באלבומם החדש של גיא ויהל, "השמש תזרח", אבירי המיינסטרים משמיעים לראשונה ביקורת אקטואלית באחד משיריהם. זה קורה בשיר "יהיה טוב", שכולל את השורה "אני לא רוצה לשמוע/ על מלחמה שלא נגמרת". מה שהזכיר שגיבור הסערה של השבוע האחרון, יהונתן גפן, כתב הרבה לפניהם שיר אחר בעל אותו שם, הקלאסיקה "יהיה טוב", ובה שר דיוויד ברוזה "ובין שנאה לרצח/ מדברים על השלום". הנגיעה האקטואלית היא אמנם חידוש מרענן, אבל הצמד עדיין רחוק מההגדרה זמרי מחאה, ואין חשש שבמקרה שלהם שר הביטחון ליברמן יאסור על השמעת שיריהם בגלגלצ.
ואגב, זה לא השיר היחיד באלבום של גיא ויהל הנושא שם זהה לשיר אחר שנכתב על ידי משפחת גפן. יש גם את "הכל יכול לקרות" - כשם שיר אחר שכתב לנינט אביב גפן, לשעבר המנטור שלהם בדה וויס. עם צאת אלבומם החדש, שיושק ב-8 בפברואר בהופעה במועדון התיאטרון ביפו, אירחנו את הצמד באולפן וואלה! NEWS לריאיון ולביצוע שיר הנושא של האלבום החדש. ויש גם בונוס: ביקשנו מגיא ויהל, שהלחינו כמה פרסומות, לאלתר ג'ינגל לוואלה תרבות. מה שמוכיח שבאמת הכל יכול לקרות.
גיא ויהל, מה גרם לכם לכתוב לראשונה שיר עם ביקורת אקטואלית?
יהל: "בדרך לפה, במונית, אתה שומע ברדיו על כל מיני אסונות. כל שעה זה מגיע. אז מהתחושה הזאת שלא משנה לאן תלך, ואתה לא יכול לעצום עיניים, משהו רודף אותך. מתקיפים אותך באסונות. אל תחשוב שהכל בסדר, אל תנוח, אל תהיה רגוע. אנשים מתים. האדמה רועדת. יש משברים. יש כלכלה. יש פוליטיקה. יש שחיתות. ויש את המיסוי והקשיים של מעמד הביניים. אנחנו עכשיו שם, כהורים צעירים. כמו שמדהים פה - גם קשה פה. משם זה הגיע. לשיר הזה ספציפית היה איזה טקסט שהתחלתי. גיא הלחין טקסטים אחרים ששלחו לו. אני התעצבנתי עליו. אמרתי לו, אני שולח לך טקסט שתלחין גם".
באלבום החדש אתם חוזרים לילדות שלכם. מה נשאר בכם מילדי הפנימייה שהייתם פעם?
גיא: "המון. אפשר לשמוע את זה בשיר 'הכל יכול לקרות' שעוסק ספציפית בנו בפנימייה. הוא מדבר על ההתרפקות הזאת, כשאתה ילד, וכל יום אתה יוצא למין מסעות והרפתקאות. יצאנו לפרדסים שטופי פרי, רצנו, השתוללנו ודמיינו לעצמנו כל מיני דברים. ובכלל, כל יום שאתה יוצא אליו הוא יום מטורף. לעומת מציאות של אדם מבוגר - לקום בבוקר, ללכת לעבודה, כל יום עושים את אותו דבר, מין רוטינה כזאת משעממת, ורק רוצים לחזור להיות ילדים. אבל לדעתי בגלל שגדלנו איפה שגדלנו זה הותיר בנו חותם משמעותי. אהבנו לקרוא לפנימייה 'ארץ לעולם לא', כמו הארץ של פיטר פן. אנחנו ילדים נצחיים. כבר אז רצינו לעשות מוזיקה".
החודש פורסם במעריב שראשי פנימיות לנוער בסיכון עתרו לבג"ץ, בטענה שמשרד הרווחה לא נותן להם מספיק כסף. כמי שגדלו בפנימיות, זה משהו שמעצבן אתכם?
גיא: "מאוד מעצבן. בזמננו, אפשר להגיד שמשרד הרווחה תרם המון כסף לפנימיות, וזה משהו שצריך לעשות. בימים שכאלה, נורא קל להעלות לחברי הכנסת את 'שכר המינימום' שלהם".
יהל: "צריך להזרים לשם עוד כסף. היינו המון ילדים שהגיעו לפנימייה בצו רווחה, וזה מוסד שהציל המון ילדים שאנחנו מכירים, ונראה לי שזה עדיין המשמעות של המוסד הזה".
לא פעם אמרתם ש"דה וויס" הייתה מקפצה לקריירה שלכם. אבל באיזה מובנים "דה וויס" היתה מכשול או אתגר לא פשוט לקריירה שלכם?
גיא: "שמים לך תדמית של 'פליט ריאליטי'".
יהל: "שמים עליך חותמת כמו ששמים על פרה חותמת, מתייחסים אליך כאל מספר וחלק מהעדר. מחשיבים אותך כשייך לקבוצה הזאת. למרות ש-3 שנים הפקנו וכתבנו לאמנים, ועשינו את הדברים שלנו באנגלית עוד לפני התכנית. זה לא דבר שמפריע כי מהר מאוד הקשיבו למוזיקה שלנו, הקהל הצביע ברגליים ובא להופעות".
לצד ביקורות טובות על האלבום, היתה גם ביקורת לא טובה של בן שלו בעיתון הארץ, שייחס לכם "נאיביות שטחית".
יהל: "עזוב את בן שלו. מה הבנאדם רוצה בסך הכל? אנחנו פה ואחמד בעזה רוצים שהכל יהיה בסדר. רוצה לקום בבוקר, שיהיה לו מה לאכול, שיהיה לו איפה לגור, שהילדים שלו יהיו בריאים. זה מה שכולם רוצים. אנחנו בוחרים להיות נאיביים מאשר ציניים ממורמרים בעיתון שלא הרבה קוראים אותו. סליחה".
איזו זוגיות תימשך יותר שנים: הזוגיות של גיא ויהל, או של גיא זו-ארץ ויעל בר זוהר?
גיא: "כמה זמן הם ביחד?"
יהל: "שאלה טובה, אין לי מושג. יש להם כמה ילדים. בטח הם איזה 8 או 9 שנים".
גיא: "אז אנחנו כבר יותר זמן מהם".
יהל: "כי אנחנו מגיל 12 ביחד, 21 שנים".
אתם חושבים שתישארו יחד כמו צמד רעים, שחוגג עוד מעט 50 שנה?
דורון: "ואוו, באמת, הם חוגגים 50 שנה? מדהים. שמע, גדלנו ביחד, אנחנו כמו סוג של אחים וחברים. אתה יודע, גרנו ביחד ועשינו מוזיקה. נראה לי שזה כל הזמן יישאר, לא משנה מה".
ונסיים בשאלון המקוצר: על איזה אדם, חי או מת, אתם אומרים: "בא לי לדבר איתו"?
יהל: "אני אוהב ממש את משפחת בנאי, אז אני אשמח לשבת עם אהוד ואביתר, מי מהם שיזרום, לדבר".
גיא: "יש הרבה מתים שהיתי מוציא מהקבר. הייתי יושב עם לאונרד כהן על כוס בירה ושיחה מעמיקה".
על איזה שיר אתם אומרים: "הלוואי וזה היה שלי"?
יהל: "השיר 'Use Somebody' של קינגז אוף ליאון".
מה הטוקבק או התגובה הכי מרושעים שקיבלתם?
גיא: "אנחנו לא קוראים".
יהל: "לא, אנחנו קוראים אבל נראה לי שהמוח הדחיק את זה".
גיא: "זה לא מגיע, זה פשוט כזה עובר".
יהל: "אתה יודע, יש את הביקורת של בן שלו, הוא יכול נראה לי לקפוץ".
איפה תהיו בעוד 10 שנים?
דורון: "10 שנים... גם קריירה בינלאומית, וגם פה, אתה יודע, כזה כמה אלפים בכל הופעה. זה רק הולך וגדל. עוד כמה אלבומים. ולגיא יהיו את כל המכוניות שהוא רוצה. הוא כרגע בחיפוש אחר מכונית".
ולקינוח, בונוס: במהלך הריאיון באולפן וואלה! NEWS ביקשנו מגיא ויהל, שיצרו לא מעט מוזיקה לפרסומות, לאלתר ג'ינגל לוואלה תרבות, והם נענו לאתגר. צפו בראש הכתבה בתוצאה המאולתרת, בריאיון המצולם ובביצוע שיר הנושא של אלבומם החדש, "השמש תזרח".