האם יש בישראל קומיקאית כריזמטית יותר מעדי אשכנזי? לצופה שכותב שורות אלה, שבילה אתמול (שלישי) את הערב מול "מה זה השטויות האלה?" (קשת ,ערוץ 2), קשה להאמין. ומכאן בדיוק נובע הקושי לפסוק את הפסיקה המעליבה ביותר האפשרית לקומיקאי: זה פשוט לא היה מצחיק.
כבר בנושא שהפרק עסק בו, זוגיות, אפשר לזהות את עייפות החומר. ואין דרך אחרת לתאר את הפרק של אתמול, חוץ מלהסיק שעדי אשכנזי עייפה. או שאולי אלה אנחנו שאנחנו שהתעייפנו, מהפורמט המיושן של הסדרה הזו, אבל לזה נגיע בהמשך.
"זוגיות", אם כן, היא הפרוסה-עם-ממרח-שוקולד של הסטנד-אפ, הפתרון הקל, הרלוונטי תמיד, שלא מפלה בין קהלים, גילאים, או מצב משפחתי. אחרי הכול, מי ייעלב, או יזדעזע, או חלילה יכתוב מייל זועם לרשות השנייה, כשמגישים לו פרוסה עם שוקולד? אלא שעדי אשכנזי יכולה להרשות לעצמה להעז יותר, בטח במעמדה הפופולרי והראוי כאחת מהקומיקאיות המוכרות בישראל. כמעט קשה להאמין שאשכנזי של 2017, זו שעשתה את כל הדרך מפינות קטנות בתכניות טלוויזיה, עבור בסדרה המצוינת "בלתי הפיך", וכלה בתכנית משלה, עדיין מנסה לקושש צחוקים באמצעות פאנצ'ים על גברים שמתעצלים להחליף נורה במסדרון, ונשים שזקוקות למחמאות.
האם בשביל זה ליווינו את אשכנזי המוכשרת עד הלום? הרי את הבדיחות האלה מיצו דור הקומיקאיות שקדמו לאשכנזי, ואילו היום, דור הנשים הצעיר ממנה בסטנד-אפ, כמו תום יער, מסתער על כל טאבו בתיאבון של פנתר (למען הסר ספק, אני לא טוען שתום יער לא מספיק רזה. גם לא עדי אשכנזי. כולן רזות. בבקשה אל תשלחו מכתבים למערכת וואלה! תרבות).
בהסתכלות ההיסטורית הזו, "מה זה השטויות האלה?" שבויה ברצון במין לימבו של היעדר רלוונטיות: היא משודרת בשעת פריים טיים ומככבת בה אחת הנשים המצליחות (והרזות) בישראל, אבל היא רחוקה שנות אור מנקודות הקיצון שאליהן שואפות קומיקאיות ישראליות צעירות יותר. לכן לא יהיה מוגזם לומר ש"מה זה השטויות האלה?" עושה שירות רע ממש לסטנד-אפ הישראלי הנשי, ומציגה אותו בשעת צפיית שיא כאוסף של פלפולים על בעלים ונשים, מכונות כביסה וכיורי אמבטיה, שגם סבתכם הבאה בימים תוכל לצפות בהם בלי להסמיק.
וזה אולי המבחן האמיתי של "מה זה השטויות האלה?". אם אתם יכולים לדמיין את עצמכם צופים בסדרה עם בן או בת זוגכם, אמכם האהובה, האחיינית המתבגרת והדודה הדתייה מגוש עציון, בלי שאף אחד מהמשתתפים ירגיש מבוכה, הרי שהסדרה ויתרה לחלוטין על הפוטנציאל להיות נשכנית והחליטה, בהשאלה מעולם המושגים הזוגי של הפרק, להגיש לכם קינוחי פרווה. זה אולי פחות טעים, אבל זה לא ירגיז אף אחד. וכאן נשאלת השאלה, למה בעצם לא להרגיז אף אחד? האם זה לא חלק מהאידיאולוגיה של קומדיה טובה? האם ייתכן שעל אף הצלחתה הבולטת, כישרונה ויכולותיה, עדי אשכנזי עדיין מפחדת שתפסיקו לאהוב אותה? נראה שכן, לפחות אם שופטים לפי הפורמט המוכר לעייפה של הסדרה. קטע סטנד אפ, שיחה מוקלטת עם זוג, קטע סטנד אפ, שיחה מוקלטת עם זוג, וחוזר חלילה, עד שתחליפו ערוץ. וזה מצחיק בדיוק כמו שזה נשמע.
ובכל זאת, היות ואנחנו במדורת השבט הטלוויזיונית, חייבים לקנח עם מסר. "תקוף אותה מינית. תקוף אותה מינית בכל סיטואציה", מייעצת אשכנזי לגברים שרוצים לשמור על הגחלת בזוגיות ארוכה. הוכחה ניצחת לכך שכשהיא מאפשרת לחן שלה להמתיק את התעוזה, היא יכולה להבריק. "תתייחס לאישה שלך כמו לנשים בעבודה. תן איזו הערה סקסיסטית לא במקום", היא מבארת, ברגע הבודד בפרק ששודר אתמול שבו אפשר לבקש מהדודה לעזוב את החדר.