צער גדול נחת על עולם התרבות הבוקר, עם היוודע מותו של במאי התיאטרון מיכה לבינסון. הוא ביים הצגות רבות בתיאטראות ישראל, ערך והגיש תוכניות רדיו ושימש בין השאר כמנהלו האמנותי של פסטיבל ישראל וכמנהלו של בית הספר למשחק בית צבי. בן 64 היה במותו. הלווייתו תיערך מחר בשעה 15:00 בקרית שאול.
"אנחנו באבל כבד", ספד ללבינסון נעם סמל, מנכ"ל תיאטרון הקאמרי לשעבר. "מיכה היה חבר, אנחנו כבר 50 שנה ביחד, עוד מאז שהוא היה בגל צה"ל ואני הייתי מפיק. הוא נסע לאמריקה ולמד שם תאטרון וסיים תואר בבימוי. כשחזר מניו יורק קלטתי אותו בתיאטרון הלאומי חיפה, כשהייתי מנכ"ל, הוא הפך שם לבמאי בית וביים את מחזה הרוק הראשון 'התשה' עם דורי בן זאב, גידי גוב ומאיר סוויסה. אחרי זה הוא עשה בקאמרי גלריה של מחזות, ובהם 'מותו של סוכן', 'המלביש', 'מי מפחד מוירג'יניה וולף', ו'המפיקים'. היום אנחנו בשוק כי אנחנו שבועיים וחצי של חזרות על המחזה החדש 'סוס אחד נכנס לבר', על פי ספרו של דוד גרוסמן. החזרות בעיצומן. היום בבוקר הודעתי לשחקנים ולצוות הטכני, לא לבוא לחזרה. קיבלתי את ההודעה בתשע וחצי, ברבע לעשר הם היו בבניין לחזרה אמורה להתחיל בעשר. הם התחילו לבכות. זה שוק. בקיצור, יום אבל ירד על הקאמרי, בכל המחלקות ובכל החדרים".
"ירד עליי עצב ממש כבד. כל כך מוקדם, כל כך לא במקום, כל כך מכאיב", ספד ללבינסון השחקן והבמאי עודד קוטלר. "מיכה היה אחד מהאנשים האלה, שבא לתאטרון כשיש לו אפשרויות בחירה. הוא מכיר ג'אז טוב עד כדי יכולת נגינה. הידע שלו במוזיקה בכלל היה ידע עשיר. הוא ידע לכתוב, ידע לבטא את עצמו, ידע לברור יצירות טובות ולהבין את פשרן לעומק. אדם אינטליגנטי בצורה בלתי רגילה. יכולת לקנא בו על היכולות האלה. השיח בינינו היה גם כחבר וגם כבמאי, הוא ביים אותי ב'נערי ההיסטוריה' וב'גבירתי הנאווה', נהניתי מהדרכתו בצורה בלתי רגילה. הוא תמיד העיר בפני דברים שאולי לא הבנתי או לא ראיתי נכון. הוא תמיד שיתף אותך, תמיד היה מוכן לשמוע ולקבל רעיונות והערות, ונתן לך סוג של בטחון שקט".
הבמאי יוסף סידר, שביים את לבינסון בסרטו "הערת שוליים", אמר לוואלה! תרבות: "ההיכרות שלי עם מיכה היתה סביב העבודה על 'הערת שוליים'. עד היום אני לא מפסיק להתפעל מהאומץ הנדרש ממי שהיה אז מנהל בית צבי, במאי ומנהל אמנותי של פסטיבל ישראל לשעבר. כלומר, מי שנמצא בצד השני של קביעת הגורלות של יוצרים. הוא החליט לשחק תפקיד, שדורש ממנו לעשות ממנו משהו שהוא לא עשה, בלי לדעת איך יגיבו לזה, שכל כך הרבה אנשים יחפשו אצלו את מה שהוא דורש מהם. מעשה כזה אינו דבר מובן מאליו, נדרש אומץ. התוצאה היתה מאוד משמעותית בשבילי".
"אחד הדברים ששחקנים צריכים להתגבר עליהם, זה איך לשחק גאון בתחום אחר, כי הרבה מהדמויות שהם נדרשים לגלם טובים במשהו שאינו משחק. מיכה בתפקיד הזה היה מה שהוא טוב בו במציאות: בנאדם סמכותי שיודע להציב דוגמא אישית, זה היה התפקיד. לכן הוא חי את זה ועשה את זה כל כך טוב", מוסיף סידר. "זה מאוד עצוב. הוא היה באמצע כל כך הרבה דברים. משיחות היום הבנתי שאף אחד מהאנשים שהתנהלו מולו בימים האחרונים לא הרגיש שמשהו יכול לקרות. זה תמיד מזעזע כשאתה קולט באיזו פתאומיות הכל נעצר".
איש הרדיו הוותיק דורי בן זאב, חברו של לבינסון, שעבד לצדו גם ברדיו וגם בתיאטרון חיפה בשנת 1981 בהפקה "התשה" שכונתה "תיאטרוק", אמר לוואלה! תרבות: "מיכה היה אחד האנשים המדהימים, הרגישים, הקשובים והמוכשרים ביותר. אפשר היה לדבר איתו, להתייעץ אתו ולנשק לו את הזקן בכל עת. היינו מאוד קרובים 45 שנה. חברות אמת. היצירה הגדולה המשותפת היתה 'התשה', שמיכה עיבד וביים לתיאטרון חיפה. היה לו יד ורגל בכל מה שקשור למוזיקה ולמלים. המונח 'תיאטרוק' זו הברקה שלו. היה תענוג גדול לעבוד עליה. זו הפקה שהיא רוקנרול, מחזה שמדבר על הפוסט טראומה, על חיילים שנמצאים מתחת לבונקרים. באחרונה שרתי ב'חג המחזמר' את 'רדיו דבר אליי', ותיאטרון חיפה שקל להעלות את זה עוד פעם".
"מיכה הוא אושיית תרבות", מוסיף בן זאב. "הלב שלו הפסיק לפעול בשינה, ואומרים שככה מתים צדיקים. זה מאוד קשה, ולא ניתן לעכל את זה כל כך. איש יקר. בשבת היתה תוכנית שלו, התקשרתי אחרי שהוא הביא לי בקבוק קוניאק ליומולדת. ברכתי אותו והוא בירך אותי. איזה קול, איזה טעם וכמה אינטליגנציה יש בו. באמת איש יקר וחבל חבל. ועכשיו ברוח שטות, משהו שמיכה בהחלט היה אוהב: אבל בתור במאי, אני שואל אותך, איפה הטיימינג? יש לך עוד כל כך הרבה מה לתת!"
צחי גרניט, מנכ"ל האופרה, אמר: "אנחנו כואבים אבדן של חבר יקר שלנו, חבר יקר שלי אישית ושל הבית הזה. מיכה לבינסון עשה פה את 'דון ג'ובאני' ואת 'גבירתי הנאווה'. אחד האמנים היותר נפלאים שהיו כאן, וזה די כואב ועצוב. את מה שהשאיר לנו ניקח איתנו עוד הרבה מאוד שנים".
"אנחנו המומים מהידיעה שנחתה עלינו הבוקר", אמר יענקל'ה מנדל, יו"ר אמ"י (איגוד אמני ישראל), "מלבד היותו שחקן ובמאי מוכשר, מיכה פעל לאורך השנים בשלל גופים במטרה לקדם את התרבות הישראלית ואף לקח חלק בגידול הדור הבא של שחקני ישראל במסגרת תפקידו כמנכ"ל בית צבי. דמותו תחסר מאוד לתרבות בארץ. תנחומינו למשפחה, יהי זכרו ברוך".
קטע מתוך סרט האנימציה שדיבב לבינסון
לפני מותו, הספיק לבינסון לדבב סרט אנימציה קצר,
"Compartments", הפקה ישראלית-גרמנית שביימו דניאלה קופלר ואולי סייס, והיא צפויה לערוך את הקרנת הבכורה שלה בחודש הבא בפסטיבל הסרטים הקצרים של דרזדן.
"רק לפני מספר חודשים הקלטנו את מיכה", סיפרה קופלר לוואלה! תרבות. "מיכה נכנס במהירות הבזק לדמותו של היסטוריון, בן לניצולי שואה, שמתנגד נחרצות להגירתה של בתו לברלין ומפסיק לדבר איתה כשהיא עוזבת. הייתה לנו הזכות והעונג הצרוף לעבוד איתו הוא היה רהוט, אינטליגנטי, חם ומלא חיים. הוא הפך את יואל לדמות מלאת רצון ברזל משל עצמה. קולו של מיכה היה לנו לקול הזיכרון הקולקטיבי הישראלי".