דודו טסה: "הייתי שמח להופיע בקטאר, כרגע זה לא מתאפשר"

"כל החורף לא כתבתי שירה, ולא זכרתי
ולו חלום אחד שחלמתי. עזבתי בית
ואישה, שכרתי דירה, כל מה שהייתי מוכרח
מצאתי מושלך ברחוב זה או אחר: מיטה,
שולחן, מדפים, מקרר. אפשר לומר
שהיה זה פלא, מעשה מלאכים, שעמדתי
בצומת דרכים. אפשר גם לא להרהר בזה
יותר מדי. אינני יכול לדעת דבר על שאלת
חיי, או לאמוד מה מצאתי וכמה אבד
לי. אבל כל החורף הזה לא כתבתי שירה,
ולא זכרתי ולו חלום אחד שחלמתי".

מעשה המלאכים הזה הוא השיר "צומת דרכים", שכתב המשורר והעיתונאי אלי אליהו. היום יוצא אלבום חדש של המוזיקאי המוערך דודו טסה, "איגרת אל הילדים", המבוסס על שיריו של אליהו מספר חדש בעל אותו שם. היום (שני) התקיים בבית ביאליק בתל אביב אירוע השקת האלבום והספר, שבו שר טסה כמה שירים מתוך הפרויקט.

הפרויקט הזה, המבוסס על שיריו של אלי אליהו ועל שני אלבומי הכוויתים שהוצאת, מזכיר שמיעטת באחרונה לכתוב מילים לשירים בעצמך. זה חלק שפחות אהוב עליך?

"לא פחות אהוב עליי, והיית עדין. אני מתקשה. האמת היא שהרבה פעמים אני מתחיל טקסט של שיר, יש לי את התמונה שלו, יש לי התמות ואת רוב הטקסט, ואיכשהו אני מסתבך. יש לי בורות. ועם אלי זה התחיל ב'עם חלומות כאלה' ב-2010, ואחר כך נעזרתי בו עוד הרבה פעמים, כי הבנאדם הזה קורע לי את הלב בכל פעם שהוא שולף מילה. הוא יודע לדבר את הלב בצורה הכי מדויקת שאני מכיר. ועכשיו זה אלבום שלם, תקליט, 8 שירים, מתוך ספר השירה שלו".

למרבה הצער, מזה עשרות שנים במוזיקה הישראלית הפופולרית ממעטים להשתמש בשפע האדיר של שירי המשוררים. בסבנטיז, לעומת זאת, שירי משוררים היו נפוצים מאוד בפופ, ואפילו צביקה פיק שר שירי משוררים. הפזמונאים לא הצליחו למלא את החלל. איך הז'אנר שהיה קרוב לעם נתפס כיום יותר כאליטיסטי ומרוחק?

"קודם כל אני יכול להבין. זה היה פחות קרוב אלי גם כשאני הייתי נער. למרות זאת, אלכסנדר פן היה בצעירותי המשורר הראשון שאיכשהו התחברתי אליו, כי הוא דיבר הרבה על בדידות ועל עיר. גם אלי אליהו נוגע במקומות האלה. כל אחד מתחבר לטקסטים מהנקודה שלו. זה נכון שהנוער אולי קצת פחות בשירה, אבל באופן טבעי זה קורה בגילאים יותר מאוחרים. וגם אני לא כזה. אני לא קורא שירה, אבל כשיש דברים שהם פתאום נבוט בראש - אז זה קורה".

נדמה שדודו טסה נמצא בכל מקום, וחלק מהתחושה הזאת נובעת מכך שהוא משת"פ לא קטן. הוא שיתף פעולה בין השאר עם נצ'י נצ' (השיר "כל הזמן הזה" שהלחין לו נבחר כשיר השנה במצעד השנתי של גלגלצ לשנת תשע"ז), נינט (לה הלחין את "גיבור"), יובל דיין (לה הלחין את הלהיט "אל תאמר" למילותיו של גלעד כהנא) וישי לוי (לו הלחין את "עכשיו הוא חול" אותו גם כתב ביחד עם גלעד כהנא). בנוסף, שיתוף פעולה ראשון ומסקרן במיוחד שלו עם עלמה זהר הוליד את אלבום ה-EP "חיים משוגעים" שיצא החודש, ובו טסה הוסיף אלמנטים מזרחיים למי שאינה מקושרת לז'אנר המסתלסל. "עלמה באה עם זה", מסביר טסה, "זה לא שאני לקחתי אותה לשם. היא לא מזוהה עם זה, אבל איכשהו עובר עליה איזה גל ים תיכוני כזה. וזה כיף, כי זה מרענן. פתאום היא כאילו זזה קצת. אנחנו מתעסקים במוזיקה, ולפעמים אנחנו קצת משתעממים מעצמנו ואנחנו צריכים לנסות כל מיני דברים בצורה שונה. זה מה שגורם למוזיקה וליצירה להיות כל כך קסומות".

איזה תגובות הכי מפתיעות ומשונות קיבלת מהעולם הערבי על הופעות ואלבומי "דודו טסה והכוויתים"? וכמה הזמנות להופעות קיבלת מהעולם הערבי?

"אני מקבל כל הזמן תגובות, במיוחד אני רואה תגובות ביוטיוב ובאינטרנט. תראה, זה לא פשוט. אנחנו היינו שמחים לנסוע לקטאר, להופיע ולנגן, אבל כרגע זה לא מתאפשר. אבל יש שיח כל הזמן. יש איזו עיתונאית מבגדד שמדברת איתי בווטסאפ פעמיים ביום, מסמסת לי. זה מרגש. אני מקווה שנמשיך ושנעשה עוד אלבום של הכוויתים בקרוב".

אחרי ההישג המדהים של חימום רדיוהד, מה היעדים הבינלאומיים הבאים?

"קודם כל, אנחנו מופיעים בפסטיבלים, יש כל הזמן פסטיבלים. אבל הכי מאתגר זה לפרוץ בצורה חד משמעית. כרגע זה כזה, אתה יודע. אנחנו עושים דברים, ומנגנים. אנחנו עובדים על אלבום שלישי של הכוויתים, ושם יהיו שיתופי פעולה מאוד מעניינים. יהיה גם זמר משוק התקווה וגם זמר מהפלייליסט. מה הדבר הבא מבחינת הכוויתים? אנחנו פשוט מופיעים ואנחנו נהנים. וזה מרענן וכיף שיש עוד דבר שאנחנו עושים שלא קשור בארץ".

במלאת 70 שנה לישראל, מה היית רוצה שישתנה במוזיקה הישראלית או ביחס למוזיקה ולאמנים?

"קודם כל הגילאים של האמנים, בנקודה הזאת צריך יותר לתת דגש. אם אפשר להקל בהקלות מס בתמלוגים מעל גיל 65 או גיל 67 ולא לשלם מסים מלאים. זה יהיה מאוד נחמד, מירי. צריך לדאוג לאמנים מזדקנים. מבחינה מוזיקלית, עושים כאן אחלה מוזיקה. אתה יודע, אנחנו מוקפים במזרח התיכון, מצד שני סופגים מוזיקה מערבית רוב הזמן, אז יוצאים שילובים ממש מגניבים. מהבחינה הזאת אנחנו פיקס".

מה מתסכל אותך במדינה?

"כשאני הולך בבוקר עם העגלה, אז חונים על המדרכה עד השעה שמונה. אם אפשר להפסיק עם זה אני אשמח כי זה מסבך אותי ואני צריך לרדת איתו לכביש. סתם, האמת היא שאני עושה מוזיקה וכל כך טוב לי ברמה האישית, שרוב הזמן אני חושב על השיר הבא, על הדבר הבא. אתה שואל אם איזה משהו ממש מפריע לי ברמה האישית, החברתית או הפוליטית? וואלה, שיזדיין העולם, אני יודע".