Shame - One Rizla / Concrete
במדור האחרון של "קורדרוי" ציינתי את Shame האנגלית בתור להקת ההייפ הכי חמה בממלכה, ומי שתככב חזק ב-2018. הנבואה הלא במיוחד מתוחכמת הזאת התגשמה מהר מהצפוי: אלבום הבכורה של החמישייה מבריקסטון, "Songs of Praise", יצא והוא להיט היסטרי, בצדק. ומה שהכי כיף איתם זה שהם לא צפויים, הם לא למשל ארקטיק מאנקיז וואנביז, אלא משהו חדש לגמרי, אקלקטי וחוצה ז'אנרים, גם בריטפופ וגם פוסט-פאנק וגם The Fall, וגם קצת סקס פיסטולז וגם פוגאזי, ומלא אטיטיוד וטקסטים חכמים וציניים ופוליטיים, וסולן שעוד ידובר בו בשם צ'ארלי סטין - שמישהי באה לו ממש לא טוב. כך למשל ב-"One Rizla": "אז אין באמת מה לראות אצלי, ואין הרבה מה לשמוע, אבל אם את חושבת שאני אוהב אותך, את ממש ממש טועה"; וב-"The Lick" - "אני לא מעוניין שישמעו אותי אם את היחידה שמקשיבה; וב-"Tasteless" עם "אני מחבב אותך יותר כשאת לא בסביבה". האלבום ננעל עם שבע דקות של "Angie", צעד אמיץ לקרוא ככה לשיר אהבה מעט מעוות, ופתאום שיים הם קצת אחרים. אלבום הבכורה של השנה כבר בינואר? לא מן הנמנע.
ג'ק ווייט - Corporation / Connected By Love
"רציתי לקחת Pאנק, היפ הופ ורוקנרול, ולתעל אותם לקפסולת זמן של 2018". כך אומר ג'ק ווייט על האלבום הסולו השלישי שלו, "Boarding House Reach", שייצא במרץ. צריך להוסיף גם Fאנק לעסק. שלושה שירים יצאו ממנו, ומה שהיה בעל פוטנציאל קקופוניה גבוה או עלול היה להיות אלבום מקושקש של בק, מתגלה ככיף.
The Voidz - Leave It In My Dreams
הסטרוקס הם מהאהבות המוזיקליות הגדולות שלי, אבל הלהקה השנייה של ג'וליאן קזבלנקס, הוויידז, ממש ממש לא. והנה, שיר חדש שלהם הוא הכי קרוב שהם נגעו בלהקת האם. מעולה. מתוך אלבום חדש שייצא השנה. עדכון: כבר יצא עוד שיר חדש והם חזרו לסורם המעיק.
The National - Walk It Back
הנשיונל הוציאו קליפ חדש כדי לציין לרעה שנה לכהונתו של דונלד טראמפ, ובחרו באחד מהשירים היותר פוליטיים מאלבומם האחרון, "Sleep Well Beast". במרכזו של השיר הציטוט המפורסם ומעורר האימה שמיוחס לקארל רוב בזמן שהיה יועץ בכיר בבית הלבן של ג'ורג' וו. בוש, ושאותו אמר לעיתונאי מ"הניו יורק טיימס": "אנשים כמוך עדיין חיים במה שאנחנו קוראים 'הקהילה מבוססת המציאות'. אתם מאמינים שפתרונות נובעים מלמידה שקדנית של המציאות הנראית לעין. אבל העולם לא באמת עובד ככה יותר. אנחנו אימפריה עכשיו, וכשאנחנו פועלים אנחנו יוצרים מציאות משל עצמנו. וכשאתם תלמדו את המציאות הזאת בשקדנות, כדרככם, אנחנו נפעל שוב וניצור מציאויות חדשות שגם אותן תוכלו ללמוד, וככה הדברים יעבדו. אנחנו שחקנים על במת ההיסטוריה, ואתם, כולכם, תוכלו רק ללמוד את מה שאנחנו עושים". רוב מכחיש שאמר את הדברים. הקליפ מורכב מוויזואליה מפולטרת של הקונגרס האמריקאי ושלל פוליטיקאים.
Eels - The Deconstruction
אולי בגלל שאין לי ציפיות גדולות מהאילז, אני ממש אוהב את השיר החדש שלהם ששובר שתיקה של ארבע שנים ולקוח מתוך אלבום הקאמבק שלהם שייצא באפריל, וגם לו קוראים "The Deconstruction". מרק אוליבר אברט, או "אי", יודע שהעולם התחרפן, אבל ממשיך לחפש את היופי שבו. הקול שלו הוא התחלה טובה.
Mount Eerie - Distortion
"A Crow Looked At Me" של פיל אלוורום (תחת השם מאונט אירי) היה אחד האלבומים המשמעותיים של 2017 ואחת מהיצירות הכי עצובות שאי פעם הוקלטו. אלוורום נפרד בו מאשתו, המאיירת והמוזיקאית ג'נבייב קאסטרי, שמתה בקיץ 2016 בגיל 35, והותירה אותו לבד עם בתם הבכורה, היום כבת 3. במרץ הקרוב יגיע "Now Only", אלבום בן ששה קטעים שבו הוא וזרם התודעה שלו ממשיכים ממשיך לצלול לאוקיינוס הפרידה, הצער והלבד. הנה שיר ראשון מתוכו, 11 דקות של - הפתעה - עצב עמוק.
Ought - Disgraced in America
עוד שיר מצוין של להקת הפוסט פאנק ממונטריאול לקראת האלבום החדש שלה, "Room Inside the World", שיוצא בפברואר. אפשר לסמן אותו כבר כאחד מהאלבומים שיעשו את 2018.
בריאן פאלון - See You On The Other Side
קצת כואב לי הלב על בריאן פאלון. לו וללהקה שלו, הגאסלייט אנת'ם, תמיד יהיה בקטלוג אלבום ענק בשם "The '59 Sound", אבל שום דבר שהם עשו מאז לא הגיע לרמתו. גם פאלון עצמו, בסולו ובפרויקטים אחרים, לא השכיל לשחזר את הקסם. כמעט עשור חלף מאז, הלהקה נמצאת בהפסקה ופאלון חזר עם אלבום חדש משלו, "Sleepwalkers", ומה לעשות, זה עדיין לא זה. אני אוהב אותו על כך שהוא מנסה, אבל הוא נופל באותן קלישאות - וספרינגסטין הוא אף פעם לא היה, אפילו שהם חולקים חיים בניו ג'רזי. ועדיין, הוא מצליח בכל פעם לכתוב איזה שיר שאני רץ איתו. כמו זה.
No Age - Send Me
"Snares Like a Haircut", האלבום החדש של הצמד הרועש מאל.איי, כבר כאן ומדובר בקאמבק נאה פלוס אחרי כמה שנות שתיקה. הנה דוגמה מייצגת.
Night Flowers - Losing the Light
שיר חדש ויפה, הגם שמעט דביק, של הלהקה הלונדונית. אני אוהב את הקול של סופיה פטיט.
Loma - Joy
שירווטר הייתה להקה שהיו רגעים שלה שמאד אהבתי. עכשיו למי שהיה הלב שלה, ג'ונתן מיברג, יש הרכב חדש בשם לומה, שבו דווקא לא הוא שר אלא אמילי קרוס. אלבום הבכורה שלהם יוצא באמצע פברואר והנה שיר ממש יפה מתוכו, על אהבה ועוצמתה.
Underwater Boys - Everyone You Know
רגע לפני סיום. איזה שיר יפה של טום וניק קלאר, אחים מברייטון, שסינגל הבכורה שלהם הוא קצת טיים אימפלה וקצת Unknown Mortal Orchestra. הוא יצא כבר באוקטובר ועכשיו מתחיל לצבור תאוצה.
של מי השיר הזה?
אני עדיין לא סגור על האם הסדרה "סוף הפאקינג עולם" זה ברצינות או פארודיה על "רומן על אמת". כלומר השחקנים המעצבנים האלה - בעיקר הילד הביזארי עם ההבעה האחת - הם בקטע של הפוך על הפוך? לא משנה, יש מוזיקה סבבה. בעיקר השיר החמוד של גרהאם קוקסון מבלר, "Walking All Day", שחוץ מזה הלחין בכישרון את הפסקול של כל הסדרה. שורה תחתונה: אני מעדיף את "13 סיבות" (ואת אואזיס).
פצצה מהעבר
30 שנה יחגוג ביום שישי "I'm Your Man", האלבום השמיני של לאונרד כהן ז"ל, אחד המצליחים שלו מבחינה מסחרית, מהאלבומים הטובים של שנות השמונים ואחד מהאהובים עלי שלו. קשה שלא לאהוב עם רשימת שירים שכוללת בין השאר את "Everybody Knows", את "I'm your Man", את "Tower of Song" ובעיקר את השלמות שהוא "First We Take Manhattan". הנה הוא וגם הקאבר המושלם לא פחות של R.E.M.