"הישרדות": את המשחק הזה חייבים לשחק כל הזמן

לא. זה לא שידור חוזר. הם באמת עשו למנגו את אותו תרגיל שעשו בשבוע שעבר לאלון. בפעם המי-סופר-כבר לעונה זו, שוב מוכיחים המתמודדים המניאקים לכל מי שחושב שהוא בא ל"הישרדות" כדי להדגים ערכים מהם, שהוא התבלבל בפורמט. זה קרה לאלון, שרוח המפקד שלו הפכה לרוח רפאים על אי המתים. ועכשיו זה קרה ליורש העצר שלו מנגיסטו, במהלך משוכפל שבוצע לעילא על ידי אמיר, מעיין ושגיא. וזה יקרה בקרוב מאוד גם לענבר, אם היא לא תפסיק להיבהל ולהימלט תוך שהיא צווחת סיסמאות רוחניקיות חלולות כל אימת שמישהו מנסה לדבר איתה על בריתות. זאתי רק אומרים לה ברית והיא מגיבה בהיסטריה השמורה לתינוק בן 8 ימים שנתקל במוהל.

יחד, שלושת ה"דחויים" שהיו הסרח העודף של אוטופיית בוהאיי הצליחו להניע מהלך גאוני ולשכנע את ארבעת חברי הברית החזקה מנגיסטו, טניטה, ענבר ורזהבי לכתוב את השם של מעיין במועצת השבט. טוב, אולי לשכנע זו מילה חזקה מדי, כי הם די התפרצו לדלת פתוחה בקטע הזה. מעיין הצליחה מעל ומעבר למשוער ביצירת אנטגוניזם כלפיה עוד הרבה לפני שבוהאיי ידעו שהם בדרך למועצת שבט. ובכל זאת, גם כשנדמה היה ששוב הכל אבוד, כשמנגיסטו זכה בשרשרת החסינות ואמיר התחיל לגמגם לגבי הצלתה של מעיין בעזרת פסלון החסינות שלו, מכבש הלחצים והתושייה של מעיין לא נכנע. היא רתמה את כל המניפולטיביות וחדות הלשון והמחשבה שלה וגם את שגיא (אבל בעיקר את המניפולטיביות שלה), ויחד הם הצליחו לטפטף שמן על אוזניו של אמיר עם דיבורים על איחוד וחמישיית גמר שכוללת אותם ואת בני בריתם שמעבר לקווי האויב – יוסי ובר.

אבל אמיר גם הוא אינו קוטל קנים. ועד הרגע האחרון הוא לא מוותר על חלומו הגדול להתיז את ראשו של מנגיסטו. אף על פי שהלז מסתובב עם שרשרת קונכיות הגנה על צווארו. בעדינות ואיפוק ראויים לציון הוא ומעיין מפזרים רמזים במקומות הנכונים, שמספיקים כדי לזרוע ספק בלבו של מנגיסטו לגבי עתידה של בת הברית הכי חזקה שנותרה לו במשחק – טניטה. אומרים שצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. אבל כנראה שלא רק הם זוכים לעזרה. הודות לאסטרטגיה הזאת, מעיין ואמיר לא צריכים להתאמץ כדי לגרום למנגיסטו לחשוש לעתידה של טניטה, בשביל זה יש את רזהבי. הוא כבר יצעק בגמלוניות את המילים שהם רוצים לומר: "עובדתית – טניטה גם על הגריל".

המשפט הזה של זהבי מספיק בשביל לגרום למנגיסטו להתחיל להזיע מלחץ ולשאול את עצמו "מה אלון היה עושה?". מיד הוא עוטה על עצמו את גלימת אביר הערכים ומעביר לטניטה את שרשרת החסינות שלו. טיפ קטן: אל תשאב השראה מלוזרים. כעת הדרך של אמיר, מעיין ושגיא לממש את כל הפנטזיות הרטובות שלהם סלולה ואף סוגה בשושנים. רגע לפני ספירת הקולות, אמיר נותן למעיין את פסל החסינות שלו, וגם הקול הכפול של רזהבי כבר לא יעזור פה לאף אחד. חמש הצבעות למעיין נזרקות לפח, ומנגיסטו וערכיו הנעלים מודחים בהצבעה של שלושה קולות.

אלא שמנגיסטו הוא לא אלון. בעוד שהשני יצא בסנטר מורם, תוך שהוא חולק מחמאות ג'נטלמניות למדיחיו על מהלך אסטרטגי נאה ומאחל הצלחה לכוווולם, הראשון מתגלה כמי שלא יודע להפסיד בחן. המרמור עולה לו והוא תוקף את אמיר, על האופן שבו הוא משחק את המשחק. זה אמנם שייך לפרק הקודם, אבל חשוב מאוד להזכיר פה, אולי גם למנגיסטו, שגם הוא לכלך ידיים במשחק הזה. הוא הרי זה שהביא אותם למועצת השבט הזאת במו ידיו, כשחיבל במשימת החסינות השבטית. התכנית שלו הייתה להגיע למועצת השבט כדי לשלוח הביתה את מעיין ושגיא אחד אחרי השני, כנקמה על הדחת אלון בידי בני בריתם.

וכאן בדיוק טמון ההבדל – מי שרוצה לשחק את המשחק הזה חייב לשחק אותו כל הזמן. אי אפשר להיות חצי בהריון ואי אפשר להיות חצי ערכי. או שאתה משחק או שלא. ואם כבר פתחת במהלך, כדאי מאוד שתשחק אותו עד הסוף. בכל אופן, לו ולאלון יהיה די פנאי להפיק לקחים מהסיפור הזה כשיפלו זה על צווארו של זה באי המתים.

כמו בשבט היריב, גם בבוהאיי יצטרכו אמיר, מעיין ושגיא להתמודד עם ההשלכות של המהלך שלהם. המהלך הגאוני של היום הוא העיסה הבאושה של מחר שבתוכה יצטרכו להמשיך ולנווט בתקווה להגיע לאיחוד השבטים. וזה לא יהיה קל באווירת אי האמון והחשדנות שנוצרה שם. אמיר במיוחד יהיה חייב למצוא דרכים מקוריות להגן על עצמו, כי גם בברית הנוכחית שלו הוא נשאר האאוטסיידר. הוא הצלע השלישית של הפאוור קאפל מעיין ושגיא, וגם אם ישרוד איתם עד לאיחוד, הוא יהיה הגלגל החמישי לרביעיה שלהם עם יוסי ובר. ועכשיו כבר אין לו פסל חסינות.

דף עד: "אני רק מחכה להגיד לאנשים 'אתם לא עברתם את מה שאני עברתי'" (ניקולה מסכמת ונפרדת).

אממממ... הוא ערבי: "משהו לא יושב לי עם אמיר. לא יודע להסביר את זה…" (שגיא).

דרוויניזם: :משימות כאלה לא בנויות לבבונים כמוני" (אמיר)

הבעיה היתה במינונים: "העבודה שלי פה היא כמו וטרינר. אני מרדים פה את כולם ועוקץ כשיש אפשרות" (אמיר הווטרינטור)

ארוך מדי לכרטיס ביקור: "הייתי במשך 16 שנה ממלא מקום יושב ראש איגוד הדוברים במדינת ישראל" (רזהבי)