פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רצח, סמים ואלימות משטרתית: הסדרות וסרטי הדוקו שאתם חייבים לראות

      אלימות משטרתית קשה שהופנתה כלפי אישה שחורה, הסיפור האמיתי של רצח משפחת קלאטר, מבט אל אחורי הקלעים של המתקן לשיקום נערות קשות יום, סיפורה של העיירה שסובלת עד היום מפרויקט הגרעין של ארה"ב והזוכה הגדול באוסקר. יצירות התעודה שאתם צריכים להכיר

      רצח, סמים ואלימות משטרתית: הסדרות וסרטי הדוקו שאתם חייבים לראות

      עצרי בצד

      מה: סרט תיעודי קצר שהיה מועמד לאוסקר האחרון. סיפורה של בריאון קינג, מורה אפרו-אמריקאית בת 26, שנסעה מעל המהירות המותרת באוסטין, טקסס ומצאה עצמה מוטחת בחוזקה על הכביש ע"י ראיין ריכטר, השוטר שעצר אותה. בעברו של ריכטר עוד 34 מקרי אלימות קשים כלפי עצורים מקרב הקהילה האפרו-אמריקאית, אך הפעם הוא תועד מתחילת האירוע ועד סופו במצלמה המשטרתית שניצבה על רכבו. לאחר שנלקחה אזוקה אל בית המעצר, צולמה גם השיחה הגלויה שהתנהלה בין קינג לשוטר שבאוטו על גזענות ועקיפת החוק בארה"ב. השוטר אומר לה: "99 אחוז מהזמן הקהילה השחורה היא אלימה וזו הסיבה שאנשים מפחדים מהם.. אני לא מאשים אותם". למרבה התדהמה, למרות הצילומים הכל כך קשים לצפייה ולמרות 13 שעות של עדויות שניתנו בבית המשפט מ-8 עדים שונים לאירוע - חבר המושבעים באוסטין בחר שלא להרשיע את השוטר והסתפק בהתנצלות של המשטרה. הסרט שלפנינו מביא את הקטעים המצולמים מהאירוע הקשה לצד סיפורה האישי של קינג, שמצאה עצמה יום אחד חלק מהתופעה ההולכת וגדלה של אלימות משטרתית גזענית בארה"ב. הסרט זמין בשירותי ה-VOD של HOT, yes וסלקום TV.

      מה חשבנו: קצת פחות מחצי שעה אורך הסרט הזה, ממוקד ככל הניתן, מזגזג בין הדקות המזעזעות של אלימות משטרתית והדקות שאחרי כן, לבין חייה הרגילים של בריאון קינג כמורה למתמטיקה לילדים צעירים ורקדנית בשעות הפנאי. אישה צעירה ונורמטיבית עם אחיינית אהובה, חברים וחיים שקטים, שאיתרע מזלה להיות שחורה בעולם עם יותר מדי גזענות. היא מדברת על ילדותה ועל עורה השחור ועל כך שרצתה בעבר עור בהיר יותר שנתפס כעדיף. הדיסוננס בין השקט הזה של חייה לבין הברוטליות שהשוטר ריכטר נוהג בה, מחדד את היחס הכל כך מחפיר וחסר הגינות אנושית בסיסית שהוא מנת חלקם של שחורים אמריקאיים. "עצרי בצד" מבהיר שלא מדובר רק בצעירים גברתנים עם קפוצ'ון על הראש, אלא גם בחורה זעירת מידות שנתקלת בשוטר מסוכן ואלים.

      מבנה השתי והערב של הסרט הוא כנראה הבחירה האפשרית היחידה כדי להמחיש את הנקודות הללו באופן הכי אפקטיבי, אבל האמת היא שזה קצת פוגם בו. על אף קוצרו קשה לא לחוש שהוא מעט נמרח ברגעים השקטים, וכל מה שאנחנו רוצים זה שיחזור לדרמה המדהימה והמקוממת שנקלטה במצלמות המשטרה. אף על פי כן, בסוף חצי השעה הזו החוויה הזו משולבת היטב בהרהור עליה, והתוצאה היא סרט רב עוצמה שממשיך להדהד גם אחרי הצפייה בו.

      בדם קר: הרצח של משפחת קלאטר

      מה: סדרת פשע אמיתי מאת הבמאי ג'ו ברלינג'ר, שעומד מאחורי טרילוגיית "גן עדן אבוד" המדהימה. הסדרה חוזרת אל חקירת רצח בני משפחת קלאטר, מקרה שזעזע את אמריקה. ספרו פורץ הדרך של הסופר טרומן קפוטה "בדם קר", שיצא לאור ב-1966 ונחשב לאחד הרומנים האמריקאים החשובים שנכתבו במאה העשרים, הביא את סיפורם האמיתי של ארבעת בני משפחת קלאטר מהעיירה הולקומב שבקנזס. ארבעת בני המשפחה נרצחו ב-15 בנובמבר 1959, בשעות בוקר מוקדמות בחוותם. ריצ'ארד היקוק ופרי סמית' פרצו לביתם של משפחת קלאטר במטרה לשדוד אותו, אך לבסוף רצחו את כל דרי הבית. הסדרה מעלה ספקות לגבי חלק מהמידע בספרו של קפוטה, חושפת מידע חדש לגבי הרוצחים שהוסתר במשך שנים, מעלה ספקות באמיתות של רב המכר המפורסם של טרומן קפוטה, מביאה לראשונה את קולם של בני משפחת ההרוגים ועוסקת בהשפעה הרחבה שהייתה לרומן הכתוב ולסיפור הרצח על התרבות האמריקאית. הסרט זמין ב-yes VOD.

      מה חשבנו: ספרו של קפוטה היה חלוץ בז'אנר הפשע האמיתי שבשנים האחרונות זוכה לעדנה יוצאת דופן, כך שעל פניו טבעי לחזור אליו ולספר אותו תוך בדיקה של העובדות והנראטיב. ברלינג'ר חזר אל העיירה הקטנה שאופיה השתנה לחלוטין אחרי הרצח, הוא שוחח עם תושבים, עם בני משפחה, עם חברים, עם שוטרים בעבר ובהווה, ויחד עם קטעי ארכיון בנה את הסיפור מחדש באופן קולח ומעניין. זה כולל גם המשפט של הרוצחים וכן עיסוק נרחב בטרומן קפוטה ובמה שעשה עם המקרה, כיצד התחבר עם חוקר המקרה ומשפחתו וקיבל גישה נרחבת אל פרטי הרצח ואל הרוצחים. ואחרי כל זה, קשה למצוא משהו באמת חדש בסדרה. המעשה כבר סופר גם בספרו של קפוטה, גם בעיבודים הקולנועיים ובזה הטלוויזיוני שזכה להם, וגם בהתייחסויות רבות במדיה לאורך השנים (כולל ריאיונות עם שתי האחיות הגדולות שנותרו לבדן, שבסדרה בחרו להתראיין באודיו בלבד). ולמרות היומרה לחשוף משהו חדש, זה לא באמת קורה. כלומר, מורת רוח של בני המשפחה כלפי קפוטה היא לא בדיוק חדשות מרעישות. בשורה התחתונה, למי שאינו מכיר את הסיפור מדובר בסדרה טובה. האחרים יכולים לוותר.

      נערות מאחורי הסורגים: צעירות ועצורות

      מה: סדרת תעודה של נטפליקס המתרחשת כולה במתקן הכליאה לנערות "מדיסון". הסדרה עוקבת אחר הנעשה בין כותלי המתקן, מערכות היחסים בין הבנות לבין עצמן ובינן לבין הצוות.

      מה חשבנו: יש הרבה קווים מקשרים בין "נערות מאחורי הסורגים" לסדרה דוקומנטרית אחרת של נטפליקס, "מכללת הסיכוי האחרון". שתי הסדרות עוסקות במקום שמעניק לבני נוער הזדמנות אחרונה לקחת אחריות על חייהם, בטרם יגיעו לגיל הבגרות. בעוד "מכללת הסיכוי האחרון" עוסקת באפשרות של שחקני פוטבול צעירים לשפר את לימודיהם ולהתקבל למוסד לימודים מכובד, "נערות" מציגה מתקן שנועד להציל נערות מרקעים קשים, רגע לפני שיעברו את גיל 18 וימצאו את עצמן ב"כלא של גדולים".

      המבנה של "נערות מאחורי הסורגים" צפוי למדי, עם הרבה טסטמוניאלס של הנערות ושל אנשי הצוות, בין קטעים שמציגים ריבים, משחקים, ביקורי משפחות מרגשים. החלק הצפוי פחות הוא ההצגה של חלקן כמספרות לא אמינות. כאלו שמעידות על עצמן שהשתקמו והפנימו את טעויותיהן, רק כדי לצאת החוצה ולחזור על אותן תוצאות בדיוק. יש משהו שובר לב במציאות המעגלית הזאת, שבהרבה מקרים היא תוצאה של היסטוריה משפחתית בעייתית או סביבה מועדת לפורענות. ובזמן שהמערכת עסוקה בלכלוא, לשקם ולהוציא אותן חזרה אל העולם הקשה שבחוץ, הסיפורים המרגשים באמת הן של מי שמצליחות להימנע מלשוב. הסדרה מסייעת לנו לקבל תשובה לשאלה הזו בביקורים בבתי הנערות ששוחררו, חודשים ספורים לאחר מכן. בהבדלים האלה בין אלו שהצליחו לשקם את חייהם, לבין מי שרק עושות הפסקה לקראת סיבוב חדש מאחורי הסורגים - טמון כוחה האמיתי של הסדרה.

      ובנושא אחר: ב"נערות מאחורי הסורגים", כבר כלולות גם "צעירות" וגם "עצורות". לא ברור למה התוספת הזאת הייתה נדרשת.

      נערות מאחורי הסורגים של נטפליקס (יח"צ)
      מתוך "נערות מאחורי הסורגים" (צילום: יח"צ)

      פצצת אטום בחצר

      מה: סרט תיעודי של רשת HBO בבימויה של המועמדת לאוסקר, רבקה כמיסה. במרכזו מסע בין שתי קהילות בפרברי סנט לואיס, הגובלות במטמנת פסולת גרעינית שנותרה במקום מאז ששימשה העיר כמרכז לעיבוד אורניום עבור "פרויקט מנהטן" של ארה"ב. הסרט זמין לצפייה בשירותי ה-VOD של yes וסלקום TV, וגם ב-HOT תחת השם "שכונה אטומית".

      מה חשבנו: "פצצת אטום בחצר" הוא מקרה קלאסי של סיפור מדהים החבוי בסרט בינוני. הבעיה העיקרית בו היא העריכה, שמצליחה להיות גם תזזיתית בדילוג בין סיפורים עד כדי פגיעה בקוהרנטיות, ומנגד גם להפוך את הסרט למייגע לפרקים עם הארכה בקטעים שהיו מוצלחים הרבה יותר בגרסאות קצרות יותר. ואף על פי כן, קשה להישאר אדישים לסיפור המקומם על אנשים קטנים מעיירה קטנה, שנלחמים על חייהם מול מערכת בירוקרטית צינית ומוכוונת רווח. את עיקר המאבק נושאת על כתפיה קבוצת נשים המכנות את עצמן "רק אמהות", שמנסות לגרום לרשויות לפעול בטרם ייגזרו על ילדיהן ההשלכות הנוראיות של חשיפה לקרינה רדיואקטיבית.

      מעבר למאבק הסיזיפי של התושבים על בריאותם ואיכות חייהם, נחשפת ב"פצצת אטום בחצר" ההפקרה של אזרחים תמימים לטובת תחלואי המדינה. המצלמות מתלוות לסיפורים קורעי לב על מהגרים מצ'רנוביל שהגיעו לסנט לואיס, לאחר שאיבדו את כל משפחתם לסרטן, רק כדי לגלות שהמחדלים רדפו אחריהם כל הדרך לארה"ב; או לשלוש אחיות שפגיעת הקרינה הביאה לכך שכל אחד מילדיהן חולה בסוג קשה אחר של סרטן. גם המפגשים עם הרשויות ובעלי התפקידים מציגים את אוזלת היד המשוועת וחוסר הנכונות לתקן את המעוות, כשמדובר בקהילות קטנות וחסרות השפעה כל כך.

      זוהי חוויית צפייה קשה ומתסכלת, עם הרבה מאוד סיבות לייאוש לגבי הכמיהה האנושית לכוח והמחירים שהיא גובה מחפים מפשע. ומנגד, מאבקים כמו אלה נגד מערכת מושחתת ורקובה, הם בדיוק אלו שמובילים בסופו של דבר לשינויים. או במילותיה של גיבורת הסרט: "אנשים נחמדים מקבלים קרינה".

      איקרוס

      מה: לא יכולנו לכתוב על יצירות דוקו בלי להתייחס לזוכה האוסקר הטרי, שהיה גם לסרט הראשון באורך מלא שמביא את הפסלון המוזהב לנטפליקס (וזמין בה כבר מאז הקיץ שעבר). הבמאי ורוכב האופניים החובב בריאן פוגל יוצא לחשוף את מדיניות הסימום בספורט, בעודו מנסה על עצמו חלק מהסמים הנהוגים כיום על ידי רוכבי האופניים. כדי להסוות את החומרים שלקח הוא נעזר במדען רוסי בעל ידע רב, בלי לדעת שמדובר במי שנבחר לפקח על תוכנית הסימום הלאומית הגדולה בהיסטוריה. הקשר בין השניים חושף קונספירציה יוצאת דופן שהדהדה ברחבי עולם הספורט.

      מה חשבנו: לפני שמגיעים לשבחים, ראוי להזהיר שהשעה הראשונה מבין השתיים של "איקרוס" מעט מאתגרת. הניסוי של פוגל אמנם חיוני כדי שנבין את השפעת החומרים הללו על גוף הספורטאי, אבל החלק שהופך את "איקרוס" ליצירה המסעירה שהיא נמצא דווקא מרגע שהאמת על שותפו הרוסי מתגלה. זה הרגע שבו הסרט הופך מסרט תעודה לכמעט דרמת מתח עוצרת נשימה, כשסכנות רבות נשקפות לשניים בדרך לחשיפת האמת.

      "איקרוס" נעזר באמצעים גרפיים חכמים ובקטעי ארכיון כדי לשרטט את ממדי התוכנית חסרת התקדים לסימום ספורטאי רוסיה. אולם על אף העריכה הנהדרת ואמצעי ההמחשה הויזואליים, לבה הוא גרגורי רדצ'נקוב, אישיות מרתקת ואדם אמיץ, שמסכן את חייו את חיי משפחתו כדי להוציא את האמת אל האור, תוך שמולדתו מתנכרת לו ומנסה לחסלו. השילוב הזה בין סיפור אנושי מרגש לדרמה גיאו-פוליטית אדירה, הופכים את "איקרוס" למסמך בלתי יאמן שמאיר סוף סוף אל המתרחש במחשכים של משטר פוטין.