פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      וכעת, לישנות בהרחבה: המהדורה הראשונה של ערוץ 20 לא חידשה דבר

      אחרי השמחה הגדולה על ההזדמנות לייצר אלטרנטיבה לסדר התקשורתי הישן, מהדורת הבכורה הארוכה של הערוץ החדש נראתה והרגישה מיושנת ונטולת בשורות אמיתיות. הריאיון המרכזי פספס את ההזדמנות היחידה לכותרת, והכותרות היו כה דלות עד שבסיום נדרש "לשפץ" אותן מעט

      מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 20 (צילום מסך)
      המהדורה החשובה של הערוץ שלא הוכיח שזקוקים לו. מתוך המהדורה המרכזית של ערוץ 20 (צילום מסך)

      "סוף סוף זה קורה", פתחה דנה סומברג את מהדורת החדשות הראשונה בהנחייתה בערוץ 20, אמש (ראשון), וההתרגשות בהחלט ניכרה עליה. שמעון ריקלין לצדה הפליג למחוזות רחוקים עוד יותר, ומיהר לברך את אלוקינו מלך העולם על שהביאנו לזמן הזה. רגע היסטורי, שלא ממש ברורה חשיבותו הפרקטית. הסמליות - שבירת ההגמוניה של השמאל בכלי התקשורת - הפכה כבר לסיסמה מוכרת, אבל המציאות התקשורתית מציגה תמונה שונה לחלוטין. ערוץ 20 פועל במתכונתו הנוכחית כבר תקופה ארוכה, ומתגאה באלטרנטיבה שהוא מציג לערוצי המיינסטרים האחרים. ובכל זאת, נתוני הצפייה סובבים עשיריות בודדות מעל האפס מאז ומעולם. הקהל הצמא כל כך לקול שייצג אותו סוף סוף לא מצביע בשלט. גם אחרי פיצול ערוץ 2, גם כשכוכבים רבים של האג'נדה הימנית בתקשורת כאראל סג"ל, ריקלין ואפילו יורם שפטל, מופיעים על המסך מדי יום ביומו.

      לא יפה להרוס יום חג בנתונים יבשים, ולכן נדמה היה שהציפייה המרכזית ממהדורת חדשות 20 היא שתהיה אחרת, תדבר אחרת, תאתגר את המוכר והקיים. בפועל, מהדורת הבכורה נראתה יותר כמו פיילוט אולפן של תלמידי שנה א' לתקשורת. סומברג הרהוטה והקולחת עברה במהירות על נושאי היום (דברי שר הביטחון על אי מוכנות יישובי הצפון למלחמה, השריפה בבאר שבע וההכנות להפגנות הענק ברצועת עזה), כשהפרשנים והכתבים באולפן מוסיפים מעט מאוד על הכותרות היבשות. אחרי זמן הכנה כל כך ארוך, נדמה שהיינו צריכים לקבל יותר מסקופ (של ריקלין) על אי עדכונו של ראש זירת סוריה באמ"ן אודות ספרו של אולמרט. לא רק שמדובר בסיפור גווע, לא רק שלא בטוח שראש זירת אמ"ן בסוריה בכלל צריך להיות מעודכן בפרסום ספר, זאת בטח לא אמורה להיות הכותרת המרכזית של פרשן מרכזי . סג"ל היה אנמי עוד יותר כשהביע דאגה קולקטיבית ("אנחנו מודאגים מאוד") ממדיניות הממשלה כלפי גירוש הפליטים מדרום ת"א. וכל זאת לפני הרגע שבאמת עושה חשק להיעלם בתוך הספה, בו הפרשנים המשפטיים, גלית דיסטל וציון אמיר, החמיאו למהדורה של עצמם בסיום. נאמר זאת כך, יונית: קיבלנו יותר פרשנות בשידורי משחקים של גור שלף.

      מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 20 (צילום מסך)
      אולפן מיושן, חדשות מיושנות (צילום מסך)

      אל הדלות העיתונאית הצטרפו גם המשאבים הצנועים של הערוץ, בדמות אולפן מוזר עם רקע ועליו גרפיקה שמציגה, משום מה, את התחזית מהשבוע של ה-22 עד ה-27 באפריל, 2017. כנראה שמדובר בשבוע כל כך משגע מזג-אווירית, שראוי לנצור אותו. גם כתבות המגזין של האולפן החדש לוקות, נכון לטבילת האש של המהדורה הראשונה (אליה היה זמן רב להתכונן) בחסר. מלבד הכתבה על תושבי דרום ת"א ומאבקם נגד המסתננים, קיבלנו כתבה על גבול סרט התדמית אודות טיל חדש של רפאל, שנכנס לשימוש בחיל האוויר. כתבה על התנאים המופלגים של האסירים הביטחוניים בבתי הכלא (לא תאמינו, הם מקבלים עוף), כללה בעיקר צילומי ארכיון על רקע הקלטות של צמד סוהרים אנונימיים. וזהו. וכך, שעה ורבע ארוכה של מהדורה הרגישה מעייפת, מיושנת ובעיקר לא מחדשת דבר. חקירות נתניהו המתחדשות, המשבר במרצ, ההתבטאות מעוררת המחלוקת של אייל ברקוביץ' נגד קפטן נבחרת ישראל החדש - ביברס נאתכו, התייחסות כלשהי אל המתרחש בעולם ובפרט ארה"ב? לכל אלה לא היה זכר.

      גולת הכותרת של המהדורה הראשונה הייתה ריאיון שקיימה סומברג עצמה עם מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך. גם כאן מדובר בבחירה מוזרה מעט למרואיין ראשון, בעיקר מכיוון שאלשיך העניק רק לאחרונה שורה של כותרת ל"עובדה" ול"מקור ראשון", והסבירות שנותרו אצלו נוספות כאלה בארסנל, נמוכה למדי. ובכל זאת, גם כשנכשל בלשונו נראה היה שסומברג מפספסת הזדמנות לעוט על השלל. "הם (העיתונאים) לא אהבו שקבעתי חוקים חדשים לתקשורת בין קצינים לעיתונאים", התגאה אלשיך כאילו אינו מדבר עם עיתונאית. סומברג הייתה יכולה לצאת גדולה ולהזכיר למפכ"ל שגם עיתונאים עם אג'נדה ימנית הם עדיין עיתונאים, אבל האמירה הזאת התקבלה בטבעיות. בהמשך תהתה אם המפכ"ל עצמו היה מי שהדליף את פרשת גרסטל במהלך דיון בכנסת, אף שהיא נחשפה בכלל ערב קודם לכן על ידי דורון הרמן בחדשות עשר. לסיום, קינחנו בספין מאכזב על "כמה עדי מדינה צריך כדי להרשיע על שמפניות? סיגריות?", עם התעלמות מוחלטת מחשד לקבלת טובות הנאה בשווי מיליון ש"ח, ואפס כותרות חדשות.

      מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 20 (צילום מסך)
      חקירות ראש הממשלה? פרשת מרצ? חדשות חוץ? לכל אלה לא היה זכר (צילום מסך)

      בין אורחים מפוקפקים (דוד אמסלם, יו"ר הקואליציה, שהמשיך את ההשתלחות המכוערת בעדי מדינה), לוואטאבאוטיזם קלאסי של סג"ל ("איך יכול להיות שחוקרים חשדות לשחיתות נגד ראש ממשלה, אבל לא את הקשר בין מילצ'ן ליאיר לפיד"), נדמה שאפילו במהדורה הבינו באיחור כי נותרו ללא בשר. בדקות הסיום קיבלנו "כותרת" שלא הייתה ולא נבראה על כך שאמסלם שוקל להתמודד על ראשות עיריית ירושלים. אמסלם בכלל טען שההצעה על השולחן, אך הוא לא יודע אם יקבל אותה, אבל למה להרוס סיפור טוב עם עובדות. ובכלל, רייטינג-שמייטינג, הכי טוב זה להרים לעצמך. בשלושת רבע השעה שחלפו מאז סיום המהדורה ועד עלייתה של "הפטריוטים", בילו ריקלין ובועז גולן באולפן קטנטן ודחוס כשהם מקריאים הודעות תמיכה של גולשים שהתקבלו בטלפונים שלהם. ואולי זה המסר הגדול מהמהדורה הראשונה של הערוץ שמתיימר להיות אלטרנטיבה לשיח הישן: מהדורה שאוהבת את עצמה, תמצא גם מי שיאהב אותה.

      מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 20 (צילום מסך)
      העיקר שיש מי שדואג למורל. ריקלין וגולן (צילום מסך)