שומרות הצדק (The Keepres)
תקציר הפרקים הקודמים: הסדרה בת שבעת הפרקים של ריאן ווייט (עלתה במאי 2017 בנטפליקס) עוסקת בחקר נסיבות הרצח של נזירה בשם קאתי סזניק בבולטימור, שלא פוענח גם חמישה עשורים מותה. המקרה חזר לכותרות כשאחת מתלמידותיה של סזניק בתיכון הקתולי בו לימדה - שנודעה רק בכינוי "ג'יין דו" - חשפה וידוי מצמרר על התעללות מינית מתמשכת מצד מנהל בית הספר ומכריו. הנחת היסוד של הסדרה הייתה שסזניק, האהובה והרגישה לתלמידותיה, גילתה את דבר ההתעללות ושילמה על כך בחייה.
הסדרה חוזרת לתלמידות נוספות של סזניק החושפות את דפוס הפעולה האכזרי שחזר על עצמו גם עבורן, מציגה שיחות עם מכרים, עיתונאים, בכירים נוספים ובני משפחה של סזניק, במטרה להגיע לחקר האמת. המנהל המתעלל האב מאסקל, שנהנה מהגנת הכנסייה והועבר שוב ושוב לבתי ספר אחרים, נמלט לאירלנד, שם מצא את מותו ב-2001. הארכידיוקסיה שילמה במהלך השנים כחצי מיליון דולר ל-16 מקורבנותיו של מאסקל.
מה קרה מאז עליית הסדרה: התפתחות דרמטית אחת אירעה למעשה יומיים לפני עליית הסדרה. רשת CNN דיווחה כי גופתו של מאסקל נבדקה בפברואר האחרון, ונלקחו ממנה דגימות דנ"א לצורך השוואה עם שאריות דנ"א שנמצאו בזירת הרצח ב-1969. דו"ח שפרסמה משטרת בולטימור קבע שלא נמצאה התאמה בין הדגימות. בתגובה לכך הסביר ווייט, כפי שנרמז מספר פעמים בסדרה עצמה, כי התיאוריה הזו מתיישבת עם ההנחה הרווחת שמאסקל לא ביצע בעצמו את הרצח, אלא נעזר באחד ממכריו/שותפיו למעשים.
בעקבות עניין הציבורי שעוררה הסדרה, נערכו תחקירים חדשים על התקופה בה בילה מאסקל באירלנד. תחקיר של הבולטימור סאן גילה שמאסקל התפרנס מעבודה כפסיכולוג, בנוסף להיותו מורה וכומר לעת מצוא. במסגרת עבודתו בא במגע עם נערים ונערות רבים. רשות שירותי הרווחה במדינה מסרה כי פתחה בבדיקה לגבי השירותים שהעניק הכומר ותלונות שהועלו לגביהם. במסגרת הבדיקה התגלה כי מאסקל נדרש לעבור בדיקה לגבי הרשעות קודמות על ידי משטרת אירלנד - כאלה כמובן לא נמצאו.
עצומה הנושאת 6,400 חתימות קראה לארכידיוקסיה בבולטימור לפרסם את כל המסמכים שנמצאים ברשותה אודות מאסקל, במטרה "להחזיר את האמון הציבורי בארכידיוקסיה, ולאשר את הצהרותיה לגבי הטיפול שלה בטענות להתעללות מינית". דובר הארכידיוקסיה סירב להיענות לבקשה בטענה כי פרסומים שכאלה עלולים להפר את החוק ולחשוף מידע חשאי אודות שמות חשודים, מסמכים רפואיים, פרטים אישיים והתכתבויות עורך דין-לקוח.
משטרת בולטימור עצמה פרסמה פנייה באתר האינטרנט שלה, הקוראת לנפגעות פוטנציאליות נוספות של מאסקל להגיע ולמסור עדות. "קיבלנו פניות מ-12 קורבנות נוספים שביקשו לגולל את הפגיעות המיניות שחוו", נכתב בפוסט בעמוד הפייסבוק של הרשמי של המשטרה. 12 התלונות החדשות מצטרפות בכך ל-30 מתלוננים ומתלוננות קודמים, שהעידו במשפט שנערך ב-1994.
בשורה משמעותית נוספת התקבלה ב-1 ביולי, כשמדינת מרילנד האריכה את תקופת ההתיישנות בחוק על תלונות לפגיעה מינית מ-25 ל-38 שנים.
מה הסיכויים לעונה נוספת? על אף ההתפתחויות במקרה, ווייט הודיע כי אין בכוונתו לצלם עונה נוספת לסדרה, וזאת בגלל הכאב המחודש שהעלתה בקרב כל המעורבים בפרשה. "הרבה מאוד מידע חדש זורם אלינו ועשויות להיות התפתחויות שאתעד", אמר היוצר, "אבל נכון לרגע זה אני ממוקד בקידום הסדרה ובכך שתייצר אפקט גדול ככל הניתן. הסדרה ניערה את הענפים בבולטימור וברחבי ארה"ב כולה, ואני שמח שהיא מייצרת מידע חדש שיכול לסייע לפתרון מקרי רצח אחרים".
להפוך אדם לרוצח (Making a Murderer)
תקציר הפרקים הקודמים: יוצרות הסדרה, מוירה דמוס ולורה ריקרדי, ליוו במשך עשור את סיפור חייו של ג'יימס אייברי, תושב מחוז מניטווק, ויסקונסין. אייברי הורשע ב-1985 באונס ורצח תושבת המחוז, פני בירנסטן, ונשלח ל-18 שנות מאסר. בדיקות DNA שנחשפו ב-2003 קבעו כי הורשע על לא עוול בכפו, והוא שוחרר. בעודו מנהל תביעה מול מדינת וויסקונסין ומשטרת מניטווק על עוגמת הנפש והנזק שנעשו לו, נעצר אייברי שוב ב-2005 והורשע בשנית, הפעם בגין רצח צלמת בשם תרזה הולבק. אחיינו, ברנדן דסי (שהיה קטין בעת המעשה), הורשע בסיוע למעשה.
הסדרה (שעלתה לשידור בדצמבר 2015) מפרקת לגורמים את טענות החקירה במשפט שנערך לאייברי, מציגה קטעי וידאו נדירים מהחקירה, ומרמזת על נקמנות מצד אנשי המשטרה והתובע המחוזי, קן קראץ, שביקשו לתבוע את עלבונם מול הפושע ששוחרר והפך לגיבור. העובדה שאייברי נולד למשפחה ענייה ומנוכרת, הקשתה עליו את מימון ההגנה שנדרש לה כדי להוכיח את חפותו בפעם השנייה.
מה קרה מאז עליית הסדרה: עצומה הנושאת את חתימותיהם של 130 אלף אמריקאים וקוראת לשחרורם המיידי של אייברי ודסי, בגין "הרשעתם השגויה ברצח תרזה הולבק", נשלחה לבית הלבן בדצמבר 2015. על פי החוקה האמריקאית, 100 אלף חתימות נדרשות כדי לחייב תשובה רשמית מטעם הנשיא. בתשובה הסביר הנשיא דאז, ברק אובמה, כי החוק אינו מאפשר לו להתערב במקרה. "מאחר ואייברי ודסי הם אסירי מדינה (וויסקונסין), אין בסמכותו של הנשיא לחון אותם. חנינה שכזאת יכולה להתבצע אך ורק על ידי סמכות משפטית מקומית".
בתחילת 2016 העניקה ארוסתו לשעבר של אייברי ואחת מגיבורות המשנה של הסדרה, ג'ודי סטצ'וסקי, ריאיון נרחב ובו כינתה אותו, בין היתר, "מפלצת". סטצ'וסקי, שבמהלך צילומי הסדרה נעלמה לפתע לאחר שהפגינה זוגיות קרובה לאייברי, טענה כי אינה מאמינה בחפותו, שמעולם לא אהבה אותו באמת ושבלעה רעל עכברים כדי להישלח למיון ולהתרחק ממנו. את הסיבה לריאיון תלתה סטצ'וסקי בסערה שעוררה הסדרה, אותה כינתה "אוסף של שקרים".
"גיבור" נוסף של הפרשה, התובע קן קראץ, פרסם בפברואר את הספר "Avery: The Case Against Steven Avery and What Making a Murderer Got Wrong", ובו ניסה לשטוח את גרסתו לאופן שבו הציגה אותו הסדרה. כזכור, קראץ הוצג כמי שבמהלך המשפט התעלם מממצאים משמעותיים בזירה. בספרו חשף קראץ כי קיבל למעלה מ-4,000 איומים על חייו בעקבות הסדרה, חלקם כללו גם איומים גרפיים נוראיים על אונס בתו (אף שלקראץ אין כלל בת).
קראץ, שסירב להתראיין במהלך הסדרה, כתב בספרו, "טיימינג וטכנולוגיה, לטעמי, הפכו את 'להפוך אדם לרוצח' להצלחה", לפני שהפנה אצבע מאשימה כלפי השמאל האמריקאי: "הסדרה התפוצצה במהלך תקופה המחשמלת והמהפכנית של טרום נשיאות טראמפ. אמריקה, הנודעת לשמצה בשמרנותה, נטתה חזק שמאלה. מרבית מקרי הירי של שוטרים במפגינים שחורים, שהובילו לפרוץ מהומות, הסתיימו בלא הרשעה. ואף על פי, הציבור האמריקאי זעק לשחרורו של אדם לבן, סטיבן אייברי, שעל פי כל בחינה עובדתית, היה אשם לחלוטין. זה הדהים אותי, הפתיע אותי. כש'להפוך אדם לרוצח' קטפה ארבעה פרסי אמי, נדמה היה שמי ששופטים את תרבות הפופ מצאו רוח אקטיביסטית חדשה, גם אם לא מאוד עקבית".
ביחס לטענות שהופנו כלפי הטיפול בדגימות הדם שנלקחו מאייברי, אותה הציגה ההגנה כהוכחה לקונספירציה שנועדה להפלילו, הסביר הפרקליט: "מה שלא שמענו בסדרה הוא שחותם הביטחון על דגימות הדם נשבר בנוכחותו של אייברי וצוותו ב-2002. בנוסף, לא שמענו שהחור במבחנת הדגימה נעשה למעשה על ידי האחות שלקחה את הדגימה מאייברי, ולא על ידי קצין משטרה קונספירטיבי. זוהי הדרך שבה דגימות דם נכנסות למבחנה, כפי שיודע כל מי שעשה אי פעם בדיקה כזאת".
בכל הקשור להודאה השנויה במחלוקת שהוציא מברנדן דסי, כתב קראץ: "לא איבדתי שינה בגלל זה. הייתי תובע שחיפש אחרי צדק לצעירה שמתה ומשפחתה. זאת לא הייתה אשמתי שברנדן היה קל להשפעה עבור אייברי, או שהייתה לו מנת משכל נמוכה, או שהיה ביישן. אני מאמין שברנדן יכול היה להציל את חייה של תרזה, אבל העדיף לערב את עצמו באונס, רצח והשחתת גופתה של אישה תמימה. תמיד טענתי שהוא לא היה צריך לרצות מאסר עולם, והיה צריך לקבל את העסקה שהצעתי לו. אבל לא יכולתי, ואינני יכול, לקבל את ההחלטות עבורו".
בהמשך לטענותיו של קראץ על השפעה ניכרת שהייתה לאייברי על אחיינו, נחשפו פרטי שיחת טלפון בין דסי לאמו, ובה העיד כי אייברי התעלל בו מינית, לכאורה. "הוא תפס אותי במקום שהיה לי מאוד לא נוח, דרך המכנסיים", סיפר אז. אייברי הכחיש בתוקף את הדברים באמצעות עורכי דינו, ובנוסף הערכה פסיכולוגית שנעשתה לדסי קבעה כי לא נמצאו כל סימוכין לכך שעבר התעללות.
בינואר 2016 בישר אייברי כי שכר את שירותיה של עורכת הדין קתלין זלנר, שבעברה 18 מקרים של הפיכת גזרי דין על פיהם. בריאיון נרחב שהעניקה לניוזוויק סיפרה זלנר כי היא וצוותה גיבשו רשימה של חשודים, שלטענתם ביצעו את הרצח של הולבק. "אני יכולה לומר שיש שם אחד שמוביל בהרבה על פני האחרים, אבל אני לא רוצה להפחיד אותו", סיפרה זלנר. בפנייה בת 1,200 עמודים שהגישה לבית המשפט ביוני האחרון בבקשה לפתוח את התיק מחדש, הציגה זלנר גרסה לפיה בן זוגה לשעבר של הולבק, ראיין הילגס, הוא הרוצח. סיבת הרצח, על פי הגרסה שגיבשה עורכת הדין, הייתה התקף קנאה של הילגס לאחר שהבין כי הולבק אינה רוצה בו עוד. בנוסף, ציינה זלנר כי להילגס אין כל אליבי למקום הימצאו ביום הרצח ובימים שלאחריו. לבסוף, הצביעה על שורה של מחדלים בטיפולם של עורכי דינו הקודמים, דין סטרנג וג'קי בוטינג (אף הם מגיבורי הסדרה) ועיקרם הכישלון להמציא מומחי DNA שיעידו על המחדל באיסוף הדגימות והטיפול בהן, וכן העובדה שלא עשו שימוש בנתוני האיכון הסלולריים של הולבק, שהצביעו על כך שעזבה את ביתו של אייברי בעודה בחיים.
ההתפתחות הדרמטית ביותר בפרשה התרחשה דווקא בעניינו של ברנדן דסי. באוגוסט 2016 קבע השופט הפדרלי ויליאם א. דאפין, במהלך דיון בעתירה של דסי כי מאסרו אינו חוקי מכיוון שהודאת האשמה הוצאה ממנו באופן לא רצוני. בפסק הדין קבע דאפין כי דסי, "המוגדר תלמיד מיוחד וסובל מחסרונות אינטלקטואליים", הונחה על ידי החוקרים לומר את מה שרצו לשמוע, תוך הבטחה שלא יאונה לו רע וניצול תמימותו. במהלך 90 הימים הבאים הגישה מדינת וויסקונסין ערעורים ודרשה שוב ושוב את עיכוב שחרורו של דסי. במהלך השנה שחלפה מאז, דסי ממשיך עדיין לרצות את עונשו (מאסר עולם עם אפשרות לחנינה בשנת 2048) זו השנה ה-11. הערכאה האחרונה, בית המשפט הפדרלי לערעורים, אישררה ביוני האחרון את החלטתו של דאפין כי הודאתו של דסי נעשתה שלא כחוק. כעת עשויה המדינה לערער לבית המשפט העליון של ארה"ב.
מה הסיכויים לעונה נוספת: לורה ריקארדי ומוירה דמוס אישרו כי הן עובדות על עונה נוספת, שתתעד את ההתפתחויות בחקירה, כמו גם המחירים שגבה הסיפור מהמעורבים בפרשה. נטפליקס אישרה כי הסדרה תשוב למרקע במהלך 2017, אולם עד כה לא חשפה תאריך הפצה רשמי.
הג'ינקס
תקציר הפרקים הקודמים: המיני סדרה של אנדרו ג'ארקי ורשת HBO התחקתה אחרי חידת רוברט דרסט, בן לאימפריית נדל"ן ממנהטן, שב-1982 נחשד במעורבות ברצח אשתו קתי דרסט, בשנת 2000 ברצח חברתו העיתונאית סוזן ברמן, וב-2001 ברצח והשחתת גופתו של שכנו, מוריס בלאק. אף שמעולם לא הורשע באף אחד מהמקרים, עננת החשדות שליוותה את המיליונר האקסצנטרי הפכה לאירוע טלוויזיוני מרתק, כשדרסט עצמו פונה לג'ארקי ומציע להציג לראשונה את גרסתו לאירועים. בסיום הפרק האחרון והמסעיר של הסדרה, נכנס דרסט לשירותים בחדר המלון בו נערך הריאיון, ונשמע ממלמל לעצמו "מה לעזאזל עשיתי? הרגתי את כולם כמובן", מבלי שידע שהמיקרופון המחובר עליו עדיין פועל.
מה קרה מאז עליית הסדרה: יום לפני שידור הפרק האחרון של הסדרה, במרץ 2015, נעצר דרסט במלון בניו אורלינס. ברשותו נמצאו אקדח שלא ברישיון, מריחואנה, מפות של לואיזיאנה, פלורידה וקובה, מסכת פנים, תעודות מזויפות ו-42 אלף דולר במזומן. על פי החשד תכנן דרסט להימלט לקובה. דרסט סירב להודות באשמה בדיון שנערך לו לאחר שהוסגר לפלורידה, באישום (החזקת נשק לא ברישיון) שהעונש עבורו הוא מאסר עולם. אחרי שנה וחצי של דיונים, שוכנע לבסוף דרסט לחתום על עסקת טיעון, במסגרתה הודה באשמה ונשלח ל-85 חודשי מאסר.
בנוסף, העדויות שהצטברו (בין היתר כאלה שהושגו במסגרת "הג'ינקס") הובילו לפתיחה מחודשת של משפט הרצח של סוזן ברמן. השימוע הראשון במסגרת המשפט ייפתח ב-17 באוקטובר, 2017. במקביל הגיש דרסט באמצעות עורכי דינו גרסה לפיה היה תחת השפעת מתאמפטמין לאורך כל צילומי הסדרה, וזאת בנוסף לצריכה הרגילה של מריחואנה - אותה הגדיר דרסט כיומיומית.
מה הסיכויים לעונה נוספת: אף שעל פי דיווחים, רשת HBO השתעשעה ברעיון של הפקת פרקים חדשים שילוו את דרסט בתקופה מאחורי הסורגים, לא נראה שהדבר ייצא לפועל. בראש ובראשונה משום שבעקבות העונה הראשונה, דרסט מן הסתם לא ישתף פעולה מרצונו עם הרשת.