שיאים רבים אמורים להישבר בטקס האוסקר בתחילת שבוע הבא. אחד מהם יהיה לבטח שהשחקנית הצ'יליאנית דניאלה וגה תהפוך לטרסנג'דרית הראשונה שמגישה פרס על הבמה הנוצצת בהוליווד. נוסף לכך, בסיום הלילה החגיגי ייתכן גם שיתברר כי "אישה פנטסטית" בכיכובה זכה בפסלון בקטגוריית הסרט בשפה זרה.
בכך יסתיים מסע מופלא, שהתחיל לפני קצת יותר משנה בפסטיבל ברלין, בו ערך הלהיט את בכורתו העולמית במסגרת התחרות הרשמית. זו היתה אחת הפרמיירות המרגשות שהיינו עדים להן בשנים האחרונות באירוע. הקהל נכבש לחלוטין בקסמו ובכוחו של הסרט הפנטסטי הזה, המזכיר את אלמודובר בשיאו, בו מגלמת וגה זמרת ברים טרנסג'נדרית, שמותו המפתיע של בן זוגה מוציא אותה למאבק על זכויותיה: לא רק בכל הקשור לדיני ירושה, אלא גם בנוגע לעניינים מהותיים יותר, כמו הזכות להגדרה עצמית ולמימוש עצמי.
המסע של וגה, אותה אני פוגש יום לאחר הפרמיירה המסעירה, התחיל לפני עשרים ושמונה שנה בסנטיאגו, בירת צ'ילה. היא פקדה את שעריו של בית ספר לבנים בלבד, בו חבריה לספסל הלימודים לא ראו בעין יפה את גיבוש זהותה המינית. בין השאר הם דחפו אותה במדרגות והשתינו עליה. כל זה, לדבריה, רק חישל אותה, ובמקום לבלום את תהליך הגילוי העצמי, חיזק אותו.
הוריה עמדו לצידה לאורך כל הדרך וסייעו לה להשלים את התהליך בשנות נעוריה, אך בתעודת הזהות הצ'יליאנית וגה עדיין מופיעה כגבר. כדי לשנות זאת עליה לעתור לבית משפט, והיא לא מוכנה לכך מסיבות עקרוניות, כדי לא לשתף פעולה עם הדיכוי הממשלתי, כדבריה.
תהליך שינוי המין גם הוביל לדיכאון כבד, כיוון שהתקשתה למצוא עבודה. במשך שנה, סיפרה, לא יצאה מהמיטה, אבל לאט לאט פרויקטים התחילו להגיע. וגה, זמרת אופרה בהכשרתה, העלתה מופע בימתי המבוסס על סיפורה, ושיחקה גם בכמה הצגות אחרות, בווידאו קליפים ובסרט עלום למדי. אז הגיע הטלפון מבמאי "אישה פנטסטית" סבסטיאן לליו, אחד היוצרים הצעירים הבולטים במדינתה. בין השאר, הוא היה אחראי ל"גלוריה", שקטף שני פרסים בפסטיבל ברלין לפני חמש שנים והופץ בהצלחה גם בארץ.
בתחילה, לליו ציוות את וגה לפרויקט כיועצת, אבל עם הזמן הבין כי היא תהיה מושלמת לתפקיד הראשי. "שנתיים אחרי שנפגשנו לראשונה, הוא שלח אליי מעטפה שכתוב עליה 'סודי ביותר'", היא מספרת במפגש עמי ועם עוד כמה עיתונאים מרחבי אירופה במסגרת פסטיבל ברלין. "פתחתי אותה, ובפנים היה הטיוטה הראשונה של התסריט. ככל שקראתי אותו הבנתי שהגיבורה בו דומה לי. התקשרתי לסבסטיאן לשאול מה קורה פה, והוא אמר לי שהוא רוצה שאככב בסרט. אמרתי לו שהוא משוגע לגמרי, אבל כמובן שהסכמתי מיד".
השיחה עם וגה התקיימה בלאונג' ברלינאי רועש להפליא ובעזרת מתורגמן מנומס מדי מספרדית לאנגלית, שלחש את התשובות כך שאי אפשר להבין דבר מעבר לרעשי הרקע. העברתי אם כך את מלאכת התמלול לחבר צ'יליאני, שלאחר האזנה הסביר לי כי השחקנית מדברת באופן טיפוסי לבני עמם: כלומר מהר ומחוספס, ועם הרבה בליעת מילים ואותיות, בעיקר האות S.
כיוון שהשיחה מתקיימת יממה לאחר הבכורה של תפקיד הפריצה שלה, מדובר באחד הראיונות הראשונים אי פעם של וגה. ניכר שאינה מיומנת וגם לא מתלהבת מן הסיטואציה, והתשובות שלה קצרצרות לרוב. "לא הייתי שותפה לכתיבת התסריט כשלעצמו, אבל כן נתתי לסבסטיאן את נקודת המבט", היא אומרת. "הסרט כולו מנקודת המבט של טרנסית, והוא לא הכיר אף אחת כזו, חוץ ממני. כמובן שתמיד יש דמיון בין שחקנית והדמות שהיא מגלמת, אבל אני חושבת שהפעם הקרבה גדולה במיוחד. הסיטואציות שמתוארות כאן הן לאו דווקא דברים שאני עצמי עברתי, אבל כל התגובות הרגשיות מהדהדות את מה שהרגשתי לאורך החיים".
מה היה מבחינתך הרגע הכי קשה בסרט?
"הכל...כל הרגעים היו קשים. היה מסובך להוציא את החוויה הזו לפועל, אבל החלטתי לנהוג כמו הדמות שאני מגלמת. כלומר, לקחת את האתגר הזה ולהוציא ממנו את המיטב".
הכלב של בן זוגה המנוח של הגיבורה משחק תפקיד מרכזי בסרט. איך היה לעבוד עם הכלבלב?
"אני מאוד אוהבת כלבים ובכלל את כל החיות, ופעילה במאבק למען הזכויות שלהם. מעבר לכך אני חושבת שלכלב יש כאן משמעות סמלית. היא נאבקת שיישאר אצלה, כי לוקחים לה את הכל והיא רוצה שלפחות את זה לא ייקחו לה. קיומו של הכלב גם מזכיר לה את אהובה המנוח, אז כל עוד שהוא אצלה, במובן מסוים גם האהוב שלה ממשיך להיות עמה".
גם למוזיקה יש מקום מרכזי בסרט.
"כן, היא עוד דמות. זה עוד משהו שסבסטיאן ואני עבדנו עליו ביחד. חיפשנו מוזיקה לירית שתוביל את הסרט ותעביר את האמירות שלו. הקטע שאני שרה בסוף, 'Ombra mai fu', מסמל את המסע שהגיבורה עוברת. זה שיר תודה לעץ, שהצל שלו מגן עלייך מפני השמש ביום שרב. צל הוא דבר חשוך וקודר, אבל אפשר להשתמש בו לטובתך, וזה בדיוק מה שהדמות שלי לומדת לעשות".
ציפית שההקרנה תהיה כל כך מרגשת?
"זה היה מאוד אינטנסיבי ומאוד יפה. חשבתי שיהיה מעניין, אבל לא ציפיתי לתגובה כל כך חמה".
לא תיכננת להיות בקולנוע. היית רוצה להמשיך ולשחק?
"כן, בטח. אני רוצה להמשיך לשיר ולהמשיך לשחק. אני רוצה לשחק דמויות מכל הסוגים. הגוף שלי זמין לגלם דמות בכל זהות מינית. זו הברכה במשחק. הייתי רוצה להמשיך את הקריירה שלי עם עוד דמויות טראנסיות או בלעדיהן, ובעיקר להיות שם. הכי חשוב זה להיות שם".
