וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מזל טלה: קלאודיה פיניירו מציבה ב"מזל קטן", שוב, מראה מול החברה בארגנטינה

28.11.2016 / 0:00

הספר החדש של פיניירו ממשיך לחזק את מעמדה כאחד הקולות המקוריים והמעניינים יותר שפועלים כיום בספרות הדרום אמריקאית ועושה זאת בבוטות, בישירות ולעתים על גבול הגסות

הרומן של הסופרת הארגנטינאית קלאודיה פיניירו עם ציבור הקוראים בישראל נמשך כבר כמה שנים. "האלמנות של ימי חמישי" ו"אלנה יודעת", שני ספריה שתורגמו לעברית על ידי רינת שניידובר בהוצאת כתר, התקבלו כאן באהדה גדולה ומוצדקת. בשנת 2012 פיניירו אפילו השתתפה בפסטיבל הסופרים הבינלאומי במשכנות שאננים. סיפור האהבה הזה נמשך עם ספרה החדש, "מזל קטן", שרואה כאן אור זמן קצר לאחר פרסומו בארגנטינה. גם הפעם פיניירו לא מאכזבת, וממשיכה לחזק את מעמדה כאחד הקולות המקוריים והמעניינים יותר שפועלים כיום בספרות הדרום אמריקאית בפרט והבינלאומית בכלל.

מבחינות רבות, "מזל קטן" נמצא בדיוק באמצע הדרך בין חיי הזוהר המזויפים אך נוצצים של "האלמנות של ימי חמישי" המהנה לבין העליבות והייאוש של "אלנה יודעת" המדכא עד עפר. קשה לתאר את עלילתו בלי לחשוף פרטים שנועדו להתגלות בהדרגה, אז עדיף להסתפק במינימום ההכרחי. עלילתו מתחילה כאשר מרי לוהאן, תושבת בוסטון מזה עשרים שנה, חוזרת לראשונה למולדתה ארגנטינה ולעיירת מגוריה טמפרליי, פרבר מנומנם ונעדר ייחוד של בואנוס איירס. מטרתו המוצהרת של הביקור היא ביצוע הערכה של בית ספר אנגלי מקומי, המבקש לקבל את תו האיכות של המכון החינוכי שבו מרי עובדת. אלא שלא מדובר בעוד ביקור מולדת ידידותי - מרי עזבה את טמפרליי בסערה בעקבות אסון נורא שפקד אותה ושבעקבותיו היא נעשתה לאדם שנוא ומנודה. אמנם בשני העשורים שחלפו מאז השתנו שמה של מרי (שנקראה בעבר מרילה לאוריה, ועוד לפני כן מריה אלנה פוחול), המראה החיצוני שלה, ואפילו הקול והמבטא, אבל היא עדיין אחוזת אימה מהמפגש המחודש עם מחוזות עלומיה וחרדה מהאפשרות שמישהו משונאיה - או גרוע מכך, מאוהביה - יזהה אותה, מה שכמובן קורה. כך, נאלצת מרי להתעמת בעת ובעונה אחת עם השדים מעברה, עם ההשלכות העכשוויות של אותן בחירות אומללות שהיא ביצעה אי אז, וגם עם ימי ילדותה הלא מאושרים כבת יחידה לאם חולת נפש ואב חסר אונים, ועם נישואיה בגיל צעיר לגבר שמעולם לא אהב אותה באמת.

טו?ב לבם של קוראים

"מזל קטן" הוא ספר על טיפול, על התאוששות ועל החלמה. הגיבורה שלו, כפי שנוהג לומר בן זוגה הצפון-אמריקאי, היא אמנם אישה פגועה אבל לא אישה שבורה, כי מה ששבור כבר אי אפשר לתקן. "המזל הקטן" שלה, שעל שמו נקרא הספר, אמנם סידר לה בסופו של דבר אהבה גדולה, ואולי גם הציל את חייה, אבל אין בכך כדי לבטל את חוסר המזל הגדול - צירוף מקרים שרירותי ואומלל, כמעט אקראי, כזה שיכול היה לקרות לכל אחד אבל קרה דווקא לה - שהביא עליה את הטרגדיה. עם זאת, מרי מתעקשת להמשיך לחיות, ועל אף המשא הבלתי נתפש שרובץ עליה, אפילו מצליחה לחוות כמה רגעי אושר. זאת, במידה רבה, בזכות "טו?ב לבם של זרים" (כפי שנקרא חלקו השני של הספר, במחווה ל"חשמלית ושמה תשוקה" של טנסי וויליאמס), ובייחוד זה של בן הזוג הבוסטוני, שלוקח אותה תחת חסותו ברגעיה הקשים ביותר, מצליח לשקם אותה, וכעבור שנים גם גורם לה להתעמת לראשונה עם השבר הגדול של חייה. בגוף ראשון, ובזגזוג בין זמן עבר וזמן הווה, מתארת פיניירו ללא הרף את ההתחבטויות הפנימיות, המשברים וסערות הנפש של גיבורת ספרה. התיאורים האלה מצליחים לגעת בנפשו של הקורא בזכות הישירות והבוטות (לפעמים על גבול הגסות) שבכתיבתה, שבד בבד מצליחה להיות גם רגישה ואנושית. בזכות זאת, ולמרות הנושאים הקשים שבהם הוא עוסק, "מזל קטן" רחוק מלהיות מדכא כמו "אלנה יודעת", וכולל גם לא מעט רגעים אופטימיים, לרבות סצנת סיום שלא תותיר אף עין יבשה.

מעבר לכך, "מזל קטן" הוא ספר על האהבה חסרת הגבולות של הורה לילדיו וגם על המתח שבין האהבה הזאת לבין חוסר הכשירות להתמודד עם המשא הכבד של ההורות. המתח הזה בא לידי ביטוי, בין השאר, בתיאור המדויק עד כאב של פיניירו את הרגע שבו הופכים בני זוג צעירים ונהנתנים להורים. העולם שלהם ושל חבריהם, שעד אז כלל בעיקר בילויים, חופשות וחיי חברה שוקקים, משתנה באחת כאשר באים לעולם הצאצאים הראשונים, אז "חדל המשחק מלהתקיים. כבר לא היה אפשר 'לעשות בכאילו', לא היה אפשר עוד לשחק 'במשפחה'. ילד הוא דבר אמיתי, הוא בוכה באמת, הוא נצמד לפטמה באמת, הוא מחייך באמת, הוא עושה קקי באמת. בשלב ההוא היינו מודעים לכך שהחיים השתנו באמת. עד אז אפשר היה להעמיד פנים לגבי כל דבר, אפילו להעמיד פני מאוהב. מעכשיו והלאה כבר אי אפשר" (עמ' 119). ואם כבר העמדת פנים, גם כאן, כמו בספריה הקודמים, פיניירו לא מוותרת על הביקורת הישירה והנוקבת כלפי הצביעות של החברה הבורגנית הארגנטינאית - במקרה הזה, הצביעות של אנשי המעמד הבינוני-גבוה בפרברי השינה האפרוריים, שאינה שונה בהרבה מזו של העשירים בני הקהילות המוגנות מ"האלמנות של ימי חמישי". הצביעות הזו, הרשת הקהילתית המזויפת, שמתיימרת לתמוך בחבריה כל עוד החיים מתנהלים כסדרם אך לא תהסס להתכחש להם ולהתנער מהם בשעת משבר אמיתי, היא כמובן לא ייחודית לארגנטינה. במובן זה ובמובנים רבים אחרים, "מזל קטן" הוא רומן מערבי-אוניברסלי יותר מאשר לטינו-אמריקאי, ונראה שעלילתו היתה יכולה להתרחש כמו שהיא בכל חברה שבעה אחרת.

ראויה לציון ההשקעה בספר ובקוראיו מצד הוצאת תשע נשמות, מגלגוליה של הוצאת זיקית ז"ל הזכורה לטוב. התרגום המוקפד של יוסי טל, עריכת התרגום של דניס הרן בן-דור, העיצוב הגרפי של דוד בן הרא"ש, הדפים האיכותיים, הגישה החינמית למהדורה המוקלטת של הרומן דרך אפליקציית iCast, ואפילו רצועת הקומיקס החתולית של יותם פישביין הופכים את "מזל קטן" לספר שנעים להחזיק ביד ונעים לקרוא. במציאות פוסט-חוק הספרים הנוכחית, שבה ספר הוא מוצר כמעט חד-פעמי, כזה שקונים במשקל וזורקים אחרי השימוש, משמח לגלות שאפשר גם לעשות את זה אחרת.

seperator

"מזל קטן" מאת קלאודיה פיניירו. מספרדית: יוסי טל. הוצאת תשע נשמות. 252 עמודים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully