בתי חולים הם מבנים מרשימים מאוד. לרוב מלחיצים, כמעט תמיד עם ריח מטיל מורא, אבל מרשימים. בית החולים הכללי של וינה הוא מבנה אדיר ממדים ומבלבל. זו ממש עיר קטנה שקל ללכת בה לאיבוד. יש בו עשרות מסועים עד הקומה השמינית ואין-ספור מעליות שלוקחות אל הקומה התשיעית ומעליה. נסו לבטא בעצמכם "Allgemeines Krankenhaus" (אלגמיינס קראנקנהאוס), נשמע הרבה יותר מפחיד מסתם "איכילוב" או "תל השומר". כשנכנסים פנימה הנשימה נעצרת ומיד חשים בלבול: לאן צריך ללכת, מהם כל השלטים האלו, מה ההבדל בין המחלקות האדומות למחלקות הירוקות, אבל הריח אותו הריח והתחושה אותה התחושה.
את הכותרות הראשיות בימים האחרונים בישראל תפסו ריקושטים ממלחמת יום העצמאות ה-70, נטלי פורטמן בעד ונגד, וכמובן ההצפות ברחבי ישראל שלוו במטחי ברד כבדים בסוף אפריל. אבל בין לבין, נראה שמדינה שלמה חיפשה מידע על מצבו של צביקה פיק. קל להיסחף בפומפוזיות כשבאים לתאר את תרומתה של יצירתו של אמן בסדר גודל של צביקה פיק. לא משנה אם אתם בני 40 או 20, בוודאי כבר נתקלתם בכותרת "הקאמבק של צביקה פיק", זמר, כותב ומלחין שמעולם לא נעלם.
אמנם תקופת השיא של שנות ה-70, כשזכה ארבע פעמים רצופות בתואר זמר השנה בשנים 1977-1980, לא חזרה מאז, אך פיק דאג תמיד להישאר באור הזרקורים בזכות אישיותו הייחודית. בין אם היו אלו הופעות במכנסי טייץ עם להקת "נושאי המגבעת", ישיבה על כס השיפוט של "כוכב נולד", או השתתפות כמעט נצחית בתחרויות קדם-אירוויזיון, קולו של צביקה פיק תמיד הדהד. בין אם הייתם שם בתהילתו המוקדמת או באלו האחרונות, את השירים של צביקה פיק אתם יודעים לזמזם, גם אם מדובר בשיר מעט מטופש כמו "ארטיק קרטיב שוקולד בננה", או אם זהו שיר מורכב וקודר עם לחן מרהיב כמו "נאסף תשרי". ואם כבר מחפשים בכוח להאדיר את הפומפוזיות, אז בזמן שגנרל חורף הכה בתל אביב, אתמול וינה להטה ונתנה תחושה של אב ואלול. מזל שבית החולים ממוזג, בניגוד לרוב המבנים הציבוריים בעיר.
אי אפשר להתפלא על העניין העצום שעוררה הידיעה בערב יום העצמאות על אשפוזו של פיק בבית החולים בבירת אוסטריה. לא היה מדובר באשפוז במהלך טיול מכיוון שפיק "חש ברע", אלא בהנחתת מטוס שהיה בדרכו לתל אביב מלונדון. נחיתת חירום היא פעולה יקרה מאוד עבור חברת התעופה ועבור הנוסעים, זהו לא דבר שמבצעים על כל מיחוש רע של נוסע. הדבר רק יכול להעיד על חומרת המצב במהלך הטיסה. גם משך האשפוז, שבוע, מעיד על כך שלא מדובר במשהו שאינפוזיה פשוטה לווריד ומרשם לכדורים יכולים לפתור.
למרבה הצער, המשפחה בחרה להטיל איפול מוחלט על מצבו של הזמר הנערץ ולא לתת בדל מידע. בימים האלו כל כתבי התרבות בכל המערכות הציפו את הבנות שרונה ודניאלה, את המנהל האישי שיר פינטו ואפילו את גרושתו מירית שם-אור בטלפונים ובהודעות. כולם שמרו על שתיקה, למעט פינטו שלא ידע לאשר או להכחיש עבורנו את הדיווח על חזרתו של פיק לארץ ביממה הקרובה. כל אדם שאי פעם נצפה עם שירה מנור-פיק, אשתו, קיבל שיחה או ווטסאפ, אך גם המקורבים נותרו ממודרים.
בבית החולים מצאנו את עצמנו מחפשים כמו בלשים שביב מידע על המחלקה שבה מאושפז פיק, האם מצבו משתפר, ומתי ישוב סוף סוף לארץ להמשך טיפול והחלמה. רגע לפני שהטוקבקיסטים שוחטים אותנו בכתב אישום חמור על ניסיון להצצה ולהפרת פרטיותו של אדם - הרשו לי להניח את דעתכם ולגלות לכם שאנחנו לא רודפים אחרי תמונה של צביקה פיק בפיג'מת בית חולים מרותק למיטה וחיוור. לא מדובר בסיפוק יצר מציצנות על סלבית שיצאה עם סלב, שבדיוק נפרד מחברה שנכנסה ממנו להיריון לפני שלוש דקות. אנחנו בסך הכול מנסים להביא את העדכון הטוב ביותר למצבו של אדם שקשה להאמין שיש בישראל מישהו שלא מכיר את שמו, וגם מקווים שאלו יהיו החדשות הטובות ביותר.
אם אתם עוקבים אחרי אשפוזים ושחרורים של זמרים אחרים בישראל, אתם בוודאי מכירים את התמונות: מיד לאחר הידיעה על כניסתו של האמן לבית החולים מתחיל מבצע שידורים מבית החולים. צוותי החדשות נכנסים כמעט באין מפריע למתחם בית החולים, מזהים במהירות את המחלקה, תמיד יש חבר או איש קשר שמוסר את המיקום המדויק, ואפילו הרופאים המטפלים ששים להתראיין אל מול המצלמה. לא אחת קורה שההודעה בכלל לא יוצאת מבני המשפחה או ממישהו מטעמם, אלא מדובר בית החולים בעצמו. אך כאן בווינה המצב שונה לחלוטין. אמנם לא קשה להיכנס לבית החולים ועד השעה 20:00 אף אחד לא ישאל אתכם מה אתם עושים כאן ולאן אתם צריכים להגיע, אבל לקבל מידע זו משימה בלתי אפשרית. כדי להיכנס למחלקות כמבקר יש לעבור בדוכן רישום ולומר את מי אתם מבקרים ומה הקשר ביניכם. אף אחד לא הסכים לומר לי האם צביקה פיק, או הנריק פיק - שם ילדותו שעמו ככל הנראה התקבל בבית החולים - מאושפז במחלקה. לאחר השעה 21:00 חזרתי פעם נוספת לבית החולים, ולו רק כדי שבקבלה יגידו לי שהם קיבלו הוראה מפורשת שלא לתת שום מידע על הכוכב הישראלי שהגיע אליהם ויצר עניין שהפתיע את הצוות, אך אפילו את זה העובד החביב סירב לעשות.
מצד אחד אפשר לחלוטין להבין את המשפחה שמבקשת לשמור על הרגעים האלו כפרטיים, גם אם מדובר בחדשות רעות ואפילו אם מדובר בעדכונים משמחים. צריך לזכור שלפני שצביקה פיק הוא זמר ויוצר - הוא איש משפחה, בעל ואב לחמישה ילדים, שלושה מאשתו הראשונה ושני ילדים קטנים מאשתו הנוכחית. אך מצד שני, האיפול המוחלט הביא לחרושת שמועות זדוניות עד שמשרד יחסי הציבור של פיק הוציא הודעה: "מצבו הולך ומשתפר", והבהיר כי לשמועות אין שחר. הודעה יומית בשם המשפחה הייתה מונעת את זה.
לא אכחיש כי כל עיתונאי בתחום התרבות היה חולם לשבת כעת עם אשתו של פיק או עם אחת מבנותיו לריאיון, כשפניהן חיוורות והן מספרות על השתלשלות האירועים והטלטלה בין ייאוש לתקווה. אולם יותר מהמרדף אחרי הסקופ מצדנו ויותר מהיצר המציצני של הגולשים, כולנו מתעניינים קודם כל בשלומו של אחד מגדולי האמנים בישראל ומאחלים החלמה מהירה ועוד הרבה שנים של יצירה.
