הבתולה בי: מה ביונסה מנסה להגיד לנו בתמונת ההיריון ששברה את הרשת?

בתחילת החודש שעבר פירסמה ביונסה את תמונת ההיריון ששברה את הרשת והפכה מאז לתמונה הפופולרית ביותר באינסטגרם. מאותו רגע חוקרי תולדות האמנות, כותבות שחורות ומבקרי תרבות לא מפסיקים לדון בצילום וברפרנסים התרבותיים שעומדים מאחוריו (ומאחורי הצילומים הנוספים שפורסמו בעקבותיו). יצאנו לבדוק מיהו הצלם האמריקאי ממוצא אתיופי שכבש את הרשת, אילו איקונות מקראיות מתמזגות בדמותה של ביונסה בצילום, מדוע הצילומים נחשבים לבעלי עוצמה כה חזקה בעיני נשים שחורות, ואיך כל זה קשור לנשיא טראמפ.

אייוול אריזקו (Awol Erizku) נולד באתיופיה, גדל בברונקס ומתגורר כיום בלוס-אנג'לס. הוא בוגר לימודי MFA באוניברסיטת ייל והציג במוזיאון המומה בניו-יורק. אריזקו חוקר ביצירותיו נושאים של יופי שחור ומנסה לעדכן יצירות קנוניות באמנות מערבית תוך שהוא מחליף דמויות נשיות לבנות שמוצגות בהן בנשים שחורות. אחד הצילומים המפורסמים שלו נקרא "נערה עם עגיל במבוק" שמבוסס על ציור השמן המפורסם של ורמיר. אריזקו החליף בצילום את דמותה של הנערה הלבנה המפורסמת בדמותה של נערה בעלת עור כהה שעונדת עגיל במבוק גדול. מוטיב ההחלפה שימש את אריזקו גם בסדרת תמונות שצילם ב- 2013 בהן מצולמות נשים אתיופיות שעובדות בתעשיית המין כשהן מוצבות בפוזיציה של ונוס. זוהי גם הטכניקה ששימשה אותו ביצירת התמונה המפורסמת בה ביונסה כורעת מול קיר של פרחים כשלראשה הינומה ירוקה, לבושה בסט של תחתונים תכולים וחזייה אדומה ואוחזת בבטן הריונית חשופה.

הבחירה של ביונסה להצטלם בחזייה אדומה ומכנסונים תכולים מעוררת את הדימוי של הבתולה מריה, שלעתים קרובות מתוארת באמנות מערבית בצבעים האלו. בדרך כלל היא מוצגת באמנות מערבית כאישה לבנה, מה שמייצר קשר רעיוני בין נשיות לבנה לתכונות של קדושה וטוהר. מריה, שגם מכונה 'הבתולה המבורכת', היא אחד הסמלים הקנונים בתרבות המערב לאימהות, זו שנכנסה להיריון מרוח הקודש ונשאה את בן האלוהים. הדימוי שלה השליך בעיקר על נשים לבנות ונשאר בלתי נגיש לנשים שחורות.

קת'י אדוארדס, חוקרת של השפעות מקראיות על תרבות פופולרית מאוניברסיטת שפילד, כתבה למגזין "The Conversation" על התמונה: "כשביונסה מנכסת מחדש את דמותה של מריה, היא בעצם מציעה ביקורת נשכנית לעליונות הנשית הלבנה ואת האידאולוגיה שבונה ומנציחה אותה. בזמנים שבהם התפיסה של עליונות לבנה מהדהדת בסלוגן "אמריקה קודם" של הנשיא דונלד טראמפ, ביונסה עוקרת בו זמנית הן את ה'לבן' ממקומו המרכזי באמנות הדתית, והן את טראמפ מהמונופול שלו בכותרות העיתונים".

אדוארדס מוסיפה כי בתקופת העבדות, וגם לאחריה, בעוד נשים ואימהות לבנות נתפסו כסמל לטוהר ומהוגנות, בנשים שחורות דבק סטריאוטיפ נשי מקראי מהוגן פחות. הן זוהו עם איזבל המלכה, אשת אחאב מלך ישראל. איזבל זכורה כאישה פתיינית שהדיחה את אחאב לעבודה זרה ועבירות מוסריות. במאה ה-19 דמותה של איזבל, שנתפסה כמי שנהגה להתאפר בכבדות כדי לכסות על כיעורה המוסרי, נחשבה להיפוכה של האישה הוויקטוריאנית הלבנה (החסודה והטהורה), ובהמשך זוהו נשים שחורות עם הסטריאוטיפ הנשי המושמץ שלה. כך גברים לבנים יכלו להצדיק את התקיפות המיניות שביצעו כלפי נשים שחורות, שנתפסו כאקזוטיות, פרימיטיביות ובעלות מיניות חייתית.

לאורך השנים נתפסו נשים שחורות בעיני החברה הלבנה כמי שצריכות בראש ובראשונה לטפל ולהעניק לילדים של אחרים (כמי שמשרתות במשקי בית של אחרים) גם אם יש להן ילדים משל עצמן. כאשר ביונסה מצטלמת כמריה שחורה היא בעצם מפרקת את הסטריאוטיפים הללו ומראה לעולם שאישה שחורה יכולה לשאת את הדימוי של "הבתולה הברוכה", ולהתגאות בהיותה אם עצמאית לילדים משלה. כשהיא עושה זאת בתחתונים תכולים וחזייה אדומה היא מטשטשת את הגבולות שבין המדונה הקדושה לסטריאוטיפ הנשי הפתייני של איזבל שדבק בנשים שחורות.

הבלוגרית השחורה קייט יאנג כותבת על חשיבות הבחירה של ביונסה להצטלם עם בטן חשופה. אחת הסיבות לכך היא הגזענות המופנית כלפי תמונות של נשים שחורות שחושפות את הבטן ההריונית שלהן בפומבי, כמו שקרה לדוגמנית והשחקנית האמריקאית פורשה תומאס (Porsche Thomas). "אנחנו לא רגילים לראות בטן (הריונית) שחורה, וכאשר אנחנו כן, מסיבה מסוימת לאנשים יש תגובה שלילית לזה, כאילו זה וולגרי". טענה תומאס בראיון ל-BBC. תומאס, שפרסמה מוקדם יותר השנה תמונה שלה באינסטגרם שבה היא מצולמת עם בטן הריונית חשופה, זכתה להטרדות ותגובות גזעניות ברשת מצד גולשים ששאלו: "למה הבטן שלך כל כך שחורה?" והעירו שהתמונות מגעילות.

אם בתמונה הראשונה שפרסמה ביונסה באינסטגרם עוד לא היה ברור מי הצלם, בסט התמונות הנוספות שהגיעו בעקבותיה, ובעיקר בתמונה בה ביונסה ההריונית יושבת על גג מכונית פורשה חבוטה בצבע אדום כאשר פנים המכונית מלא בפרחים, לא נותר מקום לספק בנוגע לזהות הצלם. התמונה מושתתת על עבודת אמנות משותפת של אייוול אריזקו ואמנית סידורי הפרחים שרה ליינברגר, שנקראת "שאלו את האבק" ("Ask The Dust") והוצגה במסגרת התערוכה "רע עד העצם" ("Bad II the Bone"), גלריה נודדת שאותה כינה אריזקו "קליניקת ניקוי הרעלים של דושאן". אריזקו הודה כי הושפע מהאמן מרסל דושאן, שהיה ידוע ביכולת לרומם אובייקטים נפוצים לרמה של יצירת אמנות רק על ידי הצבתם בהקשר חדש. אחת מעבודותיו הידועות היא הצבת אסלה בתערוכה בפריס בשנת 1917, שנחשבת לאחת מיצירות האמנות המשפיעות ביותר על האמנות המודרנית, כיוון שהוכיחה כי כל דבר הוא יצירת אמנות ברגע שמתייחסים אליו ככזה. מה שמעלה את השאלה: האם הצבתה של ביונסה ההרה על גג פורשה אדומה היא יצירת אמנות?

בעוד מבקרי אמנות הופכים בשאלה הזו, דבר אחד ברור: שילוב הכוחות בין ביונסה לאריזקו הוליד צילום רב עוצמה ובעל חשיבות לקהילה השחורה באמריקה ולנשים בכלל. בתקופה שבה פוליטיקאים ברחבי העולם עוסקים בבדלנות ובהסתה נגד מיעוטים אתניים, ובה הזכות של נשים על גופן מועמדת בסימן שאלה, ביונסה מתיישבת מול עדשת המצלמה עם הבטן השחורה בחוץ, בתצלום שהיה גורם גם לרב כומר וקאדי בוועדה להפסקת היריון להתבלבל בין המילים של "אווה מריה" ל"פורמיישן".