"בארי", הסדרה החדשה בכיכובו של ביל היידר ("סאטרדיי נייט לייב"), שגם יצר אותה וביים מספר פרקים בעונה הראשונה, עוסקת ברוצח שכיר שמחליט להפוך לשחקן בהוליווד. "אנשים אמרו לנו: 'אה, זה כמו תפוס את שורטי'", אומר היידר בשיחה עם עיתונאים על התגובות שקיבל כשסיים לכתוב את הסדרה, "ואנחנו חשבנו 'אוי שיט - זה כמו תפוס את שורטי?'". לאחר מכן היידר החליט לצפות ב"שורטי", ונרגע. הדמיון היה קליל בלבד.
אמנם כן, "בארי" (שעולה הערב ב-yes, HOT וסלקום TV, בצמוד לשידור בארה"ב) היא סדרה על מתנקש שמגיע להוליווד ("זה קונפליקט טוב - הוא חי בצללים אבל רוצה להיות באור הזרקורים"), אך זו בעיקר סדרה על שיעורי משחק ועל הקהילה העצומה של כמעט-שחקנים בלוס אנג'לס. עבור היידר, שהתפרסם בזכות שמונה העונות שבילה כחבר צוות ב"סאטרדיי נייט לייב" ומעולם לא למד משחק בצורה מסודרת, עולם שיעורי המשחק בלוס אנג'לס היווה תפאורה מרתקת, ובעיקר חומר מעולה לקומדיה.
לצורך המחקר המקדים, היידר ושותפו לכתיבת הסדרה אלק ברג ("סיינפלד", "עמק הסיליקון") נכנסו לכמה שיעורי משחק. "צפינו באנשים משחקים שם וזה היה כמו לצפות בטיפול קבוצתי", מספר היידר בחיוך. "ראינו גבר שצועק על בחורה, שחקנית, והיא התחילה לבכות. ואז היא עשתה את הסצנה ממש טוב, ואז היא חיבקה אותו והייתה כאילו - 'תודה לך!', וחשבתי לעצמי: אני משחק כבר עשר שנים, אף אחד אף פעם לא צעק עליי או גרם לי לבכות וכל זה".
את הסצנה הזאת העתיקו היידר וברג כמעט במלואה לסדרה. למורה למשחק שצועק על התלמידה ב"בארי" קוראים ג'ין קוסונוב והוא מגולם על ידי הנרי ווינקלר ("ימים מאושרים", "משפחה בהפרעה"). בתוך השיעורים ג'ין הוא נערץ, קשוח ומניפוליטיבי, אבל בחוץ הוא עוד שחקן שמעולם לא התפרסם. בשלב מתקדם בסדרה רואים אותו הולך לאודישן עבור 'האיש שעומד בסוף התור'. "עשיתי את זה בעצמי מיליון פעמים", מפתיע ווינקלר כשאני שואלת אותו על הסצנה מכמירת הלב הזאת. מי שתמיד ייזכר בתור פונזי מ"ימים מאושרים", הוא הכוכב השני של הסדרה שמצטרף לפאנל שארגנה רשת HBO עם הקאסט. "כיף להראות איך זה מרגיש כשיש לך אודישן ואין לך שורות לקרוא בכלל, או שיש לך רק שורה אחת". ווינקלר, אגב, עדיין נדרש להתייצב לאודישנים. לפעמים, רק כדי להראות למפיקים שהוא עוד יכול ו"לא צריך הליכון", כדבריו. "עבורי, בכל דמות יש את המצחיק ויש את הטראגי. בחיים של כולנו, יש דברים שהם מצחיקים ואז בשנייה יש משהו ששובר לך את הלב, ולנסות להפריד בין השניים כל הזמן - אני חושב שזה לא הגיוני. ביל ואלק מצאו את האיזון הנכון".
לפני שבארי טס ללוס אנג'לס לנסיעת עבודה (כלומר בשביל להרוג מישהו) שמשנה את חייו, הוא מתגורר בדירה מעופשת בקליבלנד, אוהיו. הוא חייל מארינס לשעבר שסובל מהלם קרב, ולמרות תחום העיסוק שלו דמותו תמימה ואפילו מעוררת אמפתיה. חבר משפחה שלקח את בארי תחת חסותו כשהשתחרר מהמארינס הפך אותו לרוצח שכיר, אחרי ששכנע אותו שהוא הורג את "הרעים". העיסוק הממושך בהתנקשות מקצועית, הדבר היחיד שבארי חושב שהוא יודע לעשות, מתחיל לכרסם בו מבפנים. הבוס שלו מנצל אותו לעבודה קשה בתנאים עלובים (חוסר הגלאם של החיים בתחום הוא אחד האלמנטים המצחיקים בסדרה) אבל בעיקר הוא מתחיל לחשוש שהאנשים שהוא הורג הם לא בהכרח רעים.
במקרה, תוך כדי מעקב אחרי בחור שהוא נשלח להרוג, הוא נכנס לכיתת משחק - ונשבה. הוא לא לגמרי מבין מה זה אומר להיות שחקן אבל משהו בדינמיקה של הקבוצה מביא אותו להחלטה שמשחק זה הייעוד החדש שלו ושהוא נשאר בלוס אנג'לס. בארי הוא מתנקש טוב, אולם שחקן גרוע מאוד, מה שיוצר תהליך הסבה מקצועית לא פשוט.
"אני שחקן די גרוע בעצמי" אומר היידר, "אז פשוט שיחקתי, זה בא לי טבעי. הם היו כזה 'קאט יש לנו את זה', ואני אמרתי 'כן? עוד לא התחלתי אפילו'". הגינונים של היידר כל כך ייחודיים לו עד שלצפות בסדרה ואז לפגוש אותו פנים מול פנים אכן מרגיש קצת כאילו היידר שיחק את עצמו, מינוס החלק של להיות רוצח. ולמרות שאין לו אפילו ניסיון בשיעורי משחק, הוא אומר שהוא מתחבר רגשית לדמות של בארי כי הוא יודע מה זה לרצות להיות חלק ממשהו, גם כשאתה לא בשל. "כשקיבלתי את העבודה ב'סאטרדיי נייט לייב', לא היה לי מושג מה אני עושה", הוא מסביר. "בקושי סיימתי לימודי אימפרוביזציה, זה היה כמו לעבור ביום אחד מגן ילדים להרווארד. הייתי מבועת אבל כל כך רציתי להיות חלק מהקהילה הזאת".
בארי" עולה הערב ב-yes, HOT וסלקום TV, בצמוד לשידור בארה"ב