גם כשלושים שנה לאחר צאת "קוקטייל", כל ברמן שפוגש את בריאן בראון מזהה אותו כמי שגילם בקומדיית האייטיז הפולחנית את אחד הברמנים הגדולים בתולדות הקולנוע, כזה המשמש מודל לחיקוי לכל בעלי המקצוע. כיאה לכך, האנשים מאחורי הדלפק תמיד מצ'פרים אותו כהוגן. "לא משנה איפה אני נמצא בעולם, אם אני נכנס לפאב ייתנו לי בירות חינם", הוא מתגאה בריאיון לוואלה! תרבות, המתקיים לרגל ביקורו בפסטיבל סרטים בערבה.
בראון, בן שבעים, הוא מן הפוריים והמוכרים בשחקני אוסטרליה, וחוץ מ"קוקטייל" הופיע גם ב"משפטו של סרן מורנט", "תעלול קטלני", "גורילות בערפל" וסרטים נוספים, וכמובן גם במיני-סדרה "ציפורים מתות בסתר" - בה הכיר את רעייתו ואם שלושת ילדיו, רייצ'ל וורד. השניים הגיעו לפסטיבל ערבה כיוון ש"ארץ מתוקה", הסרט הטרי בהשתתפותו של הכוכב הוותיק, פתח את האירוע ביום חמישי האחרון. הוא מגלם בו איש חוק, שנדרש לטפל במקרה טעון במיוחד, אי שם בערבות האוסטרליות בשלהי שנות העשרים של המאה הקודמת: גבר אבוריג'יני ירה למוות באדם לבן, מתוך הגנה עצמית, והמרדף אחריו והמשפט שלו חושפים את הגזענות, הדיכוי והאפליה של התקופה.
גם בזכות עיסוקו בסוגיות רלוונטיות ואקטואליות אך גם הודות לאיכותו הקולנועית, זכה הסרט להתמודד בצד "פוקסטרוט" בתחרות הרשמית של פסטיבל ונציה האחרון, ויצא ממנה עם פרס חבר השופטים. לאחר מכן אף קטף עיטור בפסטיבל טורונטו, וגם ההקרנה בערבה עברה היטב. "פחד מפני האחר, יחס ברוטלי למיעוטים ומתח בין גזעי הם נושאים חמים היום, ולכן אני חושב שהסרט מהדהד בכל מקום בו הוא מוקרן", אומר בראון. "חוץ מזה, אני סבור שרוב הצופים בעולם לא מכירים היטב את הקהילה האבוריג'ינית או את המדבר האוסטרלי, אז הסרט נתפס כאקזוטי מחוץ לאוסטרליה וזה מוסיף לאפיל שלו".
רק מתבקש שמכל המקומות בישראל, הסרט הוקרן דווקא במדבר.
"כן, לא חשבתי על כך עד שמישהו ציין זאת בפני אמש. זה מאוד נחמד, להקרין סרט על המדבר במדבר, אין ספק. המדבר הישראלי שונה מזה האוסטרלי. הוא יותר מזרח תיכוני, פחות אדמוני, אבל בגדול מדבר זה מדבר: הוא תמיד יבש ומאובק".
אני מניח שלא היה קר בזמן הצילומים.
"45 מעלות, וקח בחשבון שהיינו עם בגדים חמים ורכבנו על סוסים. זה היה יכול להתגלות כעינוי, אבל הצילומים היו כיפיים והרמוניים בזכות הבמאי, וורוויק תורנטון, שהוא באמת משהו מיוחד".
וורוויק תורנטון נחשב אחד הכישרונות המעניינים של הקולנוע העולמי וגם סרטו הקודם, "סמסון ודלילה", זכה לתהודה ולהערכה ואף לפרס סרט הביכורים בפסטיבל קאן. אתה יכול לספר על צורת העבודה שלו?
"המוצא של וורויק אבוריג'יני ואני חושב שזה בא לידי ביטוי בגישה שלו. תראה באיזה שקט ואיטיות מתחיל הסרט. במאי לבן היה מאיץ את העלילה, אבל וורוויק מביים לפי התפיסה האבוריג'ינית, המאמינה שדברים לוקחים זמן. הוא אדם מודרני, אבל הגישה שלו מתבסס על המסורת האבוריג'ינית, ורואים את זה גם ב'סמסון ודלילה'".
אפשר להגדיר את "ארץ מתוקה" כמערבון, וזו הזדמנות להגיד שהמערבון האוסטרלי הוא מתתי-הז'אנרים הלא מוערכים דיו.
"הרבה מהסרטים האוסטרלים שהוגדרו כמערבונים הם לא בהכרח כאלה, אבל הפעם זה נכון אם אתה צריך לשייך את 'ארץ מתוקה' לאיזשהו ז'אנר, זה למערבון. אגב, כולם בטוחים שוורויק מתבסס על מערבוני הספגטי של סרג'יו ליאונה, אבל הוא בכלל הושפע מן המערבונים של טרנס היל ובאד ספנסר. אלה הסרטים שהוא גדל עליהם".
איך הסרט התקבל באוסטרליה?
"הוא עוד לא הופץ מסחרית, אבל אני כבר יכול לספר לך שהזמינו אותנו מאוחר יותר החודש להציג אותו בפני חברי הפרלמנט האוסטרלי, בהקרנת טרום בכורה. אין לי ספק שהסרט הולך לעורר דיון פוליטי במדינה".
לפני בואו לערבה, ערך בראון טיול פרטי ברחבי ישראל והשתתף בשחזור הקרב על באר שבע, לרגל חגיגות מאה שנה לשחרור העיר בידי הצבאות של אוסטרליה וניו זילנד, בהן נכח גם ראש הממשלה האוסטרלי. "הימים שהעברתי פה היו מהנעימים בחיי", אומר בראון. "הישראלים הם אנשים חמים, חכמים ומלאי שמחת חיים, ומדהים כמה תושיה יש להם. מרתק לראות את כל הדרכים בהם מפריחים כאן את המדבר".
וגם פה קיבלת בירות חינם, אני מניח.
"כמובן. בכל מקום אליו אני מגיע, אני שותה את הבירה המקומית, אז כאן שתיתי גולד...איך קוראים לזה? גולדפינגר? גולדרינג?"
גולדסטאר.
"כן, זה נחמד מאוד".
