פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      במדינת הגמדים: לפחות הילדים נהנו מהחדשנות של "גוליבר"

      חמושים במשקפי VR, צופים הורים וילדיהם במשך חלק ניכר מההצגה "גוליבר" במיקס מרתק של ישן וחדש, בתיאטרון רפרטוארי קלאסי המאמץ לחיקו בחום את הקידמה. ההורים קצת סבלו מסחרחורת אבל הילדים התלהבו. אף שההגשה עדיין בוסרית, הניסיון של "גשר" נועז ומרתק

      היחס של עולם התיאטרון לווידאו ארט היה מאז ומתמיד בבחינת "כבדהו וחשדהו". רמת המיומנות שבשילוב וידאו במחזה נקבעת כבר בהחלטה על כך, שכן אם אין להקרנה הצדקה של ממש, נוצר מלכתחילה פיחות רב בערך ההצגה, השחקנים והבמאי. זהו הימור לא פשוט, שקבלתו מחייבת את הבמאי להוכיח כי היה נחוץ.

      לווידאו ארט היו עד כה רבדים רבים, אבל סמכו על יבגני אריה שיהיה בכל מקום שבו אפשר להמציא את הגלגל. מייסד תיאטרון "גשר" מעולם לא פחד לדרוך במקום שבו איש לא צעד קודם, ובהצגת הילדים החדשה "גוליבר" (שהפרמיירה החגיגית שלה התקיימה במסגרת פסטיבל Jaffa fest) עשה יחד עם המחזאית נגה אשכנזי את השילוב הקיצוני ביותר בין הקלאסי למודרני. אשכנזי כתבה, אריה ביים והשניים אפשרו לנו לבחון את מסעותיו של גוליבר מהמאה ה-18 לארץ הגמדים ולארץ הענקים תחת עיניו העתידניות של עולם המציאות הרבודה.

      חמושים במשקפי VR, צופים הורים וילדיהם במשך חלק ניכר מההצגה במיקס מרתק של ישן וחדש, בתיאטרון רפרטוארי קלאסי המאמץ לחיקו בחום את הקידמה. זוהי הפעם הראשונה בעולם שבה תיאטרון מעלה מחזה שמחציתו מוקרן במציאות רבודה, ומגלה אומץ בלתי רגיל להושיב למעלה מ-800 איש באולם, כשבידי כל אחד מהם משקפיים עם סמארטפון. הצרה היא שלאומץ וחלוציות יש לא אחת מחיר.

      גוליבר תיאטרון גשר (יח"צ , arshow)
      גוליבר (צילום: ARSHOW)

      אי אפשר שלא להתמלא הערכה כלפי תיאטרון גשר שהשכיל לספק חוויה חדשה ומרעננת לתיאטרון באמצעות שילוב המציאות הרבודה תוך כדי ההופעה החיה על הבמה. האנימציה שהוצגה לחובשי המשקפיים אכן הייתה מרהיבה והיא הצליחה להוציא קריאות התפעלות מכל יושבי האולם. עם זאת, נדמה לנו שהיא הייתה מתישה מדי: לא מעט אנשים התעייפו מחבישת המשקפיים - בין אם בגלל הנטל הפיזי ובין אם בגלל הסחרחורת שנוצרה - ולפיכך החליטו להסיר אותן בשלב מסוים בהצגה. ייתכן שהקהל עדיין לא מורגל לעשות שימוש כה מאסיבי במשקפי מציאות רבודה. התוצאה, בכל אופן, ייחודית ויפה. אנו בספק אם הצגות נוספות יאמצו את השיטה ויבחרו לעשות שימוש בטכנולוגיה הזו, אך אין ספק של"גשר" מגיעות מחמאות על התעוזה.

      גם אם הניסיון נראה יומרני משהו, הורדת הגיליוטינה על הניסיון של אריה וגשר תהיה מעשה חמור ולא הוגן. ראשית, משום שחובה להתייחס בסלחנות כלפי חדשנות, ובדרך כלל פיילוטים נוחלים ממילא הצלחה חלקית בלבד. שנית, משום שהילדים באולם בכל זאת נהנו, במיוחד לאור האינטראקטיביות הרבה שההצגה מחייבת. אפילו ברגעים הפחות טובים שרר שקט מוחלט, וניכר היה כי מרבית הקהל שבוי בקסמם של האפקטים. שקט השורר באולם המאכלס ילדים קטנים הוא אינדיקציה מצוינת לשביעות רצון, כך שבגזרה הזאת רשם "גשר" הצלחה. בהיפוך לפתגם המפורסם, אפשר בהחלט להגיד במקרה הזה שהניתוח אולי נכשל חלקית, אבל החולה חי. גם השחקנים אלדד פריבס, אפרת ארנון, נטשה מנור והילדים הנפלאים רות סנדרוביץ' ואייל איבשין הצליחו לעמוד במשימה לא פשוטה ועל כך מגיעות להם מחמאות.

      לפחות כרגע נראה שצפייה ב"גוליבר" היא הימור, מאחר שלא הוכח עדיין שהחוויה יכולה לעבור במלואה למשך 65 דקות בלי הפרעה, אבל אף שההגשה עדיין בוסרית, הניסיון של אריה ואשכנזי מעניין, נועז ומצליח להפנט, כך ששווה לשים עליו את הז'יטונים.