כמעט כל נער או נערה חווים את המבוכה הכרוכה בלהביא הביתה את בן או בת הזוג בזמן שההורים שורצים בסביבה. זה שלב הכרחי של גיל ההתבגרות, ואין מה להתרגש ממנו או לעשות מזה סרט. אבל מה קורה אם את גרה אצל אמא או אבא בגיל חמישים ומתחילה לצאת עם מישהו? זה כבר נשמע כמו בסיס לקומדיה צרפתית, ואכן הסיטואציה הזו עומדת במרכז המהתלה הרומנטית "50 זה ה-30 החדש", שתעלה כאן לאקרנים מחר (חמישי).
את הסרט כתבה וביימה ולרי למרסייה, שגם מופיעה בתפקיד הראשי. הקומיקאית, בת 53, נחשבת אחת הכוכבות הגדולות בצרפת. בין השאר, זכתה בשני פרסי סזאר, האוסקר המקומי, וגם הנחתה את הטקס פעמיים. לקהל הישראלי היא מוכרת אולי מהופעותיה בלהיטים כמו "אורחים מטורפים" ו"ניקולה הקטן", ונוסף לפועלה הקולנועי, אפשר לראותה גם על במת התיאטרון ולשמוע אותה מזמרת. בקיצור, מולטי-טאלנט.
בריאיון לוואלה! תרבות לרגל צאת הסרט אצלנו, מספרת למרסייה כי הרעיון לעשייתו הגיע משלושה כיוונים: קודם כל, משיחה עם חברה שנזכרה איך בגיל 16 התביישה לקיים יחסי מין עם בן זוגה בגלל שידעה כי הוריה נמצאים מעבר לקיר, והמחשבה כמה משעשע יהיה לדמיין סיטואציה דומה, רק עם אשה בת חמישים שנאלצה לחזור לגור אצל ההורים; דבר שני, מתוך מצוקת הדיור בפריז, שמובילה את התושבים למצוא פתרונות שונים ומשונים והולידה לאחרונה שלל קומדיות בנושא; ושלישית, כיוון שרווקות לא צעירות הן עדיין משהו שהתרבות וגם החברה נרתעות ממנו. "אם אתה רווק בן חמישים, יזמינו אותך לדייט", אומרת היוצרת. "אם את רווקה בגיל הזה, יתעלמו ממך".
למרסייה מעידה על עצמה כי יש לה יחס "מיוחד" לגיל. היא שונאת ימי הולדת, אף פעם לא חוגגת אותם ולא מבינה מישהו מעל גיל ארבע עושה זאת. השחקנית גם מוסיפה שמעולם לא הרגישה מקופחת בשל גילה. "שאלו אותי לא פעם אם גם אני סובלת מכך שנשים מעל גיל ארבעים מתקשות לקבל תפקידים", היא מספרת. "אבל האמת שאף פעם לא חשתי בעיה. כבר בתפקיד הראשון שלי, ב'חופשה במאי' של לואי מאל, גילמתי אשה מבוגרת, אז ממילא אף פעם לא ראו אותי כמישהי שמגלמת דמויות צעירות".
ומה לגבי הדיון בנושא ההטרדות המיניות, שמסעיר את הוליווד והגיע כמובן גם לצרפת.
"האמת? בחיים לא הוטרדתי. אולי כי אני לא עונה על אידיאל היופי הרגיל, ולכן היה לי מזל שלא משכתי תשומת לב של אף אחד".
בצרפתית נקרא הסרט בשמה של הגיבורה, מרי-פרנסין, שם פרטי נדיר בצרפת של ימינו: כה נדיר, עד שהיה ביכולתה של למרסייה להזמין להקרנת הבכורה את כל מי שנושאות אותו, 14 נשים בלבד. "כולן התגלו כנציגות מובהקות של מה שאפשר לכנותו 'צרפת הישנה'", היא אומרת. "שמחתי שכולן באו ונהנו, ושבחרתי בשם פרטי שלא הצריך יותר מדי כיסאות באולם בשביל כל המוזמנות".
הפסקול משחק תפקיד משמעותי בסרט. איך עבדת עליו?
"זה הכל שירים ששמעתי בזמן אמת אצל הוריי, אז האמת שהיה כיף להרכיב את הפסקול, כי הייתי צריך בשביל זה לבקר אצלם ולנבור בתקליטי הוויניל שלהם וזה היה תענוג נוסטלגי. לסיום, אני יכולה לשאול אותך שאלה?
כמובן.
"איך יטפלו בסרט בארץ"?
יש לו חברת הפצה גדולה ומקצועית אז נראה לי שיטפלו בו יפה.
"נהדר, ביליתי פעם חצי יום בים המלח ואשמח פעם לביקור יותר ארוך בישראל. אני מאוד סקרנית איזה תגובות הסרט יעורר אצלכם. אני מקווה שיאהבו אותו".
