק (רדיוהד, ניק קייב, דיוויד בואי) או יצרני ביטים מיוסרים (פרנק אושן, בון איבר, ג'יימס בלייק) אבל על הספסל מתחממים להם כבר כמה סינגלים והרכבים עם סיכוי לא רע להכות גלים ב-2017. שני הטורים הבאים יסכמו את השנה, השבוע אנחנו עם הפנים קדימה:


      Temples - Certainty

      לפני שנתיים הוציאה הרביעייה הבריטית טמפלס אלבם בכורה מצוין בשם "Sun Structures". מה שמשעשע בסינגל החדש שלהם, שמתחבר היטב לפסקת הפתיחה של טור זה, הוא שהמהלך שהם עשו עם השיר החדש הוא כמעט פארודי בניסיון שלהם להיות טיים אימפלה. כאילו ישבו באולפן ואמרו למפיק "תעשה לי כמו שלהם". השינוי אותו שינוי – מחפירות פסיכדליות מבוססות כלים חיים לוויב פופי מסונטז. אין בזה רע כמובן, במיוחד כשהתוצאה מדבקת במיוחד. אם אלבום הבכורה שם אותם על משבצת הרטרו, הרי שהאלבום החדש נשמע כמו העתיד. לטיים אימפלה הניסיון הצליח, לטמפלס כרגע הוא נראה מבטיח.

      Pond - 3000 Megatons

      אם הקשר בין האימפלות לטמפלס הוא אסוציאטיבי, הרי שבינם לבין פונד יש ממש קשר דם. ההרכב של ניק אלברוק (לשעבר הבסיסט של טיים אימפלה) וג'יי ווטסון (עדיין המתופף שלהם) תמיד עבד במקביל כמעין פרויקט צד של אנשי הצד של קווין פארקר. ככל שלהקת האם גדלה כך גם תשומת הלב שקיבלה להקת הבת. האלבום הקודם, "Man it Feels Like Space Again" (אחד מאלבומי 2015 של טור זה), עדיין חסה תחת הצל של "Currents" ולכן מעניין יהיה לראות מה יהיה הדבר הבא שישחררו וכיצד יתקבל. שני הסינגלים הראשונים עדיין לא הגיעו לרמה של "Elvis Flaming Star" או "Sitting Up on a Crane" מהקודם אבל אנחנו בהחלט מתקרבים לשם. והסאונד? ובכן את האלבום החדש הפיק קווין פארקר וזו הפעם האחרונה שהוא או להקתו יוזכרו ברשימה הזו.

      ??The Flaming Lips - How

      יש מעריצים, ואני ביניהם, שעדיין מחכים לפולו אפ ראוי ל-"Yoshimi Battles the Pink Robots" מ-2002 (הפסגה היצירתית) ול-"At War with the Mystics" מ-2006 (האחרון שלהם שבאמת הזיז בי משהו). ואולי זו פשוט הסבלנות שלי שירדה לכמות הרעש המטאפורי והממשי שהם מייצרים. פה שיתוף פעולה עם מיילי סיירוס, שם אלבום מחווה עטור אורחים, ובאמצע אלבומים רשמיים עם יותר מדי אקספרימנטליזם ומעט מדי נשמה. לכן השיר החדש (וגם קודמו "The Castle") הם כמו אוויר לנשימה. סוף סוף אפשר להקשיב להם. סוף סוף אפשר לשמוע גם שיש להם מה להגיד. הקליפ – צבעוני ופסיכדלי כרגיל, שם האלבום "Oczy Mlody" לא מבשר טובות למחפשי הקוהרנטיות. אבל כמה כיף להתמסר לבלדה איכותית של הפליימינג ליפס. כבר שכחתי איך זה מרגיש.

      Dungen - Achmed flyger

      בניגוד לשלוש הלהקות מלמעלה שאלבומיהם צפויים לצאת בתחילת 2017, האלבום החדש של Dungen יוצא ממש השבוע. על ההרכב השבדי כבר הרחבתי כשיצא אלבומם הקודם, אבל שווה לציין את הפרויקט החדש שלהם "Häxan" (מבוטא חסן, כשם ההרכב הישראלי שמאוית באופן דומה). חברי ההרכב שילבו יצירות אינסטרומנטליות באלבומיהם בעבר, אך זו הפעם הראשונה שהם מוציאים אלבום אינסטרומנטלי שלם. הוא מבוסס על פסקול שהם יצרו לסרט מ-1926 בשם "The Adventures Of Prince Achmed" ובוצע בהופעות לפני כמה שנים. לא אלבום להתחיל איתו אם אתם לא מכירים את הלהקה (הייתי ממליץ על "4" מ-2008 או על שני האלבומים שיצאו אחריו) אבל בהחלט מתנה מענגת למעריצים.

      Kjartan Sveinsson - Teil I

      כמו האלבום הקודם גם כאן אנו מדברים על אלבום שיצא השבוע, אך בניגוד לשאר ההרכבים ברשימה כאן אנחנו מתרחקים מהפסיכדליה אל... האופרה. ההרכב האיסלנדי סיגור רוס תמיד פלירטט עם אלמנטים קלאסיים ביצירותיהם. הקלידן קירטן סוויינסון עזב את ההרכב ב-2013, השנה שבה סיגור רוס לקחו את הסאונד שלהם לאזורים אינדסטריאליים (מעניין אם זה קשור), וכעת חוזר עם אלבום סולו שהוא לא פחות מאשר אופרה בארבעה חלקים - "Der Klang der Offenbarung des Göttlichen" (בגרמנית "צליל ההתגלות האלוהית"). כותב שורות אלו לא חובב או מבין גדול באופרה וכנראה לא היה נתקל באלבום לולא ההקשר הסיגור רוסי, אבל כדי ליהנות מהקטע האינסטרומנטלי הפותח "Teil I" באמת שלא צריך יותר מזוג אוזניים. במיוחד אם אתם מחובבי הלהקה או שבעקבותיה יצא לכם להתוודע לסצנה הקלאסית אקספרימנטלית באיסלנד (אולפור ארנלדס, יוהן יוהנסון).