אש ותמרות עשן: הלהיטים החמים של 2016 על שולחן הניתוחים

סוף 2016 בפתח, ואין כמו סיכומים חדשים ומרשרשים כמו נייר צלופן מנצנץ כדי לאפשר ל- 2016 את היציאה הדרמטית שהיא ראויה לה. לא בכל שנה נבחר זמר בתור זוכה בפרס נובל לספרות, לא כל שכן לא בכל שנה אותו זמר שנבחר בהפתעה, בועט בעיטה ספרותית ענוגה בישבנו של פאנל השופטים ומספר שהוא עסוק בהתחייבויות קודמות (תור לשיננית?) ולא יוכל להגיע לקבל את הפרס.


אז הנה ארבע סוכריות מתוקות. זמרים שראוי, חשוב ואף כדאי לנתח כמה בתי שיר שלהם מבחינה ספרותית, שהלא אין לדעת - אולי יזכו את העולם בנובל הספרותי של שנת 2017? מכל זמר או זמרת בחרתי שיר וממנו דגמתי ותרגמתי תרגום חופשי של בית אחד וכן של פזמון. ראשונה בחרתי את הזמרת האלמותית אדל, ללא ספק אחת האהובות, המסקרנות, המוזיקליות והמגוונות שכבשו את קהל אוהבי המוזיקה בשנים האחרונות.

הייתי חזקה מדי, אתה רעדת
לא יכולתי להתמודד עם החום והלהט שעלה (עלה)
ממממ... בייבי, אני עדיין עולה
רצתי, אתה הלכת
לא יכולת לעמוד בקצב, נפלת (נפלת)
ממממ... יש רק דרך אחת למטה.

אני מוותרת עליך
סלחתי לכל.
שחררת אותי לחופשי, הו...
שלח את אהבתי לאהובתך החדשה
טפל בה יפה יותר.
אנחנו צריכים לשחרר את רוחות הרפאים שלנו
שנינו יודעים שאנחנו כבר לא ילדים.

בבית שלפנינו אדל עושה הבחנה בין הדמות שלה לדמות האהוב שלה. היא חזקה – הוא רועד. היא לא יכולה להתמודד עם הלהט אך בכל זאת עלתה והתקדמה (בסולם הדרגות? אולי רמז לאיקרוס שעולה לכיוון השמש עם כנפיים מודבקות בדונג?) אבל שוב, אהובה לא יכולה לעמוד בקצב שלה. היא אישה. היא פמיניסטית חזקה. היא רצה והוא מתקשה לרוץ ורק הולך (אכל יותר מדי? לא עושה ספורט?) – וכאן, אדל מכניסה את המוטיב שכובש את העולם המודרני. ספורט יפה לבריאות. בלי ספורט, בלי כושר, לא תוכל לרוץ. תישאר מאחור, היא תעלה מעלה מעלה, הוא ייפול למטה. השמש תצרוב את כנפי הדונג שלו, הוא ייחלש וייפול בעוד היא, האישה, הדיווה, תנסוק מעלה.

בפזמון אנחנו ממשיכים לראות את תכונותיה של הזמרת המוכשרת. הפעם היא משתמשת במוטיבים דתיים. היא סולחת. היא מעניקה את אהבתה לאישה החדשה, האחרת. היא נותנת את הלחי השנייה בדיוק כמו ישו. בפזמון משלבת אדל מוטיבים דתיים עם מוטיבים ניו אייג'יים. שחרר, היא אומרת לאהובה הקודם. בוא נשחרר את רוחות הרפאים שלנו, ככה נוכל למעשה להמשיך הלאה. טפל בה יפה יותר, היא מעניקה בטובה עצה נשית, נוצרית וחומלת. תן לה יותר משנתת לי. ללא ספק, אדל נושפת בעורפו של דילן כל הדרך לשטוקהולם.

נעבור כעת לשירו של DJ Snake למילותיו של ר' ג'סטין ביבר שליט"א. ג'סטין כידוע, עלם חמודות שנודע כבר בגילו הצעיר כפרח עתידי ל"מועדון ה-27", כוכב יוטיוב שעלה לגדולה וכבש פסגות בעיקר כשהוא שיכור, חבוט, חצי עירום, בתחתונים או בחיתול, עושה בושות לאמא ואבא כשבקושי מלאו לו 20. אבל למי איכפת? בואו נבחן את כישוריו וסיכוייו של ביבר לזכות בנובל הבא, או אולי כשושבין שיאחז בכנף מעילה של אדל? גם כאן, יש לנו בית ופזמון לדגימה.

פעם האמנתי
בערנו על ס?פ?ו? של משהו יפהפה
משהו יפהפה
מכרנו חלום
עשן ומראות שמרו עלינו בהמתנה לנס
לנס

בבית הזה ביבר מכה על חטא. הוא מספר שנהג להאמין. הוא לא מאמין היום, האמונה אבדה לו. אבל כידוע, ישו סולח ושוכח. כל בניו מאמינים ויאמינו גם אם אמונתם התפוגגה. ג'סטין מספר שהוא האמין שהוא ואהובתו בערו על סף של משהו יפהפה, מופלא. המוטיב הדתי חוזר פה. ומהדהד התכתבות תנ"כית עם הסנה שלא או?כ??ל, אותו סנה שמשה רבנו השיל את נעליו מעל רגליו וריבונו של עולם נגלה לו. ואיך אנחנו יודעים שביבר רומז כאן לאלמנטים דתיים באמונתו שאבדה? כי בשורה הבאה הוא מזכיר את הנס. הנס שארע כשהוא האמין בזמנו, שהם יושבים על סף משהו יפהפה. עשן ומראות (חיזיון אור קולי? אלוהים בהתגלות מול משה? יותר מדי ג'וינטים?) כל אלה החזיקו את זוג האוהבים בתחושת הנס שקרה להם. לא סתם קראתי לבחור ר' ג'סטין ביבר שליט"א. האיש מאמין בכל לבו. אבל עכשיו הוא במשבר אמונה. כל זה קרה בעבר. והיום? בואו נעבור לפזמון.

אל תוותרי, נה-נה-נה
אני לא מוותר, נה-נה-נה
תני לי לאהוב אותך
תני לי לאהוב אותך
אל תוותרי, נה-נה-נה
אני לא מוותר, נה-נה-נה
תני לי לאהוב אותך
תני לי לאהוב אותך
הו, בייבי, בייבי

ביבר לא זונח את האמונה. הוא מתחנן לאהובתו שלא תוותר וגם הוא לא יוותר. תוספת הנה-נה-נה, היא תוספת עדכנית. ביבר עושה חיבור בין ימים עברו לימינו אלה גם בשפה ובסלנג. הוא אומר לאהובתו "נה-נה-נה" (דמיינו אצבע משולשת או כף יד פרושה והודפת מול הקהל או מול האהובה שהוא מדבר אליה, כאילו אומר: 'נה, אני אראה לך' מה זה, או 'נה, אני אראה לכם מה זה, אני צודק וזהו'). ואז הוא מרכך את ביטוי הנחרצות וההתנשאות ומבקש בשברון לב, "תני לי לאהוב אותך". השורה חוזרת פעמיים לצורך ההדגש של חוסר האונים, של התחנונים והכמיהה. והשורה האחרונה, נשברת בקול ענות חלושה, 'הו, בייבי, בייבי'. האיש איבד כבר את כל הכבוד העצמי שלו והפך סמרטוט רצפה אחרי ששפך מים על האש שלא כבתה בבית הקודם. בזכות האלמנטים הדתיים שמשתלבים עם מודרניזם – אפשר להעניק לו בהחלט מועמדות לנובל 2017.

אנחנו צועדים בבטחה אל המועמדת השלישית והמרהיבה שלנו, סיה. הזמרת האוסטרלית, שכבשה אותנו בהופעה האחרונה שלה בארץ ויש לה קהל אוהדים נלהב בכל העולם, הביאה לנו גם השנה להיטים ענקיים, שבאחד מהם היא מפעילה את הקהל בקפיצות חימום. שימו לב להקדמה הפותחת את השיר.

לכי על זה, ילדה,
תשתוללי עם זה, ילדה
תראי להם את זה, ילדה (באדה, באנג באנג)
תסתובבי עם זה, ילדה
תרקדי עם זה, ילדה
לכי עם זה, ילדה (באדה, באנג באנג)

אם זה לא שיר לחימום או לפני משחק כדורגל, אז אני לא יודעת שיר חימום מהו. סיה משלבת כאן יחד עם הפרטנר, שון פול, חימום עם עישון שגורם לכך שהריקוד והסיבוב יהיו עזים יותר, חזקים יותר ופסיכדליים יותר, אחרת לשם מה הבאנג פה? ועוד פעמיים? הם מעבירים אותו פעמיים ביניהם, לחימום האווירה והקצב. ואז סיה פונה לבית הראשון. החימום עשה את שלו.

בואו, בואו, הדליקו את הרדיו
זהו יום שישי בערב ואני לא אתעכב יותר מדי,
חייבת לסדר את השיער שלי ולשים מייק אפ,
זהו יום שישי ואני לא אתעכב יותר מדי.

היא פואטית מאוד, סיה. הקצב שלה הולם ברצפה, היא משאירה את הקהל רוקד, מסתובב, מעשן. יש קצב, יש מוזיקה, יש עשן. היא אינטראקטיבית. מפעילה את הקהל עד שהיא מסיימת להתאפר, לחפוף, לייבש שיער, מותירה לנו פואטיקה אתנית שנושקת לספרות ומעמידה את עצמה בתור לנובל הבא.

הרביעית והאחרונה לטור הזה היא אריאנה גרנדה. הפעם יש לנו מועמדת שקשה להתחרות בה: היא פמיניסטית, בועטת במוסכמות ולא רואה ממטר. בדיוק כמו שגברים אוהבים לאהוב ונשים אוהבות לשנוא.

לא צריכה רשות
עשיתי את ההחלטה שלי לבדוק את הגבולות שלי
כי זה העסק שלי, אלוהים ע?ד?י.
אני אתחיל את מה שאסיים
לא צריכה לחכות ולהתעכב,
לוקחת שליטה על הרגע הזה,
אני נעולה וטעונה
לגמרי ממוקדת, עם ראש פתוח.

מה אומרת לנו אריאנה יפת המראה בבית הראשון? היא אישה חזקה וחופשית. היא בוחנת את הגבולות שלה, אבל בה בעת היא נעולה וטעונה. היא ממוקדת מטרה ותשיג אותך ואתה תילכד כמו זבוב בתוך קורי עכביש. אריאנה מביאה לכאן פמיניזם טהור. אף אחד לא מחליט בשבילה. אף אחד לא עומד בדרכה. היא מלאת להט ותשוקה, יש לה ראש פתוח לספוג הכול. היא מהתלת בקורא הזכרי. שואבת ביטויים מעולמו המצ'ואיסטי. טעונה כמו מחסנית באקדח. אבל בעצם היא משחקת בו, בגבר, ותשתמש בנשק שלה. תראו איך היא ממשיכה בפזמון:

כל מה שיש לך, עור לעור, אוי, אלוהים
אל תפסיק, גבר
משהו בך גורם לי להרגיש כמו אישה מסוכנת
משהו בך, משהו בך, משהו בך
גורם לי לרצות לעשות דברים שאסור לי לעשות
משהו בך, משהו בך, משהו בך


אל תתבלבלו עם הפזמון הזה. הוא עמוק, יש בו מסר חברתי, וגם קריאה לעזרה. הכוח של אריאנה מהבית הקודם, מתפוגג בבית הזה. היא קוראת לאלוהים שיעזור לה (עוד אחת שחוזרת לאמונה דתית כשמשהו קצת קשה קורה בחייה). היא מרגישה שהיא זקוקה לעזרה כי היא חשה שהיא צועדת באזור שגורם לה להיות מסוכנת. ועכשיו יש לנו הפתעה. אריאנה פורצת פה במסר חברתי למען קהילת כבדי השמיעה. היא חוזרת על "משהו בך, משהו בך, משהו בך" שש פעמים בארבע שורות קצרות. גם קוראי השפתיים יוכלו לפענח את מה שהיא אומרת. לדעתי, יש פה התעלות של משוררת אמיתית. שילוב של מוטיבים חברתיים ועזרה לנזקקים, יחד עם קריאה לאלוהים, פמיניזם מרוכך וסכנה אורבת.

אני יכולה כבר לדמיין את אדל עולה לקחת את הפרס ובשולי השמלה אוחזים השושבינים, ג'סטין, סיה ואריאנה, מסביב אש, תמרות עשן, באנגים, להקת "קול ודממה" וישו צועד על המים שלוב זרוע עם משה רבנו.

יעל שכנאי היא סופרת, מו"ל ועורכת ראשית בהוצאת רימונים.

המצעד השנתי של גלגלצ מתקרב ומגיע, וישודר במקביל באולפן השקוף של וואלה! NEWS. מה יהיה שיר השנה? מי יהיו אנשי השנה במוזיקה? ומה השיר הגרוע של השנה? אתם מחליטים! דרגו עכשיו את המצעד ואולי תזכו בחבילה זוגית להופעה של ברונו מארס בברלין מתנת וואלה! טורס.