עמוק מתחת לחגורה: "האח הגדול" הופך מטרידים מיניים לדבילים קלילים

בסרטון: קטע מתוך הפרק השני של "האח הגדול 8"

"איפה את גרה עכשיו בפלורנטין?"
"אברבאנל"
"בוא'נה, פגז שם, אה?"
"כן, אני מתה על האזור"
"אני מת על הרחוב הזה. עם מי את גרה שם?"
"עם הבן זוג שלי"
"כן? כמה זמן אתם ביחד? הרבה?"
"שבעה חודשים"
"יפה, הוא כאילו, הוא... גבר רגיל?"
"בטח, מה?"
"לא, אני לא יודע. אולי גם הוא עשה איזה..."
"לא, מה הקשר? למה אתה חושב ככה?"
"אבל לא הבנתי, רגע. סתם, אני שואל שאלה זה... כאילו, מה, עושים בניתוח כאילו ציצי, באווירה טובה? רגיל?"
"בטח, אני, אם אני מתפשטת עכשיו, אני אישה לכל דבר"
"וה...'אבנר'? הלך? הלך לעולמו?"
"הלך לעולמו"
"לא, אני לא יודע, זה מסקרן אותי. אני לא יודע איפה לשאול, איפה זה"
"הבנתי"
"והחבר, כאילו... "הוא בעניין כאילו? הכל באווירה טובה איתו? אין בעיה?"
"למה שתהיה בעיה?"
"לא, כאילו... הוא מודע להכל? מבין את העניין?"
"אה בטח, הוא גם מכיר אותי לפני, הוא מכיר אותי בתור בן"
"אני לא מאמין לך. אבל יש כאילו... לא, לא הבנתי... יש ציץ? הכל? באווירה טובה? הכל עומד, הכל פיקס?"
"מה זאת אומרת? כן, מה, זה מה שיש לי"

יש מאות מדריכים מפורטים ברשת שחזי חיים יכול לעיין בהם בהקשר ל"מה ראוי ולא ראוי לשאול אדם זר". למשל, לא הייתי הולכת לחזי חיים ושואלת, "אז אתה גר בנווה אילן? מתה על האזור הזה.... ורגע, אתה אימפוטנט? וואלה, ו... לפעמים אתה גומר? זאת אומרת... מה ספירת הזרע שלך? כאילו, אני סקרנית... ושיער מהתחת, אתה מוריד?". ומי זה בכלל חזי חיים? עד שלא נפל על תאלין אבו חנא, הוא היה חסר זהות – אלא שברגע אחד הפך מדייר אלמוני לממלא המשאלות של יורם זק, זה שפתר בחצי דקת עריכה את תעלומת החלציים הגדולה של העונה.

עכשיו זה כבר לא אקראי לחלוטין – 'ההוא עיוור, זאת טרנסית, היא דוסית' - אלא יותר מרצה ומעמיק. "איפה את גרה עכשיו?", שאל חיים וסגר את זה ב"רגע, יש ציצי באווירה טובה? ומה עם ה'אבנר'?", ושפך אור על המפשעה החשוכה ביותר של בית האח הגדול. והשמש בנווה אילן המשיכה לזרוח, מעל הטרנספוביה, מעל ההטרדות המילוליות ומעל הבורות שהיא קומית.

אבל הבעיה היא לא חזי. גם לא הדייר האחר שכינה את תאלין "אחלה גבר" בתחילת הפרק. הם רק תוצרי לוואי, ממלאי מקום וזמן. הבעיה היא יורם זק, שהפך הטרדה מינית פר אקסלנס לבדיחה של אדם כאילו מגושם. לא סמי-הטרדה, לא הצקה, לא צחוקים ולא "רק" קרקס להט"בי שהוא ריטואל ריאליטי, אלא הטרדה מינית שהלכה רחוק מדי, והודבק לה פסקול של טיפשים שלא מודעים לכך שהם טיפשים, עם הצלילים שמסגירים שאתה טמבל חסר תקנה וכולם צריכים לצחוק עליך עכשיו.

הקטע הזה עבר בזריזות, כמו דאחקה שנושאת בתוכה פרט מידע מעניין, אבל גם עם מיני קלוז-אפים שמסגירים את הנפש המתהפכת של תאלין. היא ידעה לאן היא נכנסת ואיזו משבצת היא ממלאה. זה כבר כמעט עידן הפוסט-ריאליטי וזאת לא זירה לתמימים – וסביר להניח שגם ידעה שתישאל שאלות אינטימיות מאנשים חסרי ידע. אבל הפלישה של חזי לתחתונים שלה, לבגד הים שלה, לאיברים שלה, היתה אמורה להיעצר הרבה קודם לכן. ואם לא להיעצר או להיגנז, אז לכל הפחות להיערך בצורה אחרת לתכנית המשודרת: בנזיפה, בהסחת דעת, או בכל טריק טלוויזיוני מפגר אחר.

יוצרי הריאליטי הם לא אלה שיקפצו ראשונים לבחון את גבולות המוסר והם בטח לא אלה שיעוררו מהפכות חברתיות. אבל יש משהו כל כך חסר אחריות, מעלים עין ומרגיז בקטעים שאמורים להיקבר בארכיונים של חדרי העריכה, אך במקום זה משודרים עם תוספות שנותנות להם נפח קלולסי, חמוד ובלתי מזיק. ואם יש דבר יותר מצחין מפלישה לטריטוריה, מהטרדות מיניות או מטרנספוביה מופגנת, זה הפיכת סצנות עברייניות ללגיטימיות וקלילות. והיום, מי שצריך להתהלך עם פסקול של טיפשים שלא מודעים לכך שהם טיפשים הוא לא בהכרח חזי.