פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ד"ר אייל ומר גולן: "לא פשוט להיות פשוט" מעולה בחלקו האחד, ונמוך בחלקו האחר

      אלבומו החדש של אייל גולן מורכב משני חלקים שלא היו יכולים להיות שונים יותר זה מזה: בראשון, האיטי והמלטף, הוא ממצב את עצמו כאמן בליגה משל עצמו, ואילו בשני הוא יורד להתגושש בבוץ עם טקסטים וסגנון ברמה נמוכה

      ד"ר אייל ומר גולן: "לא פשוט להיות פשוט" מעולה בחלקו האחד, ונמוך בחלקו האחר
      צילום: אלוני מור

      אייל גולן – לא פשוט להיות פשוט

      שיר הנושא מהאלבום החדש של אייל גולן, "לא פשוט להיות פשוט", ממשיך את המסע שהתחיל בשירו "לאן הגענו", כלומר: הדרך אל פרח לב הזהב שיהפוך אותו לשלמה ארצי. מה שיש כאן רק נראה כמו כוכבות, מסביר גולן למאזיניו, בעצם אני אחד מכם, וכאן על הבמה זה הכל הצגה. "כולם חושבים שלחיות את החיים שלי זה הכי כיף בעולם, זה קצת יותר ממושלם / אז נכון תודה לאל, ברוך ה', אין לי תלונות / לא פשוט להיות פשוט, אבל יותר מזה לא פשוט להיות בן אדם". בשמיעה ראשונה חשבתי שבמילה "פשוט" הוא מתכוון לביטוי "בן אדם פשוט", אבל כרגע זה נשמע לי קצת אחרת, "פשוט" שמתכוון ל"לא מלאכותי" או מה שנקרא "אותנטי". לשאלה איזה מין בן אדם הוא אייל גולן אין לי שום ידע או יכולת להכריע, וזה גם לא התפקיד שלי. אבל השאלה מיהו אייל גולן האמיתי, ומהי הפרסונה האמנותית שלו, חוצה את אלבומו הנוכחי לשתיים ממש.

      הטקטיקה של גולן בקרב עם ילדי האינסטגרם הייתה להפריד כוחות. "לא פשוט להיות פשוט" הוא אלבום כפול, שנדמה ששני חלקיו מתייחסים לשני קהלים שונים. הראשון, ובבירור המוצלח מבין השניים, עשוי רובו ככולו בלדות אהבה-פרידה איטיות, כאשר להוציא הבלחות קטנות מדובר באחד האלבומים הכי "כבדים" של גולן זה שנים. הקריירה שלו התחילה ללכת בכיוון הזה לפני כמה שנים, כשהוציא ב-2013 את "הלב על השולחן", שכבר עכשיו נראה כמו אחד האלבומים הטובים הקריירה שלו. גם אז היה מדובר באלבום שהניח ברובו ללהיטי החפלה למען בלוז מזרחי. רגע אחר כך התפוצצה פרשת "משחקי חברה" והכיוון המעניין הזה נזנח לטובת כיוונים אחרים. אם נבודד את החצי הזה, הוא הטוב של אייל גולן מאז אותה פרשה עגומה.

      דווקא המיקוד, הריכוז בסגנון אחד, מוציא את המיטב בעיניי מאייל גולן, ומבדל את הפרויקט הזה בחוכמה מאלבומים של זמרים אחרים בז'אנר, שמכילים אינספור שירים שמפוזרים לכל הכיוונים. גם בחירת החומרים היא טובה, ורוב השירים כאן מצוינים: "תחזיר לי אותה" הפותח והרוקי, "זה מסוכן" השבור, הדרמה של "פרחים במדבר", "אמא" שמזכיר לרגעים שירים של דקלון. אפשר להעריך את גולן גם על הרפתקת הרגאיי הרדיופונית שלו, הסינגל "יפה לך להיות מאושרת", רק שמוקי התקשר להגיד שחוץ מאת הקצב לקחו לו גם את הפזמון של "אלוהים". חברינו חובבי "משיח" ישמחו לשמוע שיעקב למאי דומיננטי מאוד באלבום הזה. בסך הכל, בין אם אתם מאמינים לגולן כאמן או לא, הוא עדיין מבצע אלוף.

      ויש את החלק השני, החלק המעצבן ו-"הקצבי" של "לא פשוט להיות פשוט", והוא החלק שמיועד לאוכלוסיה אחרת לגמרי – צעירים בגופם, ברוחם ובכושר השתייה שלהם. זה החלק שפונה לצעירים, למסיבות, לחתונות ולבר מצוות. אם החצי הראשון מגדיל את גולן כאמן איכותי בליגה של עצמו, זה השלב שבו הוא יורד לבוץ להתגושש. זאת כמובן טעות. כשגולן בוחר את עומד אדם כשותף ללהיט קצבי, הוא נדמה כמי שנגרר אחרי החבורה. אין לו את ההומור המיוחד של ליאור נרקיס ולא את החיבור לדור הזה שיש לאדם, כנראה המבצע הכי כריזמטי בז'אנר מאז גולן עצמו. זה לא בהכרח דבר רע – לא כולם חייבים לשיר לבני 17. ויש עוד עניין, חשוב מאוד: איכות החומרים כאן נמוכה באופן דרמטי, גם בהפקה מבאסת, אבל בעיקר הטקסטים – גם מבחינת סגנון וגם מבחינת תוכן.

      ניקח כמקרה מבחן את הנשים בשירים האלו: הן כולן בוגדניות ("מה שעשית זה לא מתאים" מהשיר הסוגר, הגרוע מכל האלבום בפער), חמדניות ("תכניס תכניס ת'יד לתוך הכיס"), רוצות רק להתחתן ("לשים לך טבעת, כי כל החברות שלך שיגעו אותי, את יודעת"), לוחצות וחופרות ("אבל את חונקת בשקט"), ואני לא מתחיל בכלל עם מה הבעייתיות בשורה כמו "אל תגידי לי לא" ב-2017. זה לא באמת מצחיק ולא באמת "בכיף". נכון, זאת לא בעיה רק של גולן, והיא נפוצה מאוד בפופ הישראלי בכלל, אבל לא ברור לי למה גולן, עם כל מה שמזוהה עמו שלא בטובתו, מתעקש לבצע חומרים כל כך חסרי טעם. ואם זה מה שצריך בשביל למלא אלבום של 20 שירים, לא עדיף לקצץ קצת? ככה נשארנו עם חצי חצי, חצי מרגש – חצי סתמי, חצי בוגר ועם שורשים – חצי נער נגרר. ד"ר אייל ומר גולן. לא פשוט.

      שתי המלצות קצרות ולאו דווקא עבריות

      Noémie – "מה זה רחוק"

      אלבום בכורה קצר ומדליק לזמרת הצרפתייה-ישראלית נעמי דהן, שמרחפים בו ערבוב סגנונות, שפות וצלילים – צרפתית ועברית, כליזמר, קברט וסרז' גינסבורג. שורה כמו "אין דבר יפה כמו גבול כשהוא נמצא בינינו", יכולה לשיר רק מי שמדלגת מעל גבולות של שפה ולאום כל הזמן. כל זה לא היה עובד אם לדהן לא היה קול מכשף שמוביל עמוק לתוך העולם שלה. בין המסייעים לה נמצאים גם כמה שמות מעניינים אחרים: רונה קינן, ערן וויץ, רוני אלטר, טליה אליאב ושי לוינשטיין. לחלוטין ממתק.

      גרשון לייזרסון ונוודי הבלוז – "אין וואַלד אַליין"

      לייזרסון הוא עסקן פעיל בסצנת המוזיקלית היידית בישראל, בין היתר במסגרת ההרכב אוי דיוויז'ן, וכאן הוא פונה לדרך משלו. "לבד ביער" כולל 12 שירים, כולם ביידיש – אל דאגה, יש תרגום! – ולכל אחד סיפור משלו. חלקם של משוררי יידיש ותיקים כמו אברהם סוצקובר, חלקם גם של כאלה הפעילים היום בישראל כמו וולוול צ'רנין, ולא מעט טקסטים עממיים שלייזרסון הלחין מחדש. אם כבר להחיות, אז במלוא מובן המילה; זה אמנם יידיש בטעם של פעם, ובכל זאת רענן בדרכו. הניחוח הוא של מוזיקת כלייזמר מזרח אירופאית וקצת מוזיקה חסידית, כשלפעמים יש טוויסט. מומלץ למי שאוהב את השפה והתרבות, ולמי שרוצה להתחיל ללמוד יש גם בונוסים – שיר שתייה ("בוטל-בוטל") ולצדו שיר יידי ללימוד האלף-בית: "א' – אברהמעלע...".