הצלחה חוצת גבולות: הניו יורקר מתאר את ההצלחה הגדולה של "פאודה"

במאמר ארוך ומקיף מציג דיוויד רמניק, עורך המגזין היוקרתי, את ההצלחה של הסדרה הישראלית לעסוק בסכסוך בדרך שונה. "חששנו שבימין יתקפו אותנו על הומניזציה של טרור ובשמאל על כך שהקבלנו בין פלסטינים לטרור", מספרים יוצרי הסדרה על החששות שליוו אותם

וואלה! תרבות
הסדרה שמשנה את ההסתכלות על הסכסוך (צילום: אוהד רומנו)

דיוויד רמניק, עורך הניו יורקר ואחד הכותבים המוכשרים בעיתונות האמריקאית, הקדיש כתבת תחקיר ארוכה להצלחה של "פאודה" בגיליון מיוחד שהוקדש כולו לטלוויזיה. כתבותיו של רמניק מאופיינות ברקע עשיר שמלווה את נושא הכתבה, וגם הפעם חוזר זוכה פרס הפוליצר אל שורשי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כדי להסביר את הקרקע עליה צמחה סדרת הפעולה המצליחה. בחלק הזה הוא מזכיר את "חירבת חזעה", ספרו של ס.יזהר מ-1948 המגולל את סיפור פינויו והחרבתו של כפר פלסטיני בדיוני, וגירוש כל תושביו. הספר הפך סמל אלטרנטיבי לסיפור הניצחון הגדול במלחמת העצמאות, ושימש רקע למחקרים עתידיים של היסטוריונים ישראלים שהפריכו את הנרטיב לפיו התושבים הפלסטינים התפנו מרצונם החופשי. רמניק מזכיר גם את המאבק שהתחולל על שידור סרטו של רם לוי (שעיבד את הספר לסרט טלוויזיה) בכנסת ב-1978, את המאבקים שעורר בין ימין ושמאל, ואת ההחלטה לשדרו פעם אחת בלבד בערוץ הראשון, כשמדינה שלמה מרותקת אליו.

הרקע הזה מוביל את רמניק לניתוח מודרני של החברה הישראלית, המדכאת אזכורים לכיבוש ומאיימת על עיתונאים שעוסקים בו. הוא מציין כי סרטים כמו "5 מצלמות שבורות", "רוק בקסבה", "בית לחם" ו"שומרי הסף" הצליחו הרבה יותר בעולם שמחוץ לישראל. את "פאודה" מגדיר רמניק כחוליה חדשה באבולוציה של יוצרים המתעדים את הסכסוך, אבל מנקודת מבט חדשה. "פאודה מבטיחה ללכת מעבר למרכיבים הרגילים של מותחנים - איסוף מודיעין, התפרצויות של אלימות, התקפים של הרהורים עגמומיים והטחת האשמות חמת מזג", כותב העורך. "הרקע הוא נקודת המוצא של 50 שנות כיבוש, ויוצרי הסדרה מאמינים שהצליחו לברוא לא רק בידור להמונים, אלא דרמה שנכנסת לדינמיקה הפוליטית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני".

עוד באותו נושא

צפו: קונאן אובריאן ביקר על סט צילומי העונה השניה של "פאודה" וצילם מערכון עם ליאור רז

לכתבה המלאה
דרמה שנכנסת לדינמיקה הפוליטית של הסכסוך (צילום: אוהד רומנו)

רמניק ממשיך לסיפורו של יוצר הסדרה, ליאור רז (אותו הוא מתאר כ"מוצק כמו מדחס אשפה ובעל הבעה תמידית של אכזבה זועפת"), שגדל במעלה אדומים לאב עיראקי ואם אלג'יראית. הוא מתאר את ילדותו שלוותה במוזיקה ים-תיכונית שהשמיעו בבית, ומשחקים עם חברים ערבים מיריחו ומעיזריה שעבדו בחנות הפרחים של אביו. את שירותו הצבאי של רז בדובדבן הוא מקביל ליחידה ללוחמה בטרור נטולת השם, שעומדת במרכז הסדרה. "רציתי להיות חלק מהטובים ביותר במדינה שלי, לבחון את עצמי", מספר רז לרמניק על הרצון לשרת ביחידת המסתערבים היוקרתית, ומכחיש כי מדובר בסיבות אידאולוגיות. "אתה רוצה להיות נאמן לחבריך, להגן עליהם ולהיות חבורה שעובדת יחד". הכתבה ממשיכה לתאר את קורותיו של רז אחרי שחרורו. אחרי ששימש כמאבטח של נטשה קינסקי וארנולד שוורצנגר בארה"ב, הוא שב לישראל ובעידודה של חברתו נרשם ללימודי משחק והחל לקבל תפקידים קטנים בטלוויזיה ובתיאטרון.

לידתה של פאודה התרחשה במשך שני עשורים במוחו. "כל מה שחווינו נשאר עמוק בתוכנו", סיפר רז בהתייחס לזיכרונות שנותרו משירותו הצבאי. "כאדם, אתה מתעורר ומגלה שאתה סובל מפוסט טראומה. אתה מבין שאתה מתוח כל הזמן, לא יכול לישון, נמצא על הקצה, כל הזמן בכוננות. לא מזמן הרציתי בחברת הייטק כלשהי ולחצתי על הלינק שהוביל לקטע מתוך 'פאודה', והסאונד של הירייה הכה בי. הייתי לפתע כל כך מתוח ומיד הבטתי אל הדלת. אנחנו חיים בחברה פוסט טראומטית, כולנו".

ממשיכים לעבוד על סדרות נוספות עם נטפליקס. ליאור רז ואבי יששכרוף (צילום: ראובן קסטרו)

בהמשך הכתבה מתאר רמניק את הקשיים של שוק הטלוויזיה הישראלי, שאת קהל היעד שלו הוא מקביל לאוכלוסיית קווינס. הוא מסביר שחרדים וערבים לא צורכים את הטלוויזיה המסחרית בישראל, ושזכייניות ערוץ 2 המצליח נאבקות על בסיס קבוע כדי להימנע מהפסדים. בעוד קשת ויתרה על "פאודה", יס הסכימה לתת לסדרה של רז ואבי יששכרוף סיכוי. דנה שטרן, אחראית הרכש בחברת הלווין, מתארת בפני רמניק את הלבטים שקדמו להחלטה. "שם התוכנית הוא בערבית ומרבית הדיאלוג הוא בערבית, והטרוריסט שעומד במרכז הסיפור לא נצבע בשחור-לבן טיפוסי, אלא בגווני אפור. הקמנו חמ"ל רק כדי להתמודד עם הסערה שתפרוץ". רז ויששכרוף עצמם חששו שבימין יתקפו אותם בגלל הומניזציה של טרוריסטים, ובשמאל בגלל ההקבלה של פלסטינים לטרור. "פאודה פתחה את העיניים עבור המון אנשים בישראל בכך שהציגה חמלה, או לכל הפחות הבנה, למניעים של הטרור הפלסטיני", מסביר יששכרוף. "אתה רואה אנשים שמעורבים בטרור כאנושיים, כאנשים שאוהבים, אבות לילדים, לא הנבלים השטוחים מסרטי פעולה. אנשים לא אוהבים לראות דברים על הסכסוך. אנחנו מדברים עליו בדרך שונה".

רמניק מציין את הצלחת הגדולה של "פאודה", ורכישתה על ידי נטפליקס. העונה השנייה של הסדרה תעלה בסוף השנה (ותשודר גם ב-yes), ובענקית הסטרימינג האמריקאית מעודדים את השניים להמשיך לעונה שלישית. במקביל, חתמו יששכרוף ורז על הסכם ליצירת סדרה חדשה שתעסוק במבצע משותף של המוסד וה-CIA. רז, שעבר לאחרונה ללוס אנג'לס, מקווה להביא את משפחתו עמו בקרוב. גם הישאם סלימאן, כוכב הסדרה, הפך בזכותה בן לילה לכוכב. רמניק מציין כי במהלך ביקורו בתל אביב צפה בכתבת חדשות, בה זכה סלימאן לתשואות ונשיקות ברחובות נצרת עילית. "זה משוגע", סיפר לו, "זה קורה לי בכל מקום שאליו אני הולך". רז ויששכרוף מציינים כי הסדרה זוכה להצלחה גם מעבר לקו הירוק, והשניים קיבלו שבחים באמצעות האימייל מהגדה המערבית, לבנון, מצרים ואפילו ממדינות המפרץ.

אף אחד לא רוצה לראות עוד דברים על הסכסוך (צילום: אוהד רומנו)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully