שנאה. זה כל הסיפור. מתחת לערימת בלבולי השכל וההתפלספויות בגרוש, מסתתרת בסך הכול שנאה בסיסית ומובנית. אייל גולן לא בא להם טוב אף פעם. הם אהבו אותו בתחילת דרכו כסיפור סינדרלה. הסיפור הרומנטי על הצעיר נטול האמצעים שהצליח נגד כל הסיכויים. לאחר מכן הוא כבר הצליח יותר מדי. בהתחלה הם צחקו על ההימורים, אחר כך זה היה ריאיון "הסטייק והשוקולד" שגרם לצקצוק והתיאבון המשיך לגדול. עד שהגיעה פרשת "משחקי חברה". חבורת הכלבים המורעבת קפצה על ליטרת הבשר הזאת ולא הרפתה ממנה. גם כשבתוך זמן קצר התברר שהחקירה התבססה על עדויות שקר של נערות שהמציאו סיפור. כלום לא יעזור. הנה, אחרי כל כך הרבה שנים של חיפוש, מצאנו. אייל גולן בידינו. הוא לא עבר על החוק. הוא אפילו לא הועמד לדין. זה לא משנה.
עוזי חיטמן ז"ל כתב באחד משיריו: "ויש כאלה שלוקחים מונופול על החכמה, ויודעים יותר טוב ממני, ויודעים יותר טוב ממך, מה טוב בשבילי, מה טוב בשבילך". במקרה הזה, יש כאלה שלוקחים מונופול על המוסר. פתאום זה לא עניין של החוק. זה עניין של מוסר ומי שיקבע את מידת המוסר זה לא הציבור, אלא חבורה אליטיסטית על גבול האוטיסטית, שתקבע לכולנו מה טוב בשבילי ומה טוב בשבילך. אפשר להעריך שאנשים מהסוג של דרור קרן ישבו במשרד החינוך אי שם בשנות השישים והחליטו למנוע מהביטלס להגיע לארץ מחשש שהם ידרדרו את הנוער לתרבות רעה.
דרור קרן משתייך לאותה חבורה מתנשאת ומורמת מעם, חבורה שחיה על חשבון הציבור ולקחה לעצמה בעלות על החינוך. תוך כדי שהוא מפגין בורות מוחלטת בכל מה שקשור לפרשה, כותב דרור קרן שמחזמר משירי אייל גולן הוא יריקה בפנים של הקורבנות. לכו תסבירו לו שלאייל גולן אין קורבנות. למעשה הוא זה שכמעט נפל קורבן לעלילת דם שקרית שעלולה הייתה לחסל את חייו המקצועיים ואפילו האישיים. לדרור קרן העובדות לא משנות. העובדות הן בגדר המלצה והמטרה חשובה יותר. המטרה להרחיק את אייל גולן והקהל שלו מהקאמרי, התיאטרון המקודש שדרור קרן חושב שהוא נמצא בבעלותו. פתאום גורמים זרים התקרבו לטריטוריה שלו ודרור קרן נלחץ. מישהו הזיז את הגבינה שלו, הניח במקומה סחוג, וזה שורף.
הקאמרי לא שייך לדרור קרן. הוא שייך לציבור. המחזמר צריך לעלות והציבור מספיק חכם כדי להחליט אם בא לו לראות או לא. אלא שהציבור במקרה הזה לא קיבל בכלל את רשות הדיבור. מבחינת דרור קרן וחבורת המצקצקים הצדקנית, הציבור מטומטם והציבור צריך רק לשלם. הציבור טוב רק בלממן את הקאמרי והמשכורות שם. מעבר לזה, שישתוק. באקט אלים וכוחני החליטו המתנגדים לסתום את הפה של הקהל ולפגוע במכוון ביצירת אמנות. בדרך לאייל גולן, אין להם בעיה לפגוע ביוצר מאור זגורי, עמית של דרור קרן מהקאמרי, ועוד רשימה ארוכה של יוצרים, כותבים ומלחינים.
הרי לא מדובר בהצגה על אייל גולן והוא אפילו לא משחק במחזמר. מדובר ביצירה שפס-הקול שלה הוא שירים שאייל גולן שר במקור ויבוצעו על ידי שחקני המחזמר. עכשיו אסור אפילו לשמוע את השירים האלה. ריכרד וגנר, מאחוריך. בואו נעשה תרגיל קטן: תחליפו את השם של דרור קרן במירי רגב ואת המחזמר משירי אייל גולן במחזמר משירי מחמוד דרוויש ותקבלו זעקות שבר מאותה חונטה אמנותית. זה מה שהחונטה הזאת יודעת לעשות. לצעוק. לעשות רעש. שום דבר מעבר. פטרונים, נמאסתם.
חגי אוזן הוא מנהל אמנים בחברת "ליאם הפקות" שבבעלות אייל גולן
