אחד מהדברים המובהקים יותר בחייו של אמן מתפתח הוא העיסוק המתבקש ברווחים ובהפסדים שלו לאורך הדרך. האובססיה לשלמות מולידה לא אחת את הצורך בוויתורים לאורך הדרך: חלקם כואבים, חלקם פחות, חלקם דורשים אומץ בלתי רגיל וחלקם הם הימור מוחלט. פרויקט 'Obsession' אמנות ללא פשרות - של קרלסברג, מחבר את עולם האמנות לאומנות בישול הבירה חסרת הפשרות של מייסד קרלסברג ג'יי סי ג'ייקובסן, ובמסגרתו מוצגים אמנים שונים וסיפורים שמאחוריהם עומדת הרדיפה לאיכות, לתשוקה בעבודה והשאיפה לשלמות. לשם כך תפסנו שני אמנים לשיחה על ויתורים ועל מיצוי עצמי של התשוקות שלהם.
נג'ואן זועבי, בת 29, נולדה וגדלה בנצרת ובשנים האחרונות היא עובדת מניו יורק. בשנת 2011 היא קיבלה פרס הצטיינות מטעם המכון לאמנות, ובתור מי שמציירת כבר מגיל שלוש היה לה ברור שזה המקום שבו תשקיע, תשייף ותעניק גימורים אחרונים, עד למיצוי ושלמות.
"לקחתי סיכונים לא פשוטים כדי לקחת את האמנות שלי רחוק יותר מהאווירה ומהמקום שאני רגילה אליהם, מתוך רצון לחשוף אותה ואת המסרים שבה לעולם הרבה יותר גדול. כאמנית ערביה-ישראלית, תמיד הרגשתי שהאמנות בישראל די תובענית ושקשה להתפרנס ולהתפרסם ממנה. הייתה לי תמיד הרגשה שאמנות היא דבר שקשור כל כך לפוליטיקה בכל סוגיה במיוחד בארצנו, ארץ ישראל".
בשנת 2014, עשתה את הצעד המשמעותי ביותר עבור הקריירה שלה ועברה להתגורר בארצות הברית. "היה בי חוסר שקט, ועשיתי את הצעד הזה דווקא מחוסר רצון לוותר לעצמי, אז עברתי בשביל האמנות. זה כמעט כמו לוותר על הכול וללכת יחף עד שמשהו ידקור אותך", היא מספרת. "המעבר לארץ אחרת לא היה קל ודרש הרבה כוחות וסבלנות. היו מלא דמעות ורגעי שבר, אך תמיד זכרתי בראש שבשביל האמנות עברתי מעבר גדול ותמיד קיוויתי שיהיה לטוב, ועד היום אני שלמה עם ההחלטה הקשה שעשיתי למען האמנות".
היום זועבי עוסקת בציור פיגורטיבי, מה שהיא מתארת כ"ציור שקרוב למציאות, אך לא בדיוק". לדבריה, "תהליך היצירה שלי התחיל מדיוקנאות של אנשים שהשפיעו עלי בתחומים שונים. התחלתי לגלות יותר אינפורמציה עליהם ועליי, ושם הציור שלי התפתח לכיוון אחר. הוא נשאר פיגורטיבי אך הפך לסיפור מורכב מתוך העולם הזה, עצוב או שמח, סיפור שהתחבר לכל נפש אחרת. הכוונה היא לציורים ענקיים שמעניקים לצופים חוויה של סרט. סצנה של אהבה, סצנה של חיבוק, סצנה של געגוע ובלבול, זה כאילו מצאתי את עצמי בתוך חוויה של צילום סרט - להזמין את הדמויות, לשים אותן במקומותיהן ולצלם. בסופו של כל תהליך נוצר ציור גדול מלא בחוויות ושאלות".
לטענתה, לא ניתן בישראל או בכל מקום, להיות אמן בלי לעשות ויתורים בדרך אל השלמות המקצועית. "אמנים בישראל לרוב לא יכולים רק להתפרנס ולחיות מיצירות אמנות שלהם, לכן הם נאלצים ללמד או לעבוד בעבודות אחרות בכדי שיהיה אפשר לחיות ולהמשיך להתקיים ולקיים אומנות. מצבים כאלו גורמים לאמנים לעבור ויתורים לא פשוטים, כמו להתפרנס ממקור עבודה אחר במקום להיות בסטודיו", היא מסבירה.
"אמן מצייר בשביל עצמו תחילה שם הוא משקף את העולם את עולמו הפנימי, שלא בהכרח נוכח בחיי אחרים, לכן אנו יוצרים בראש ובראשונה בשביל עצמנו, ומי שמעוניין פותח את העין ומתבונן בעשייה זו", מסכמת זועבי. "למורה צריך להקשיב כדי ללמוד ולעבור מבחנים, לרופא צריך ללכת כדי להירפא, וכך גם במקצועות אחרים של אנשים שעובדים בשביל האדם שחייב אותם בחיי היום יום. אמנות זו דרך אחרת ובאה ממקום אחר ושונה. נפשי לא תיתן לי ללכת למקצועות אחרים רק כדי להתפרנס. אני אעדיף לשבת ולצייר במקום להיות במקום אחר שלבי לא ימצא בו דבר ולהתפרנס ממנו. אעדיף ציור על פרנסה. הפרנסה שלי באה מהאנשים שרואים ביצירה שלי משהו משלהם, מחייהם".
"אני רואה את המשפחה שלי פעם בחצי שנה"
כרמל ברקן, בת 24, רקדנית בלהקת Konzert Theater Bern כשנה, ובהסתכלות לאחור, היא זוכרת היטב לא רק את הוויתורים שעשתה בדרך אלא גם את הדברים שסירבה לוותר עליהם. "עזבתי את הארץ לפני כשנתיים כדי לפתח את הקריירה שלי כרקדנית, ובאמת נפתחו לי דלתות חדשות", היא אומרת מברן שבשווייץ.
"לאורך הקריירה ועקב הרצון הבלתי פוסק לממש את התשוקה שלך, ישנם ויתורים גדולים שהייתי צריכה לקבל, אבל אני לא אוהבת לקרוא להם ככה. אלה לא ויתורים, אלא בחירות. בחרתי לעזוב את הארץ, בחרתי לחיות חיים שלא תמיד מאפשרים התבססות במקום אחד, חיים שהרבה פעמים מקשים עליך למצוא זוגיות שלא לדבר על זה שאני רואה את המשפחה שלי פעם בחצי שנה", היא משתפת בגילוי לב.
מאידך, היא אומרת, "לא ויתרתי על שנתיים של שירות צבאי מלא. לא ויתרתי על טיול של ארבעה חודשים למזרח. כל אלה ועוד, הובילו אותי למקום שבו אני נמצאת היום. כחלק מחיינו אנחנו עושים בחירות רבות לעבר מה שטוב לנו. נכון, לא תמיד הכול טוב, אבל בלי הרע לא נדע להעריך, והכול בסופו של דבר נמצא באיזון. תמצאי אותו, תהיי מאושרת. אני עדיין בדרך".
התערוכה OBSESSION תתקיים בין התאריכים 16-23.5 בספוטניק גלרי שבמרתפי בר הספוטניק, רחוב אלנבי 122, תל אביב