לקראת היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, שחל מחרתיים (3 בדצמבר), נערך דירוג הנגישות לתיאטראות העירוניים ב-20 הערים הגדולות בישראל. מהדירוג, שהגיע לידי וואלה! תרבות, עולה כי למקומות הגבוהים ביותר מבחינת הנגישות עבור אנשים עם מוגבלויות הגיעו התיאטראות העירוניים היכל התרבות בפתח-תקווה, היכל לאמנויות הבמה בהרצליה ובית האמנויות בהוד השרון. בתחתית הרשימה ממומקמים התיאטראות העירוניים היכל התרבות בכרמיאל, מרכז התרבות ע"ש מחמוד דרוויש בנצרת ומרכז הפיס בבני-ברק במקום האחרון. עוד עולה מהדירוג כי תיאטראות ב-4 ערים גדולות מדשדשים עם דירוג בין המקומות 7 ל-16 בלבד: תיאטרון ירושלים, תיאטרון הקאמרי בתל אביב, הסינמטק בחיפה ותיאטרון באר-שבע.
המחקר נעשה על-ידי קבוצת "סיירת נגישות" במסגרת "מדד הנגישות וההשתתפות העירוני 2016", ביוזמת קרן משפחת רודרמן והקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון. הוא בחן מספר פרמטרים של נגישות בתיאטראות ב-19 רשויות מקומיות בישראל (תיאטרון אחד בכל עיר), שנבחרו באופן אקראי. בין היתר, נבדקה הימצאותה של חנייה לנכים בקרבת הכניסה, האפשרות להיכנס למקום עם כסא גלגלים, הזמינות והאיכות של שלטי הכוונה, מספר המושבים המוקצים לאנשים עם כיסאות גלגלים, קיומה של מעלית נגישה, נגישות קופות הכרטיסים, עמדת המודיעין ושירותי הנכים. ציון שבין 1 ל-4 ניתן עבור כל פרמטר, ולאחר מכן חושב ממוצע התשובות.
דירוג נגישות התיאטראות העירוניים בישראל (הציונים נעים בין 1 ל-4):
מקום ראשון: היכל התרבות בפתח תקווה ציון 3.9
מקום 2: היכל לאמנויות הבמה בהרצליה ציון 3.8
מקום 3: בית האמנויות בהוד השרון ציון 3.7
מקום 4: היכל התרבות באשקלון ציון 3.6
מקומות 5 ו-6 במשותף: בית העם ברחובות ומרכז אמנויות הבמה חמש בשוהם ציון 3.5
מקומות 7, 8 ו-9: תיאטרון יהלום ברמת גן, היכל התרבות בראשון לציון ותיאטרון ירושלים ציון 3.3
מקומות 10 ו-11: רנה שני בטבריה והמשכן לאמנויות הבמה באשדוד ציון 3.2
מקום 12: היכל התרבות בנתניה ציון 3.1
מקומות 13 ו-14: רנה שני בחדרה ותיאטרון הקאמרי בתל אביב ציון 2.8
מקום 15: הסינמטק בחיפה ציון 2.7
מקום 16: תיאטרון באר שבע ציון 2.6
מקום 17: היכל התרבות בכרמיאל ציון 2.5
מקום 18: מרכז התרבות ע"ש מחמוד דרוויש בנצרת ציון 2.3
מקום 19 ואחרון: מרכז הפיס בבני ברק ציון 1.3
שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן, מסרה: "נגישות לתרבות היא אחת מאבני הבוחן המשמעותיות להבנת החברה בה אנו חיים. הדבר נכון במיוחד לנוכח השיעור הגבוה של אנשים עם מוגבלויות, אשר הינם צרכני תרבות מובהקים. ממצאי הסיירת מעוררים אופטימיות במובן זה שחלק מהערים עברו כברת דרך בהעלאת המודעות לנושא ובשיפור התשתיות. במקומות אחרים ישנה עוד עבודה רבה ויש לקוות כי ממצאי הסיירת יטלטלו ויובילו לשינוי".