בפתיחת הפרק ששודר אמש זכינו לשמוע כמה מהזוגות בפתחו של יום המשימות מנסים להעלות מוטיבציה: "הגענו לשלב שאנחנו רק 6 זוגות...", "אנחנו כבר 6 צוותים" וכיוצא בזה. ובכן, מה אני אגיד לכם? זכור היטב שאתם 6 זוגות. אתם 6 זוגות כבר ממש הרבה זמן כי כבר כמה פרקים טובים שלא הייתה פה הדחה ואם זוג אחד לא יעוף כבר הביתה בזמן הקרוב, יכול להיות שיצטרכו לשנות את המטבע שבו ישולמו דמי הזכייה לביטקוין (המירוץ למיליון ביטקוין קליט, לא?), כי עד אז לכסף רגיל כבר אולי לא תהיה משמעות.
אבל הדחה לא הייתה גם בפרק הנוכחי, אז נצטרך להמשיך להמתין בסבלנות לפרק הבא. מה כן היה? משימת אקרובטיקה מצחיקה מאוד שעימתה את המתמודדים עם נדבך חשוב בתרבות הרוסית: אימונים קשוחים וכואבים. הדיסוננס בין ייסורי הגוף של המתמודדים שנתלו ברגליים על החישוק בגובה 10 מטרים באוויר ובין החיוכים המקריפים שהם הכריחו את עצמם לעטות כדי לקבל את המעטפה בסוף המשימה סיפקה לא מעט רגעים של צחוק.
אמנם היה קצת מבאס לראות את אוולין וטוהר נפסלים על ידי השופטים ונשלחים להתאמן ולבצע שוב את התרגיל, אחרי שנתנו ביצוע יחסית בסדר (בטח לא פחות טוב מהביצועים שהעבירו את עומר ונטע ואת ירדן ואן), אבל כנראה שזה המחיר שהם נאלצו לשלם על היותם הזוג הראשון שנבחן במשימה. כשהם נכנסו לזירה השופטים עוד חשבו שאפשר יהיה לשפוט את המתמודדים בפרמטרים שהם מכירים מהמקצוע שלהם, אבל אחרי שצפו בביצוע של רגב והלן שלווה בפסקול של צרחות אימים במרוקאית, הם כנראה חישבו מסלול מחדש. אבל אפילו אמות המידה הגמישות החדשות של השופטים הלוליינים לא עזרו לעדי ומיתר שזאת הייתה עבורם המשימה הכי גרועה עד כה במירוץ. ואתם יודעים איך מיתר מגיב לכישלונות כמו תינוק.
בהמשך הפרק הזוגות מגיעים לפארק שבו הם מתבקשים לחפש את הרמז ש"נמצא רחוק, אבל מרגיש קרוב" (בדרך הייתה עוד משימה עם צלחות מסתובבות ומעט מאוד עניין, אז נדלג). מסר מוצפן שאפילו עומר מצליח לפצח בשניות, והזוגות שועטים בשבילים המיוערים בחיפוש אחר המסר מהבית. לבקר את הסצנה הזאת אולי נראית על פניו כמוב ציני שמחפש בכוח לראות את חצי הכוס הריקה, כי המתמודדים באמת התרגשו ודמעו וכל הג'אז הזה. אבל לצופים למודי ריאליטי, שמורגלים למחוות הרבה יותר אלימות של רגש במעמדי ה"מסר מהבית" בתכניות ריאליטי, מה שקיבלנו היה דל ועלוב.
איפה אמא של הלן קופצת מאחורי שיח? איפה תותי של עומר ונטע נופלת עליהם מהאוויר בצניחה חופשית? לפחות הייתם נותנים איזה טאבלט עם וידאו של הילדה של טוהר ואוולין שרה 'אמא יקרה לי'. אבל במקום זה קיבלנו שולחנות פיקניק עם 4 תמונות במסגרות צהובות ממקסטוק, חביתה, קוטג' וסלט. אנטיקליימקס בפיתה. סליחה, חלה.
זוהי פנייה להפקה - בפרק הבא, תנו לנו דמעות. אם לא דמעות של מודחים, אז לפחות דמעות של שמאלץ טלוויזיוני צפוי, אך עשוי לעילא.
ביקורת דרכונים
החישוק הסובייטי: "זה לא היה חישוק מרופד, זה היה חישוק של רוסים" (דניאל)
קוראים לזה גומץ: "כואב לי בבית שחי של הברכיים. לא יודע איך להסביר את המקום הזה" (דניאל)
הוראות הפעלה: "צריך לכווץ את כל הגוף. ובעיקר את המוח" (ירדן)
טעם של בית? טעם של תחת: "כבר חשבתי שהיא באה לי עם גונדי... איזה חורשט סבזי של אמא שלי" (ירדן מתאכזבת מהתוכן השיווקי בתכנית)