פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בוז פואה: הכישלונות הצורבים ביותר של ישראל באירוויזיון

      מחר תעלה נטע ברזילי על במת האירוויזיון בליסבון כשמאחוריה ציפיות בשמיים והימורים על הצלחה בטוחה. אז רק כדי לבאס קצת, החלטנו לחזור דווקא לכישלונות הגדולים ביותר של שירים ישראלים שנשלחו לתחרות. וכן, ריטה בהחלט ברשימה

      ריטה, דנה אינטרנשיונל והראל סקעת (מערכת וואלה! NEWS)
      נכשלים, ואז מתרצים את זה בהצבעה פוליטית. דנה אינטרנשיונל, הראל סקעת וריטה (עיבוד תמונה: מערכת וואלה! NEWS)

      רגע לפני שנטע ברזילי תעלה על במת האירוויזיון בליסבון, עם לופר שאינו מנגן באמת וקרקורי תרנגולות מקפיצים, החלטנו להיות מבאסים ולהיזכר דווקא בכישלונות המפוארים ביותר של שירים ישראליים שנשלחו לאירוויזיון. נבהיר מיד: ברשימה לא מופיעים כישלונות גדולים שלא הייתה מהם כלל ציפייה לזכות או להתברג גבוה. לכן, למשל, לא תמצאו ברשימה את "יבוא יום" של מוטי גלעדי ושרי צוראיל, שנחשב לכישלון המהדהד הראשון אבל בעיני רבים נחשב לבדיחה ולא כמועמד אמיתי להגיע לפסגה. לא יופיעו ברשימה גם פינג פונג, טל סונדק, שרה'לה שרון, ואחרים - כישלונם אמנם היה מובהק, אבל אנשי מקצוע לא באמת ציפו מהם להביא את הסחורה.

      רבים מהמפסידים תלו את הפסדם ב"הצבעה פוליטית", איך לא. ההיאחזות בפוליטיקה היא מפלטם הידוע של הנופלים לתהום. רק כדי לשמור על נימה אופטימית, נציין שלא משנה כמה רע היה, ישראל לא סיימה מעולם במקום האחרון - לא בגמר, לא בחצאים, לא בסיבובים מקדימים, ואף לא קיבלה אפס נקודות. אז קבלו את הכישלונות הגדולים בתולדות שירי ישראל לאירוויזיון בקריאות: בוז פואה!

      דנה אינטרנשיונל - "Ding Dong", אירוויזיון 2011

      לאחר ההצלחה ההיסטורית ופורצת הדרך עם הזכייה במקום הראשון של השיר "דיווה" לפני 20 שנה, התרסקה דנה כשהתמודדה לאחר 13 שנה פעם נוספת בתחרות בשנת 2011 עם השיר "Ding Dong" שכתבה והלחינה. השיר זכה בקדם אירוויזיון באותה שנה. לפני התחרות, שהתקיימה באותה שנה בגרמניה, הופגן ביטחון עצמי מופרז בסביבתה. "לא סתם בחרו אותה, לא סתם שולחים אותה, סומכים עליה שהיא תביא תוצאות, מאמינים בה", אמר אז מקורבה לאתר מאקו. אולם למרבה ההלם דנה אפילו לא העפילה לגמר, ובתקשורת הצטיירה הדיווה לזמן מה כאפרוח מרוט נוצות.

      ריטה - "שרה ברחובות", אירוויזיון 1990

      עד לתחילת שנות התשעים ריטה כבר הייתה כוכבת גדולה, והייתה חתומה בין השאר על הלהיטים "בגידה", "ימי התום", "אני חיה לי מיום ליום" ו"שיר אהובת הספן" - האחרון נכתב על ידי יאיר לפיד. ואז הגיע הרגע שבו ריטה אכזבה אפילו יותר ממה שלפיד אכזב בפוליטיקה. באירוויזיון 1990, שהתקיים ביוגוסלביה, ביצעה את "שרה ברחובות", שכתבה צרויה להב והלחין בעלה דאז רמי קלינשטיין. למרות היותה סטארית בישראל, השיר התרסק והגיע למקום ה-18 בלבד. "אני ריקה עכשיו כמו בלון מפוצץ, אבל אני חושבת שהייתה כאן התעלמות מוחלטת ממני", אמרה ריטה ל'מעריב' לאחר התבוסה. "אינני חושבת שאני גרועה עד כדי כך... אני חושבת שהייתה כאן הצבעה פוליטית איומה, אבל גם כך - עכשיו אני בטוחה שאני לא בנויה לתחרות הזו".

      שלמה ארצי - "את ואני", אירוויזיון 1975

      הייתה תקופה שייצגו את ישראל באירוויזיון גם זמרים מהשורה הראשונה. אחד השמות הגדולים הללו, שלמה ארצי, הוא גם אחד הכישלונות הגדולים באירוויזיון, באופן שמתכתב עם כישלון ניסיונו לפרוץ מעבר לים גם בלי קשר לתחרות. ארצי ביצע את השיר "את ואני" שהלחין למילותיו של אהוד מנור באירוויזיון 1975 בשבדיה. למרות הציפיות, ארצי הגיע למקום ה-11 בלבד בתחרות, מה שהוביל לאכזבה. בעיתון דבר מאפריל 1975, נכתבה הכותרת "כישלון ארצי באירוביזיון" (האיות כך במקור). בגוף הידיעה צוטט ארצי: "אנחנו מדינה קטנה החוסכת אמצעים. חוסר מקהלה והצורך לשיר בעברית היו בעוכרינו. כשהחלה ספירת הקולות הרגשתי שעשיתי כל שיכולתי. הייתה לי הרגשה, שאין כאן עניין שלא אהבו אותי ואת שירי, אלא שלא אוהבים את מדינת ישראל". עם זאת, בארץ השיר הצליח הרבה יותר מאשר בתחרות, בין השאר כשהגיע למקום הרביעי במצעד השנתי של קול ישראל, וכמובן לא מנע מארצי להפוך לאייקון ישראלי גדול ברבות השנים.

      הראל סקעת - "מילים", אירוויזיון 2010

      באופן תיאורטי, קשה לחשוב על הרבה זמרים מושלמים יותר מהראל סקעת לייצג את ישראל באירוויזיון. אבל תיאוריה לחוד, ותאונה קטלנית בשידור חי בפני מאות מיליוני צופים לחוד. לאחר שנבחר בקדם אירוויזיון 2010 שבו ניצח את עצמו, כמועמד יחיד, ביצע באירוויזיון שהתקיים בנורווגיה באותה שנה את השיר "מילים" שכתב נועם חורב והלחין תומר הדדי. בהימורים לתחרות ציפו שיגיע גבוה מאוד - בשלב מסוים ציפו אפילו שיזכה במקום הראשון, ורוב הזמן ניבאו לו את המקום השלישי או הרביעי. אולם לאחר שעלה לגמר הגיע רק למקום ה-14 הלא ממש מכובד. יש הסבורים שאחת הסיבות לכך הם הזיופים שלו בשיר. וכמו אמנים מתוסכלים שהופכים להיות מורים לאמנות, כך גם המועמד הכושל באירוויזיון הפך להיות אחד מאלו שבוחרים כיום את הזמר שייצג אותנו באירוויזיון, ב"הכוכב הבא". הגיוני בסך הכל.

      גילי וגלית - "דרך המלך", אירוויזיון 1989

      הרבה שנים לפני שסקעת זייף באירוויזיון, הפליא לזייף בתחרות הילד גילי נתנאל, כאילו בזמן ההופעה התחלף לו הקול. נתנאל הופיע במסגרת הצמד גילי וגלית (גילי נתנאל וגלית בורג). השניים ביצעו את השיר "דרך המלך" שכתב והלחין שייקה פייקוב באירוויזיון 1989 שהתקיים בשווייץ. לאחר התבוסה, הופיעה במעריב הכותרת: "מהמרי בריטניה התאכזבו מכשלונם של גילי וגלית". על פי הדיווחים, אלפי בריטים הימרו על נצחון הצמד. למרבה הצער, כמילות השיר של פייקוב, "יום שנולד עם שחר (...) לפתע גווע בלאט". או במילים אחרות - מקום 12 המבאס. מסקנת התחרות: אי אפשר לזכות אם מתחלף הקול, אבל אפשר לנסות אם מתחלף המין.

      מיי פיינגולד - "Same Heart", אירוויזיון 2014

      פיינליסטית נוספת של "כוכב נולד" שאכזבה למרות ציפיות ממנה בתחרות היא מיי פיינגולד. גם במקרה שלה קיבלה את המועמדות מרשות השידור המנוחה על מגש הכסף, והקהל התבקש רק לבחור את השיר שתבצע. השיר שנבחר היה "Same Heart". באירוויזיון 2014, שהתקיים בדנמרק, אפילו לא העפילה לגמר. וגם היא, כמה מפתיע, האשימה את הפוליטיקה בתבוסתה. "אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר נגד האנטישמיות או אידאולוגיות של אנשים. רק רצינו לייצג את מדינת ישראל בכבוד, ועשינו את זה", אמרה פיינגולד לתקשורת יום לאחר שלא הצליחה לעלות לגמר, "אני מאוכזבת מהמצב בו הניקוד לא היה קשור בביצוע או בשירה, אלא יותר בדברים אחרים, כמו פוליטיקה".