שני סרטים אמריקאים בלטו במיוחד בפסטיבל סאנדנס בחודש ינואר האחרון, ובשניהם ייצוג לפנים ולקולות שעד כה לא הורגלנו לראות על המסך. הראשון היה "חולי אהבה", במרכזו סיפור אהבה בין צעיר ממוצא פקיסטני לבחורה לבנה, והשני הוא "פאטי קייקס", דרמה הנקראת בשם כינויה של ראפרית יהודייה מניו ג'רזי שעושה את צעדיה הראשונים. הצופים נעמדו על הרגליים למחוא כפיים והמפיצים נעמדו בתור כדי להתקוטט על זכויות ההפצה. בסופו של דבר, פוקס סרצ'לייט הניחו על השולחן סכום עתק של 9.5 מיליון דולרים וזכו בשלל. מאוחר יותר נהנה הסרט גם מבכורה אירופאית מוצלחת בפסטיבל קאן, והיום (חמישי) הוא עולה לאקרנים אצלנו.
אז אמנם ראינו כבר לא מעט דרמות היפ הופ, ובכל זאת "פאטי קייקס" מצליח לצבוע את הז'אנר בגוונים חדשים. אין בו למעשה ולו דמות מרכזית אחת של גבר לבן (ובכלל, גברים משחקים בו תפקיד שולי); רוב הדמויות מגיעות מתפוצות אתניות שונות ומשונות; ומעל הכל, גיבורתו נוגדת את אידיאל היופי ההוליוודי ואינה רזונת. מגלמת אותה דניאל מקדונלד, צעירה אוסטרלית שלא היתה מוכרת במיוחד עד כה, אך הפכה כעת לשם חם בהוליווד והופעתה בתפקיד הראשי היא אחת הסיבות המרכזיות לאהדה כלפי הסרט.
אני פוגש את מקדונלד יום לאחר הפרמיירה האירופאית של הסרט בקאן, לפני כבר כחמישה חודשים. מתברר כי לא רק שהיא אוסטרלית, אלא שמעולם לא שרה, בטח לא היפ הופ, ובכלל אינה חובבת מוזיקה. "כשהייתי ילדה, הייתי עומדת בשורה האחרונה של המקהלה, כדי שאף אחד לא ישמע את הקול שלי", היא מספרת. אז מה פתאום הבמאי ג'רמי ג'ספר ליהק דווקא אותה לגלם ראפרית מניו ג'רזי?
"ג'רמי ראה אותי באחד הסרטים הקודמים שעשיתי, ומשום מה החליט מיד שאני מתאימה לתפקיד", מספרת מקדונלד. "הופתעתי יותר מכל אחד אחר. הוא הביא לי את התסריט ואמרתי לו שאני אוהבת אותו, אבל לא מבינה למה לעזאזל הוא בחר בי. אני מאמינה שאם משהו מפחיד אותך, זה סימן שאתה צריך לעשות אותו, אז הלכתי על זה. חוץ מזה, גם פאטי חסרת ביטחון, אז החששות שלי הלמו את הדמות".
השאלה המתבקשת: איך למדת לשחק ראפרית?
"עבדתי עם ראפר מברוקלין בשם Skyzoo. הסתובבתי איתו ועם חברים שלו, היינו מבלים ביומיום וגם ראינו יחד סרטי דוקו על ראפ. זה עזר לי למצוא את התנועות שלי, להירגע לתוך הביט ולהרגיש בנוח. קניתי גם זוג נעלי טימברלנדס, שהיו סוג של קסם ובכל פעם שנכנסתי אליהן התחלתי לזוז אחרת. עם זאת, צריך להבהיר שגם היום, אני לא יודעת לעשות ראפ בעצמי. אני יודעת לעשות את זה בתוך הדמות של פאטי, אבל לא יהיה לי מספיק ביטחון לעשות זאת כמישהי אחרת".
הסרט מתרחש בניו ג'רזי, מרחק של יותר מ-24 שעות טיסה מן הבית שלך באוסטרליה. בכל זאת מצאת נקודות דימיון בינך למתואר בו?
"אני חושבת שניו ג'רזי היא לא סתם עיר, היא דמות, והיא משחקת תפקיד מרכזי בסרט. לפני תחילת הצילומים ג'רמי לקח אותנו לסיור מקיף באזור וזה כמובן תרם לנו מאוד. לגבי נקודת החיבור: אני אמנם לא ראפרית מניו ג'רזי מעצמי, אבל אני מבינה טוב מאוד מה זה להיות שונה ואני גם יכולה להתחבר לזהות של מישהי שגדלה הרחק מהוליווד ובכל זאת מנסה לפרוץ לתעשייה".
במהלך הסרט יש רגע יפה, בו הגיבורה מבקשת מראפר שחור מפורסם להקשיב למוזיקה שלה, והוא מזלזל בה ומבטל אותה בשל היותה "לבנבנה פריבילגית". בתור לבנה בעצמך, את מרגישה שגם אותך שמים במשבצות כאלה?
"זה מצחיק. מצד אחד, אני אמנם לבנה, וזה מעניק לי יתרון מסוים בתעשייה, שזה דבר דפוק כשלעצמו. מצד אחר, אנשים רואים אותי ואומרים 'את לא רזונת, אז בטח קשה לך בהוליווד', ומוציאים אותי מהמשבצת של הפריבילגית. זה דפוק גם שמתייחסים אליי אחרת רק כי אני לא לובשת סקיני. לא צריך לחשוב עליי אחרת רק בגלל הצורה שלי. מה לעשות, זו החברה כרגע והיא קצת דפוקה, ואנחנו עובדים על זה. לא צריכה להיות הפרדה בין אנשים. אנחנו צריכים להיפטר מצורת המחשבה הזו".
את חושבת שהפסדת תפקידים רק בגלל המראה שלך?
"כשעזבתי את אוסטרליה בתחילת העשור, אנשים אמרו לי 'בטח תחזרי עם הלב שבור', כי הם ידעו איזה סוג של שחקניות הוליווד אוהבת. ואמנם, דחו אותי כבר לא פעם. לפעמים,אמרו לי את האמת, שאני כבדה מדי בשביל התפקיד, ולפעמים הלכו סחור-סחור עם תירוצים כמו 'את לא בדיוק מה שחיפשנו'. עם זאת, דברים מתחילים להשתנות בהוליווד: לא רק בכל הקשור למשקל, אלא גם לצבע עור, למגדר, לגיל וכיוצא בכך. אני קיבלתי את התפקיד ב'פאטי קייקס' ועוד הרבה קיבלו לאחרונה תפקידים שבעבר לא היו מקבלים. זה נהדר. באות אליי בנות שנראות כמוני ומודות לי על כך שייצגתי אותן על המסך. זה גורם לי להרגיש שתרמתי משהו. הלוואי שגם לי היו בצעירותי שחקניות כמוני להזדהות עמן".
מקדונלד אולי צודקת: דברים זזים קצת בהוליווד והודות לכך, נוכל לראותה בזמן הקרוב בשלל פרויקטים חדשים - למשל, "ליידי בירד" המוערך, סרטה הראשון כבמאית של גרטה גרוויג ו"Dumplin'" בו תופיע בצד ג'ניפר אניסטון ואודיה רש. קשר ישראל נוסף: האוסטרלית תככב גם ב"Skin", סרטו הראשון בארצות הברית של גיא נתיב ("מבול", "הבן של אלוהים").
הסרט מבוסס על סיפורו של אמריקאי ניאו נאצי גלוח ראש, העובר מהפך מוחלט בחייו בעקבות מפגש עם אם חד הורית, אותה מגלמת מקדונלד. "זה סיפור מדהים על גאולה ומחילה, והוא מעביר מסר רלוונטי מתמיד על איך האהבה מנצחת את השנאה", היא מספרת. "התסריט היה נהדר וגיא אדיר, אז אני מאוד מתרגשת לקראת זה".
ואם נחזור ל"פאטי קייקס", מה הזיכרון הכי יפה שיש לך מהצילומים?
"חלק מהחזרות עשינו במסגרת החממה של סאנדנס, וכך יצא שהלכתי לשבת שם ליד הנהר ולקרוא בתסריט. במקרה, דווקא כשהגעתי לקטע עם הכי הרבה קללות, התיישב לידי אד האריס, אחד המנטורים של התוכנית, והציע לי לעזור לי להתאמן על הדיאלוגים. וכך מצאתי את עצמי יושבת על שפת הנהר עם אד האריס ומקללת יחד איתו את הקללות הכי עסיסיות שיש בעולם ההיפ הופ. זה היה סוריאליסטי".
בונוס מיוחד: מיקסטייפ עם מיטב השירים מסרטי היפ הופ מכל הזמנים.
