יש משהו מזוכיסטי במוסד סרטי ההמשך, סוג של מלכודת שאליה כולנו נופלים מרצון מתוך ידיעה ברורה של המחיר, ובכל זאת הוא כואב בכל פעם מחדש. פגישה ראשונה עם דמות כמו דדפול היא חוויה שוברת מוסכמות, כזו שמשנה סדרי עולם. לפניה סרטי גיבורים בכלל והמושג גיבור בפרט היו מאוד ברורים, וכך גם המסגרת וקהל היעד - ולאחריה הכל התערבב מחדש. עכשיו לכו תערבבו את כל הסיפור הזה שוב, כשבניגוד לסיבוב הקודם - הפעם כולם מצפים מכם לעשות את זה. מי כמו ראיין ריינולדס המבריק יודע להתייחס אל הפיל הזה בחדר כבר בפתיחת "דדפול 2", כשהוא רוטן על "לוגאן" הנפלא, שהגיע אחריו, העלה את הרף לסרטי גיבורים בדירוג R והפך את המשימה המורכבת לקשה שבעתיים. הוא גם זה שהודה באומץ בעצמו שדדפול הוא דמות ששכבותיה מוגבלות למדי, כזו שסרטי המשך - על כל ה"גדול יותר, הרבה יותר" שמלווים אותם - עלולים להביא לשחיקה מהירה למדי.
שנתיים אחרי עלילות סרט המקור, חוזר ריינולדס לנעליו של המתנקש עם הפה המלוכלך בסיפור שנובע כולו מהתפתחות שאותה לא נחשוף. אותה התפתחות מובילה אותו לאסוף חבורה של גיבורים במטרה להציל ילד בעל כוחות על-טבעיים מידיו של מוטנט קטלני בעל יכולות מסע בזמן בשם קייבל (ג'וש "אני מופיע השנה בכל הסרטים" ברולין). לצד קולוסוס (סטפן קפיצ'יץ') ונגאסוניק טינאייג' וורהד (בריאנה הילדברנד), שחוזרים לסיבוב נוסף, מתבלטת זאזי ביטס המוכשרת ("אטלנטה") בחבורה החדשה שנאספת סביב דדפול, בתור דומינו - גיבורה שכוח העל שלה כולל תועפות של מזל. גם מאחורי הקלעים נרשמו שינויים: טים מילר, במאי סרט המקור, פינה את מקומו לטובת דיוויד ליץ' ("ג'ון וויק", "פצצה אטומית"), שקיבל לידיו את האתגר להתעלות על הפתעת הענק אהובת הקהל והמבקרים שחולל קודמו.
גיבורי על מזוהים באופן מובהק עם האנשים שמגלמים אותם, אבל קשה להעלות בזיכרון עוד מיזוג כל כך מושלם בין דמות ואדם כמו בין דדפול וריינולדס. המפיק והכוכב הצטרף הפעם גם לצמד הכותבים ריט ריס ופול וורניק, וזאת כמובן במקביל להיותו מכונת יחסי ציבור, הטרלה וקאלט של איש אחד. מלבד החיסכון המשמעותי בקמפיין שיווקי שנגזר מהפופולריות העצומה של ריינולדס, המיזוג הזה מאפשר לו לירות לכל הכיוונים (כולל כלפי עצמו כמובן) בהומור חד ועוקצני על תעשיית הבידור כולה. כך נוצרים רגעי מטא היסטריים נקודתיים (הטמטום של רגע השיא ב"באטמן נגד סופרמן" למשל, או הופעת אורח מפתיעה ומבריקה שאורכת שתי שניות בלבד), אבל גם כאלה שמטפלים במוסכמות ז'אנריות מוכרות ולעוסות כמו הכרת הצוות המסייע של הגיבור - והתוצאה היא פרצי צחוק בלתי נשלטים. התזמון הקומי של ריינולדס הוא המפתח לכל, ממנו נגזרים גם התגובות של הדמויות האחרות וקשה להפריז בגודל הכישרון של דומיננטיות שכזו, שאינה מפריעה לאחרים אלא דווקא מפרה אותם.
התסריט של ריינולדס, וורניק וריס כולל גם הפעם מבול כמעט בלתי פוסק של עקיצות, קריצות וסלפסטיק שלא מותירים רגע דל, אבל רגעיו הגדולים באמת נובעים מתוך העלילה ואופי הגיבורים. כך, למשל, האופן בו המזל המדהים של דומינו בא לידי ביטוי בעולם של הסרט, מייצר עולם כמעט בלתי נדלה של הומור. גם החימוש המתוחכם של קייבל מנוצל בחכמה לשלל סצנות יעילות ומצחיקות כאחד. בתחום הבימוי משתלט ליץ' בהצלחה על סצנות גדולות ועמוסות דמויות רבות יותר בהשוואה לסרט המקור. ואף על פי כן, נדמה ש"דדפול 2", כמו קודמו, הוא פחות סרט גיבורים במובן רגעי שיא של קרבות ענק, ויותר הצגה פרועה של כאוס מכוון, החותרת כל העת תחת הרצינות של סצנות שיא ושואפת לשבור אותן. במובן זה ליץ' בהחלט עומד בסטנדרטים של קודמו, אלא שלרוע מזלו ממנו נדרש להתעלות - וזה לא ממש קורה.
חולשה שבלטה ב"דדפול" וחוזרת בסרט ההמשך היא ויתור על קונטקסט לטובת פאנץ'. קולוסוס ונגאסוניק טינאייג' וורהד מעולם לא התעלו מעבר לסטריאוטיפ השקוף מאוד שהן משדרות במפגש הראשון, והדבר חוזר גם כאן עם כמעט כל דמות משנה, מלבד קייבל. נראה שהיוצרים כמעט מצפים מהצופים לעשות את שיעורי הבית ברקע ובחשיבותן של דמויות, ולהגיע רק לקצור את הפירות. כפי שדדפול עצמו עוקץ בסרט, זוהי כתיבה מעט עצלה. דמויות הן יותר מהשם והנראות שלהן, ומסרט המשך המשוחרר מהעול של סיפור אוריג'ין, היה מצופה ליותר. בנוסף, קשה לומר שכאשר מפשיטים את התסריט מהבדיחות, נותרים עם תוצר מעניין, חכם או סוחף במיוחד. ושוב, מאחר ודדפול הוא זה שהעלה את הרף בעצמו, סרט ההמשך שלו היה אמור על הנייר לעלות דרגה גם באיכות ומורכבות הסיפור, כדי שלא יישאר רק כאוסף דאחקות מהנות. יש משהו מעט מוריד בקומיקאים מרוצים מעצמם יתר על המידה, ולרגעים לאורכו "דדפול 2" מציג סוג כזה של זחיחות, גם כשבדיחות קרש נזרקות לאוויר.
על אף מגרעותיו, "דדפול 2" הוא חוויה קולנועית שבמקרה הרע ביותר עומדת בסטנדרטים שלהם ציפינו. הוא מהנה, מצחיק מאוד ומספק שעתיים של אסקפיזם אלים, מוגזם ומספק, שמסתיימות עם סצנת פוסט-קרדיטים לפנתיאון. לכל אורכו נבנה "אקס פורס", שכבר נמצא בפיתוח ובוודאי יגיע לאקרנים בעתיד הלא רחוק. הבילוי הזה לצד חברים בסרט גיבורים גדול יאפשר לריינולדס לחלק מעט את העומס, ובעיקר לחשוב אם וכיצד ניתן לשדרג את הגיבור שבנה במו ידיו ליותר מבדרן נהדר בסרטים הבאים.
