נושאים חמים

שוברים שתיקה: "המרגל סנודן" חושף את האמת על הממשל האמריקאי, אך לא עשוי טוב

הסרט של אוליבר סטון על פי סיפורו של אדוארד סנודן הוא הכי אקטואלי שיכול להיות, אבל מבוים בסגנון שמזכיר פנטזיית ערפדים קיטשית או סדרת ריגול זניחה

דירוג כוכבים לסרטים -3 כוכבים

הוא היה פטריוט אמריקאי, האמין שארצות הברית היא המדינה הטובה בעולם והקריב את גופו למען הצבא שלה, אבל אז חזר בתשובה. חשיפתו לדרך שבה ארצו מנהלת את מלחמותיה גרמה לו להתפכח, ולהבין כי מנהיגי המדינה הוליכו אותו ואת הציבור שולל. כל שנותר לו זה לצאת נגדם באומץ לב ולגלות את האמת עליהם ועל האומה לציבור, מה שהוביל לקטלוגו כבוגד - זאת על אף שלא התנכר למולדתו מתוך שנאה כלפיה, אלא דווקא מתוך אהבת אמת ורצון להציל אותה מעצמה.

זה הסיפור של אדוארד סנודן, חייל קרבי שבגלל פגיעה פיזית עבר לסוכנות לביטחון לאומי, גילה כי בשם המאבק למען הגנה על שלום העולם, מרשה לעצמה לכאורה הממשלה האמריקאית לחדור לפרטיותו של כל אזרח בתבל, הדליף את כל מה שידע לתקשורת העולמית וטילטל את דעת הקהל הגלובלית במחיר אישי כבד. אך במידה מסוימת, גם אם פחות דרמטית, זה גם הסיפור של הבמאי אוליבר סטון, שאף הוא התחיל את דרכו כמורעל ביחידה קרבית, אך חזר משדה הקרב בווייטנאם עם פציעה ובעיקר עם תפיסת עולם שונה לחלוטין, שהלכה והקצינה עם הזמן ובאה לידי ביטוי בכמה מן הסרטים החתרניים בתולדות הקולנוע האמריקאי, "פלאטון", "וול סטריט" ו"JFK תיק פתוח", למשל.

רק מתבקש, אם כך, שהדרכים של השניים יפגשו, וזה אכן קורה כעת בסרט העלילתי על קורות אחד השטינקרים המפורסמים והמוערכים בתולדות אמריקה. בעברית קראו לו "המרגל סנודן", כדי שהקהל לא יתבלבל חלילה עם נגן האקורדיון סנודן או מאסטר הטאי צ'י סנודן - ועל אף שגם על ההגדרה "מרגל" תהיה מחלוקת, כיוון שאותו סנודן לא נשלח בידי אף אחד ולא "ריגל" למען כתובת מסוימת, אלא פשוט סיפק מרצונו את כל המידע הרלוונטי לציבור הרחב.

כך או כך, את סנודן מגלם כאן ג'וזף גורדון-לוויט, שבשנה שעברה שיחק את האקרובט המהולל פיליפ פטי ב"על חבל דק" וכבר נהיה מומחה לביוגרפיות, וסטון מתאר בצורה קורקטית למדי את השלבים השונים בחייו הצעירים של הדמות בגילומו: מהתגייסותו לצבא האמריקאי ועד שעשה את מה שעשה ונאלץ לרדת למחתרת ולחפש מקלט בצד השני של העולם.

המרגל סנודן (יח"צ)
הסרט המושלם לסיים איתו את עידן אובמה. מתוך "המרגל סנודן" (צילומים: יח"צ)

הביוגרפיה הזו ערכה את הבכורה העולמית שלה כבר בספטמבר האחרון במסגרת פסטיבל טורונטו, ומגיעה אלינו רק עכשיו, הרבה אחרי שהופצה בשאר העולם ועל פניו בעיתוי הכי לא קשור מבחינתה: כרגע אנחנו הרי בלב עונת הפרסים ו"המרגל סנודן", שכבר ספג כישלון ביקורתי, ממסדי וקופתי בצפון-אמריקה, לא מועמד השנה לאף פרס. אך למעשה, האיחור בהפצתו כאן רק מיטיב עמו, וכרגע הוא נראה רלוונטי מתמיד.

קודם כל, "המרגל סנודן" מגיע אלינו שבוע לפני טקס ההשבעה של טראמפ ומתגלה כסרט המושלם לסיים איתו את עידן אובמה, בעיקר למלעיזים שלו, מימין ובעיקר משמאל.

מי שמצדדים בתיאוריה לפיה הנשיא היוצא היה מושחת בדיוק כמו ג'ורג' וו.בוש לפניו, יקבלו כאן חיזוק לדבריהם: רגע מפתח בעלילה מתרחש בשעה שסנודן חוגג את ניצחונו של אובמה, וממשיך לעבוד בסוכנות לביטחון לאומי בשל האמונה בהבטחותיו כי יסיים קץ להתנהלותה השנויה במחלוקת. אך לאחר הבנתו כי ההבטחה הדמוקרטית הגדולה הכזיבה והכל נשאר כשהיה ואפילו גרוע יותר, הוא חווה את ההתפכחות שמובילה אותו לשבור את הכלים.

שרת החוץ של אובמה בזמנו, כזכור, היתה הילרי קלינטון, והסרט מיטיב להציג את תפיסת העולם לפיה שניהם, ההנהגה הדמוקרטית כולה ולמעשה הממסד האמריקאי במהותו מושחתים עד היסוד, כך שצפייה בו יכולה להסביר למה כל כך הרבה צעירים אמריקאים שזוהו עם הצד השמאלי של המפה בחרו לתת את קולם למועמדים עצמאיים או בכלל לא להצביע במערכת הבחירות האחרונה, ובכך סללו את דרכם לניצחון הרפובליקאי.

נוסף לזאת, בהציגו כיצד מלחמות הסייבר תפסו את מקומן של שדות הקרב, מתחבר הסרט גם לכל כותרות החדשות מן הימים האחרונים – מסימני השאלה סביב מעורבות רוסית אפשרית בלוחמת רשת שכזו כדי לפעול למען ניצחונו של טראמפ, ועד הידיעה על הטרור הקיברניטי שהפעיל החמאס כדי להפיל בפח חיילי צה"ל.

המרגל סנודן (יח"צ)
יותר רלוונטי מכל סרט אחר שמציג כרגע בקולנוע. מתוך "המרגל סנודן"

אז יש בסרט הרבה נקודות מעניינות ובעיקר אקטואליות. למעשה, הוא רלוונטי הרבה יותר למציאות שלנו מאשר אותם להיטים שכן מככבים בעונת האוסקרים. איפה עוד בדיוק תמצאו התייחסות לעוולות הממשל האמריקאי בשנים האחרונות – ב"לה לה לנד"? סטון נתקל במפיקים רבים שחששו לגעת בנושא כה רגיש ונאלץ להרים את הפרויקט מחוץ למסגרת האולפנים. התעוזה שלו ממשיכה גם בשלב הביצוע, ואת כל אותם רעיונות עוקצניים מלכתחילה שיש כאן הוא מנסח בצורה מושחזת וביקורתית, כדרכו, וגם לא מהסס להשתמש בקונבנציות של הדרמה הביוגרפית ההוליוודית כדי להציג את הדמות המושמצת כגיבור כל-אמריקאי.

אך למרות כל זה, ואף שהוא ראוי לתשומת לב, "המרגל סנודן" בסופו של דבר אינו סרט מוצלח. חולשה אחת שלו היא ההתמקדות היתרה במערכת היחסים של סנודן עם זוגתו, לינדזי מילס, אותה מגלמת שיילין וודלי. הוא עסוק מעל הראש בהצלת הדמוקרטיה אז אין לו כמעט זמן אליה, היא עושה פרצוף. הוא מבטיח לה שישתנה, היא מאמינה לו, הוא שוב חוזר הביתה מאוחר וכך חוזר חלילה, ממש כאילו היינו בפנטזיית ערפדים לגיל הנעורים מהסוג הכי סנכריני ונחות.

הקטעים הללו משעממים במקרה הטוב, מביכים במקרה הרע ומבזים את הדמות הנשית ואת השחקנית שמגלמת אותה, כיוון שהם מציגים את זוגתו של סנודן כלא יותר מאשר קישוט או סרח עודף, ולא כבן אדם בפני עצמו. אם לא די בזאת, הרי שהם ממלאים חלק נכבד מן העלילה, וסטון מתעקש על מינון לא בריא: סצנה אחת של לוחמה בין מעצמות סייבר, סצנה אחת של מלחמה בין המינים.

באמת שלא ברור למה סטון עשה זאת. האם בניסיון להפוך את הסרט למסחרי וקומוניקטיבי יותר גם לקהל רחב וצעיר? או שמא במטרה נעלה יותר, להראות כיצד הלאומי מתערבב באישי? כך או כך, זה לא עובד.

המרגל סנודן (יח"צ)
לפעמים מדהים כמה שזה טראשי. מתוך "המרגל סנודן"

בעיה נוספת היא שהסרט חסר כל תנופה קולנועית, והאמירות החריפות שלו מוגשות בתבשיל תפל וחסר טעם. לכן, הוא גם לא מצליח ליצור מתח או איזושהי עוצמה דרמטית ורגשית.

לפני שנתיים זכה באוסקר לסרט התיעודי "האזרח מספר ארבע" של לורה פויטרס, שעקב אחר סנודן בזמן אמת בחדר המלון ההונג-קונגי בו הסתגר. סטון משחזר כאן את אחורי הקלעים של הצילומים הללו (מליסה ליאו מגלמת את היוצרת הדוקומנטרית) ומכשיל בכך את עצמו. מי שנזכר בעקבות כך באותה יצירה דוקומנטרית משובחת, נזכר גם עד כמה היא היתה אינטנסיבית, ונוכח עד כמה התוצר העלילתי חיוור לעומתה.

צפיתי ב"המרגל סנודן" פעמיים. בפעם השנייה, לאחר שכבר הייתי מודע לכל התכנים שלו ומסריו ויכולתי להתרכז יותר בדרך עשייתו, ממש נדהמתי להתרשם עד כמה הוא שדוף, מונוטוני וחסר השראה, עם זוויות צילום עכורות ותצוגות משחק טראשיות, ומזכיר לרוב פרק בינוני של סדרת ריגול המשודרת בערוץ אקשן נידח.

אדוארד סנודן ואוליבר סטון נראו כזיווג משמים. ואכן, הבמאי היטיב לזקק מתוך הסיפור הזה את הפואנטה שלו, אך דווקא בשל כך, אין מנוס אלא להתאכזב מהתוצאה ולהגיע לשורה התחתונה הברורה, שלתכנים הרלוונטיים והנוקבים הללו מגיע סרט טוב יותר.

המרגל סנודן (יח"צ)
הסנובים יגידו שהגרסה התיעודית טובה יותר - והפעם הם צודקים. מתוך "המרגל סנודן"
המרגל סנודן (יח"צ)
סרט שמבזה נשים. מתוך "המרגל סנודן"
המרגל סנודן (יח"צ)
בסך הכל, מאכזב. מתוך "המרגל סנודן"
המרגל סנודן (יח"צ)
דבר אחד בטוח: המשך יבוא. מתוך "המרגל סנודן"