170 סרטים תיעודיים באורך מלא הגישו השנה את עצמם לאוסקר, בתקווה להשתחל לחמישיית המועמדים של האקדמיה האמריקאית לקולנוע. מבין אלה, אחד הבולטים מסתמן כרגע כ"ג'יין" של ברט מורגן. מאז יצא לאקרנים בארצות הברית לפני כשבועיים, הוא גרף ביקורות משתפכות וגם את פרס בחירת המבקרים, ונהנה מהישגים קופתיים מצוינים בעיקר בזכות אפקט הפה לאוזן, שכן הצופים והצופות בו יוצאים נלהבים.
היום (שישי), אפשר יהיה לראותו לראשונה גם בישראל, במסגרת פסטיבל דוקאביב גליל. בדצמבר ידרים גם לחגיגת הדוקו בירוחם, ובמרץ ישודר בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק, שהפיק אותו.
כמשתמע משמו, עוסק הסרט בחוקרת ג'יין גודול, שיצאה לשטח בתחילת שנות השישים ויצרה אינטרקציה חסרת תקדים עם הקופים בשמורת גומבה שבטנזניה. המחקר פורץ הדרך שלה שינה את כל מה שידענו על אחינו השימפנזים, והפך אותה לאלילה בעולם המדע.
הסרט מתבסס על אוצר בלום: שלל סרטוני 16 מ"מ שצילם בזמן אמת הוגו ואן לאוויק, שגם הפך לבעלה הראשון של גודול ולאבי ילדה. אלה נחשבו אבודים במשך זמן רב, וכשנשיונל ג'יאוגרפיק הניחו עליהם את ידיהם סוף כל סוף והציעו למורגן לביים על פיהם סרט, הוא סירב בתחילה. הקולנוען התפכח רק לאחר שצפה בהם, ונדהם לגלות עד כמה הם שמורים היטב וראויים מלכתחילה. "איכות הצילומים היתה מדהימה, וחשוב מכך הם לכדו רגע חשוב בהיסטוריה של המדע, בו נוצר חיבור אינטימי להפליא בין אדם לקופים", אומר הבמאי, "מבחינתי, קטעי הארכיון הללו לא פחות חשובים מאלה של תיעוד הנחיתה על הירח".
מורגן נחשב אחד היוצרים הבולטים בדוקו האמריקאי של שני העשורים האחרונים. לפני כשנתיים היה חתום על הסרט המהולל על אודות קורט קוביין, ובעבר יצר בין השאר את "שיקגו 10" ו"הילד נשאר בסרט" המשובחים גם כן. אך למרות שהוא כבר רגיל לתהילה, לפחות במונחים של העולם התיעודי, הצלחת "ג'יין" תפסה אותו לא מוכן, לפחות לדבריו. "היו לנו ציפיות מינימליות ביותר", הוא אומר בריאיון לוואלה! תרבות לקראת ההקרנות בישראל. "לקחנו את הסרט להקרנת בכורה בפסטיבל טורונטו לפני חודשיים ואמרנו 'נראה מה יהיה', ומה שהיה זה שכמעט אלף איש עמדו ומחאו כפיים בטירוף. הסתכלתי בג'יין ושנינו הבנו שיצרנו פה משהו מיוחד".
איך באמת ג'יין הגיבה לסרט?
"תשמע, אם אתה רוצה לעצבן את ג'יין, זה פשוט מאוד: אתה רק צריך לדבר איתה על סרט הדוקו הקודם שנעשה על פי סיפורה. היא כעסה עליו ועל אי הדיוקים הרבים שבו, וראתה בו תרמית. היא לא האמינה שחומרי הארכיון יולידו הפעם משהו טוב יותר, אז כשצפתה בסרט שלי לראשונה, היא היתה מהופנטת".
מורגן, בן 49, לא ידוע כאיש חסר יומרה ומניירות, בלשון המעטה, ומובן כי ההערכה לה זוכה "ג'יין" לא משנה את אופיו. "מבחינתי, הסרט הוא אופרה קולנועית, שזה משהו שאתה לא רואה כל יום בעולם הדוקו", הוא אומר בהתלהבות וגם במידה רבה של צדק. "לא מעניין אותי להציג ראשים מדברים. אני רוצה למצות את האפשרויות שהקולנוע מעניק לנו. הרבה סרטי דוקו הם יותר עיתונאות מאשר אמנות, אבל אני לא עיתונאי אלא קולנוען. תמיד אהבתי קולנוע ולהיות בקולנוע. אני לא רואה סרטים באייפון אלא במסך הגדול ולשם אני גם מכוון את היצירות שלי. כשהתחלתי לעבוד עם המלחין פיליפ גלאס על הסרט, אמרתי לו 'תכתוב אופרה על פי החיים של ג'יין'.
קשה לדבר רק על האיכויות האמנותיות של "ג'יין", כי יש בו ממד אקטואלי ופמיניסטי מובהק.
"אני מסכים. זה סיפור על אשה שפרצה את תקרת הזכוכית, ויתרה מכך הוכיחה שאפשר לשלב קריירה וילדים. בדרך כלל, בטח בזמנו, ציפו מאשת קריירה שתוותר על המשפחה או להפך, אבל היא הוכיחה שהכל אפשרי. התחלנו לעבוד על הסרט ב-2014, וחשבנו שהוא ייצא לאקרנים כשאשה יושבת לראשונה בלשכה הסגלגלה. במקום זה, קיבלנו את טראמפ ואת פרשת ויינשטיין והוא יוצא בתוך אקלים סוער, שבו מקומה של האשה בחברה היא השאלה המרכזית על סדר היום".
גם בשל כך, הרבה חוזים לסרט מועמדות לאוסקר, אם לא זכייה בו.
"אני כרגע מרוכז בכל מאת האחוזים בקמפיין ההפצה, שהוא מתיש בערך כמו הפצת הסרט. לשחרר את הסרט שלך לאוויר העולם מוציא ממך כל כך הרבה אנרגיה. אני חש סולידריות עמוקה עם כל קולנוען שעובר חוויה דומה. בינתיים, אין לי מה להתלונן, כי הקהל מחזיר לנו באהבה גדולה. אני צועד לתוך הקרנות טרום-בכורה של הסרט ומגלה אולם מלא, בצופים בני חמש עד שמונים. הסיבה להצלחה הקופתית המרשימה של 'ג'יין' היא שהרבה משפחות באות לראותו, שזה משהו די נדיר בשוק של הדוקו. אני שמח בעיקר כי הצלחתי להגיע לקהל רחב בלי לעשות שום פשרות אמנותיות, ואני שמח כפליים על כך שיש ילדות ונערות באולם, כי אני חושב שג'יין היא מודל מבורך להשראה ולחיקוי מבחינתן".
ויש לך גם שורת מחץ כדי לשווק את הסרט.
"כן, אני אומר שהוא כמו 'ספר הג'ונגל' או 'טרזן', רק אמיתי".
לפני שנתיים הגעת לארץ כאורח כבוד של פסטיבל דוקאביב. מה הזיכרונות שלך משם?
"קסומים. הקרנת הסרט שלי על קורט קוביין תחת כיפת השמיים על אחד מחופי העיר היתה אחד הערבים המרגשים בחיי. החיבור הזה בין החוף, אלפי הצופים, המוזיקה של נירוונה והרעש של המטוסים בשמים זה היה משהו חד פעמי מבחינתי. לתרבות הישראלית יש תשוקה נדירה לדוקו וליכולת שלו לתעד את ההיסטוריה. לא פלא שיצאו מכם כל כך הרבה סרטי תעודה מבריקים, למשל 'ואלס עם באשיר' שהשפיע עלי עמוקות".
"ג'יין" יוקרן היום (שישי) בצהריים בפסטיבל דוקאביב גליל. לפרטים נוספים על הפסטיבל ראו האתר הרשמי.
