הצלם מיכה קירשנר, מבכירי צלמי העיתונות, המגזין והאמנות, הלך הבוקר לעולמו בגיל בן 70. "הצער גדול", אמרה אשתו צופית לוואלה! תרבות. "הוא נפטר הבוקר ממחלה קשה, ואנחנו מתמודדים עם האובדן הטרי".
מיכה קירשנר היה בעל תואר פרופסור במדעי הרוח והאמנות. בין השנים 1997 ל-2012 עמד בראש המחלקה לצילום באקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצ"ו חיפה. בשנים האחרונות נהג לצלם דיוקנאות של פוליטיקאים וכוכבי תקשורת.
קירשנר נולד באיטליה בשנת 1947. שנה לאחר מכן עלה עם משפחתו לישראל. כשהיה בן 30 הקים את המסלול לצילום במדרשה לאמנות. בין השנים 1988-1979 עבד כצלם בעיתון "מוניטין". ב-1988 עזב את העיתון לאחר שסירב להדפיס צילומים שתיעדו את האינתיפאדה הראשונה והצטרף לעיתון "חדשות", שם פרסם מדור שבועי עם תמונות מהאינתיפאדה. בין השנים 2008-1994 עבד בעיתון "מעריב", שם פרסם את מדור התצלומים "הישראלים" (1999-1994).
"קירשנר היה שייך לדור הצלמים שמיסדו את הצילום כאמנות בארץ", סיפר לוואלה! תרבות הצלם גיא רז, חוקר צילום ואוצר תערוכות. "כל הדור שלו חזר מלימודים בחו"ל והקים את מחלקות הצילום בארץ. המהלך המרכזי של קירשנר היה צילום מגזיני. הוא בנה את הסצנות בתוך הסטודיו, עיצב את המצולמים, וכמעט ולא צילם בחוץ, למעט סדרה אחת, 'אנשי המרד' בפורמט של סטודיו, זה היה בזמן האינתיפאדה הראשונה, הוא צילם פלסטינים פגועים והסדרה גרמה להדים רבים".
לדבריו, קירשנר היה בין צלמי המגזין הראשונים בארץ וב-1983 הוצגה התערוכה הכי חשובה שלו, דיוקנאות בשם "הישראלים" שאצר אדם ברוך. "אדם ברוך הכניס את המהלך של צילום עמודים שלמים, וקירשנר היה המוביל של הדבר הזה. כל מה שרואים היום במוספי סוף השבוע, מתחיל ממנו. הקטע התיאטרלי שלו היה שהוא לא צילם נקי אלא תמיד הייתה לו תוספת, הערה. למשל הוא צילם את אריק שרון מהצד והצל של הראש שלו נראה כמו פינוקיו". בימים אלה מוצגת במוזיאון בית שטורמן בעין חרוד התערוכה "דיין, אלבום משפחה", שאצר רז, ובה תמונות שקירשנר צילם.
אלדד רפאלי, צלם ואוצר, מוסיף: "קירשנר היה פורץ דרך בתחומו. כשהוא חזר מארצות הברית בשנות ה-80 הוא יצר מערך צילומי שלם, לוק אחר של צילום מגזין שנתן את הטון בתוך העולם המגזיני של ישראל. הוא הביא שפה חדשה לצילום, היה מהאבות המייסדים של הצילום המגזיני מהסוג הזה. הוא יצר נקודת מבט אישית ומתוחכמת לתוך הצילום ושילב בתוך זה שפה יצירתית, ברמת התאורה, ההעמדה ושילובים של טכניקות חדשות בתוך עיבוד התמונה, ובמקום הזה הוא היה פורץ דרך. הרבה מאוד צלמים הלכו אחריו, בדרך כלל בהצלחה חלקית".
בשנת 2014, לרגל תערוכה חדשה המציגה סטריאוטיפיים נשיים ודימויים נלעגים של גברים, הוא בחר עבור וואלה! תרבות את ההשפעות התרבותיות עליו. בין השאר בחר את הצייר רפי לביא, המשוררת ויסלה שימבורסקה, הצלמת דיאן ארבוז, הירחון מוניטין והספר "הזר" של אלבר קאמי.
וכך הסביר קירשנר את בחירתו בירחון "מוניטין": "'מוניטין' יצא לאור לקראת סוף שנת 1978. הצטרפתי כצלם וחבר מערכת. לפעול באותה זירה בה פעלו אדם ברוך כעורך, רון מיברג, רינו צרור, מאיר אגסי ועוד, היה אחד המהלכים היותר מאתגרים בהם פעלתי בשנותי כצלם. התאגדות חד פעמית, לדעתי הבלתי משוחדת, של שעטנז מרגש של כישרונות חריגים. החופש הכמעט מוחלט אותו קיבלתי, להתפרע עד לגבול האחרון. הרישיון לנקוט עמדה כאשר המצלמה היא המרכבה עליה אני מנסה להסיע את אותה עמדה, היה משכר ואיפשר את בדיקת מוטת הכנפיים של צילום ביקורתי אישי. 'מוניטין' בעת ההיא הכתיב התנהלות עיתונאית אחרת. חלק מהציבור העביר ביקורת וחלק אחר חיבק בחום. לימים, רוב כותבי ועורכי הירחון הקימו את 'חדשות' המיתולוגי. רוצה לומר: 'מוניטין' היה בהחלט פורץ דרך".
